אל ניניו אינו יוצר את אותו מזג אוויר בכל מקום. אזור אחד עשוי לסבול מבצורת ומחום, בעוד שאזור אחר יתמודד עם גשמים כבדים שיעכבו את הקציר או יגרמו נזק לאחריו. כאשר גידול מסוים מרוכז במספר קטן של מדינות, תנאים קשים בכמה מוקדי ייצור בלבד עלולים להפוך את ההיצע העולמי לשברירי.
עלויות גבוהות של דשנים, דלק ואנרגיה עלולות להחריף את הפגיעה. לחקלאים עשוי להיות קשה יותר לממן השקיה, דישון, נטיעה מחדש או התאוששות מעונה חלשה. גם מפעלי עיבוד וחברות הובלה עלולים להתמודד עם הוצאות גבוהות יותר. עם זאת, המידע הזמין אינו מאפשר לכמת בנפרד את השפעת עלויות האנרגיה והדשנים על כל אחד מהשווקים.
חוף השנהב וגאנה הן ספקיות קקאו מרכזיות בשוק העולמי, ולכן למזג האוויר במערב אפריקה יש השפעה משמעותית על מאזן ההיצע. נתונים היסטוריים שציטטה רויטרס מראים שכל אירוע אל ניניו חזק ב־55 השנים האחרונות לווה בירידה בתפוקת הקקאו. זהו סימן אזהרה חשוב, אך לא הוכחה לכך שכל אירוע יגרום לירידה באותו היקף.
הרגולטור הגאני לענף הקקאו צופה תפוקה של 450–550 אלף טונות בעונת 2026–2027, לעומת תחזית של 750 אלף טונות לעונת 2025–2026. אל ניניו הוא רק אחד הגורמים שנמנו לצד מחלת ה־swollen shoot, הפוגעת בעצי הקקאו, וגילם המתקדם של מטעים רבים.
חוף השנהב כבר מכרה במסגרת חוזי יצוא כ־1 מיליון טונות קקאו לעונת 2026–2027, אך החלה להאט את המכירות בשל החשש שאל ניניו יפגע בתפוקה. המהלך מעיד שספקים ומשתתפים בשוק נערכים כבר עכשיו לסיכון של היצע מצומצם — גם אם התפוקה הסופית תיקבע רק לפי הגשם ותנאי הגידול בפועל.
StoneX, לפי דיווחים שצוטטו, צופה שהעודף העולמי בקקאו בעונת 2026–2027 יצטמצם לכ־25 אלף טונות, לעומת תחזית של 422 אלף טונות בעונה הנוכחית. חברת ניתוח אחרת העריכה את העודף בכ־98 אלף טונות — פער שממחיש עד כמה התחזיות עדיין אינן אחידות.
המסקנה המשותפת היא שמזג אוויר שלילי במערב אפריקה עלול לצמצם את העודף ולהפעיל לחץ כלפי מעלה על מחירי הקקאו. עם זאת, המחיר מושפע גם מהיקפי הטחינה, מהמלאים, ממימון היצוא ומגורמי שוק נוספים. אי אפשר לייחס את כל תנודת המחירים לאל ניניו בלבד.
הקפה עלול להיפגע בכמה דרכים. גשמים חריגים כבר נקשרו לעיכובים בקציר בברזיל, בעוד שחום ובצורת הקשורים לאל ניניו מגדילים את הסיכון לפגיעה ביבול ובאיכות הפולים בברזיל, בווייטנאם ובאינדונזיה. מקורות הניתוח מדגישים במיוחד את זן הרובוסטה, כאשר אזורי גידול הקפה בווייטנאם עלולים להתמודד עם בצורת ממושכת אם אל ניניו יתחזק.
עם זאת, אין בנתונים הזמינים די מידע כדי לאשר את היקף הנזק בכל מדינה, וגם לא כדי להציג תחזית אמינה למחיר הקפה. המסקנה הזהירה ביותר היא שאל ניניו מגדיל את «פרמיית הסיכון» של מזג האוויר — כלומר, את התוספת שהשוק עשוי לדרוש עבור אי־הוודאות — אך אינו מבטיח שהיבול או המחיר יעלו בשיעור מסוים.
הודו ותאילנד עלולות לסבול מתנאים יבשים יותר, שיפגעו ביבולי קנה הסוכר ויתמכו במחירים. מנגד, גשמים רבים יותר בברזיל עשויים לסייע להתפתחות קנה הסוכר בתקופות מסוימות. אם הגשם יהיה כבד מדי, הוא עלול דווקא לעכב את הקציר ואת פעילות המפעלים.
הניגוד הזה הופך את השפעת אל ניניו על שוק הסוכר למורכבת יותר מזו שעל שוק הקקאו. ברזיל עשויה לפצות חלקית על מחסור באסיה, אך הדבר תלוי בעיתוי הגשמים, בקצב הקציר, בכושר העיבוד ובשאלה אם קנה הסוכר יופנה לייצור סוכר או אתנול. המקורות הקיימים אינם מספקים בסיס מספיק לאומדן ודאי של הירידה בתפוקה בהודו, בתאילנד או בברזיל.
ההשפעה עלולה להתפשט לאורך שרשרת האספקה כולה:
אין הכרח שכל אזורי הגידול ייכשלו באותה שנה. הסיכון המשמעותי יותר הוא הצטברות של כמה זעזועים מקומיים במוקדי אספקה מרוכזים, דווקא בתקופה שבה לחקלאים ולעסקים יש פחות מרחב פיננסי להתמודד עם הפסדים.
תחזית עונתית מועילה רק אם מתרגמים אותה לסיוע לפני שהנזק מתרחש. צעדים אפשריים כוללים הכנה מראש של זרעים, דשנים ודלק, אשראי, תמיכה בהשקיה, ניטור מזיקים, ביטוח יבולים וסיוע מזון ממוקד.
זנים עמידים לבצורת ולחום, הצללה, שיפור הלחות בקרקע, השקיה במקומות שבהם הדבר אפשרי וגיוון של גידולים וספקים — כל אלה יכולים להפחית את התלות בדפוס מזג אוויר יחיד. בקקאו ובקפה, החלפת מטע רב־שנתי נמשכת בדרך כלל זמן רב יותר מהתאוששות של גידול עונתי, ולכן להשקעה מוקדמת יש חשיבות מיוחדת.
מלאי דגנים ומקורות יבוא מגוונים יכולים למתן זעזועים בשווקי המזון הבסיסיים. יצואניות גדולות כמו ברזיל, וכן רוסיה בשוק החיטה, עשויות לסייע לייצב את ההיצע העולמי — כל עוד היבולים, התשתיות הלוגיסטיות ומדיניות הסחר שלהן יישארו אמינים. עם זאת, מאגרים כאלה אינם יכולים לפצות לחלוטין על מחסור בגידולים רב־שנתיים כמו קקאו וקפה.
הנתונים העדכניים מצביעים על כך שאל ניניו 2026–2027 הוא סיכון מזג אוויר רציני: NOAA מעריך שההסתברות לאירוע «חזק מאוד» עולה על 90%, בעוד שדיווחים מסוימים בתקשורת טוענים שהוא עשוי להיות בין החזקים שנמדדו אי פעם.
לקקאו, במיוחד בגאנה ובחוף השנהב, יש כיום את הראיות הברורות ביותר לסיכון של הידוק ההיצע. גם הקפה והסוכר חשופים, אך ההשפעה לא תהיה זהה בכל המדינות, ועדיין אי אפשר להפוך את הסיכון לתחזית מדויקת של מחיר או תפוקה.
המשתנה החשוב ביותר יהיה הגשם בפועל בכל אזור — לא רק טמפרטורת פני הים באוקיינוס השקט. אל ניניו מגדיל את ההסתברות לדפוסי מזג אוויר מסוימים; הוא אינו קובע לבדו עונה חקלאית, מחיר או שיא אקלימי.
אל ניניו אינו יוצר את אותו מזג אוויר בכל מקום. אזור אחד עשוי לסבול מבצורת ומחום, בעוד שאזור אחר יתמודד עם גשמים כבדים שיעכבו את הקציר או יגרמו נזק לאחריו. כאשר גידול מסוים מרוכז במספר קטן של מדינות, תנאים קשים בכמה מוקדי ייצור בלבד עלולים להפוך את ההיצע העולמי לשברירי.
עלויות גבוהות של דשנים, דלק ואנרגיה עלולות להחריף את הפגיעה. לחקלאים עשוי להיות קשה יותר לממן השקיה, דישון, נטיעה מחדש או התאוששות מעונה חלשה. גם מפעלי עיבוד וחברות הובלה עלולים להתמודד עם הוצאות גבוהות יותר. עם זאת, המידע הזמין אינו מאפשר לכמת בנפרד את השפעת עלויות האנרגיה והדשנים על כל אחד מהשווקים.
חוף השנהב וגאנה הן ספקיות קקאו מרכזיות בשוק העולמי, ולכן למזג האוויר במערב אפריקה יש השפעה משמעותית על מאזן ההיצע. נתונים היסטוריים שציטטה רויטרס מראים שכל אירוע אל ניניו חזק ב־55 השנים האחרונות לווה בירידה בתפוקת הקקאו. זהו סימן אזהרה חשוב, אך לא הוכחה לכך שכל אירוע יגרום לירידה באותו היקף.
הרגולטור הגאני לענף הקקאו צופה תפוקה של 450–550 אלף טונות בעונת 2026–2027, לעומת תחזית של 750 אלף טונות לעונת 2025–2026. אל ניניו הוא רק אחד הגורמים שנמנו לצד מחלת ה־swollen shoot, הפוגעת בעצי הקקאו, וגילם המתקדם של מטעים רבים.
חוף השנהב כבר מכרה במסגרת חוזי יצוא כ־1 מיליון טונות קקאו לעונת 2026–2027, אך החלה להאט את המכירות בשל החשש שאל ניניו יפגע בתפוקה. המהלך מעיד שספקים ומשתתפים בשוק נערכים כבר עכשיו לסיכון של היצע מצומצם — גם אם התפוקה הסופית תיקבע רק לפי הגשם ותנאי הגידול בפועל.
StoneX, לפי דיווחים שצוטטו, צופה שהעודף העולמי בקקאו בעונת 2026–2027 יצטמצם לכ־25 אלף טונות, לעומת תחזית של 422 אלף טונות בעונה הנוכחית. חברת ניתוח אחרת העריכה את העודף בכ־98 אלף טונות — פער שממחיש עד כמה התחזיות עדיין אינן אחידות.
המסקנה המשותפת היא שמזג אוויר שלילי במערב אפריקה עלול לצמצם את העודף ולהפעיל לחץ כלפי מעלה על מחירי הקקאו. עם זאת, המחיר מושפע גם מהיקפי הטחינה, מהמלאים, ממימון היצוא ומגורמי שוק נוספים. אי אפשר לייחס את כל תנודת המחירים לאל ניניו בלבד.
הקפה עלול להיפגע בכמה דרכים. גשמים חריגים כבר נקשרו לעיכובים בקציר בברזיל, בעוד שחום ובצורת הקשורים לאל ניניו מגדילים את הסיכון לפגיעה ביבול ובאיכות הפולים בברזיל, בווייטנאם ובאינדונזיה. מקורות הניתוח מדגישים במיוחד את זן הרובוסטה, כאשר אזורי גידול הקפה בווייטנאם עלולים להתמודד עם בצורת ממושכת אם אל ניניו יתחזק.
עם זאת, אין בנתונים הזמינים די מידע כדי לאשר את היקף הנזק בכל מדינה, וגם לא כדי להציג תחזית אמינה למחיר הקפה. המסקנה הזהירה ביותר היא שאל ניניו מגדיל את «פרמיית הסיכון» של מזג האוויר — כלומר, את התוספת שהשוק עשוי לדרוש עבור אי־הוודאות — אך אינו מבטיח שהיבול או המחיר יעלו בשיעור מסוים.
הודו ותאילנד עלולות לסבול מתנאים יבשים יותר, שיפגעו ביבולי קנה הסוכר ויתמכו במחירים. מנגד, גשמים רבים יותר בברזיל עשויים לסייע להתפתחות קנה הסוכר בתקופות מסוימות. אם הגשם יהיה כבד מדי, הוא עלול דווקא לעכב את הקציר ואת פעילות המפעלים.
הניגוד הזה הופך את השפעת אל ניניו על שוק הסוכר למורכבת יותר מזו שעל שוק הקקאו. ברזיל עשויה לפצות חלקית על מחסור באסיה, אך הדבר תלוי בעיתוי הגשמים, בקצב הקציר, בכושר העיבוד ובשאלה אם קנה הסוכר יופנה לייצור סוכר או אתנול. המקורות הקיימים אינם מספקים בסיס מספיק לאומדן ודאי של הירידה בתפוקה בהודו, בתאילנד או בברזיל.
ההשפעה עלולה להתפשט לאורך שרשרת האספקה כולה:
אין הכרח שכל אזורי הגידול ייכשלו באותה שנה. הסיכון המשמעותי יותר הוא הצטברות של כמה זעזועים מקומיים במוקדי אספקה מרוכזים, דווקא בתקופה שבה לחקלאים ולעסקים יש פחות מרחב פיננסי להתמודד עם הפסדים.
תחזית עונתית מועילה רק אם מתרגמים אותה לסיוע לפני שהנזק מתרחש. צעדים אפשריים כוללים הכנה מראש של זרעים, דשנים ודלק, אשראי, תמיכה בהשקיה, ניטור מזיקים, ביטוח יבולים וסיוע מזון ממוקד.
זנים עמידים לבצורת ולחום, הצללה, שיפור הלחות בקרקע, השקיה במקומות שבהם הדבר אפשרי וגיוון של גידולים וספקים — כל אלה יכולים להפחית את התלות בדפוס מזג אוויר יחיד. בקקאו ובקפה, החלפת מטע רב־שנתי נמשכת בדרך כלל זמן רב יותר מהתאוששות של גידול עונתי, ולכן להשקעה מוקדמת יש חשיבות מיוחדת.
מלאי דגנים ומקורות יבוא מגוונים יכולים למתן זעזועים בשווקי המזון הבסיסיים. יצואניות גדולות כמו ברזיל, וכן רוסיה בשוק החיטה, עשויות לסייע לייצב את ההיצע העולמי — כל עוד היבולים, התשתיות הלוגיסטיות ומדיניות הסחר שלהן יישארו אמינים. עם זאת, מאגרים כאלה אינם יכולים לפצות לחלוטין על מחסור בגידולים רב־שנתיים כמו קקאו וקפה.
הנתונים העדכניים מצביעים על כך שאל ניניו 2026–2027 הוא סיכון מזג אוויר רציני: NOAA מעריך שההסתברות לאירוע «חזק מאוד» עולה על 90%, בעוד שדיווחים מסוימים בתקשורת טוענים שהוא עשוי להיות בין החזקים שנמדדו אי פעם.
לקקאו, במיוחד בגאנה ובחוף השנהב, יש כיום את הראיות הברורות ביותר לסיכון של הידוק ההיצע. גם הקפה והסוכר חשופים, אך ההשפעה לא תהיה זהה בכל המדינות, ועדיין אי אפשר להפוך את הסיכון לתחזית מדויקת של מחיר או תפוקה.
המשתנה החשוב ביותר יהיה הגשם בפועל בכל אזור — לא רק טמפרטורת פני הים באוקיינוס השקט. אל ניניו מגדיל את ההסתברות לדפוסי מזג אוויר מסוימים; הוא אינו קובע לבדו עונה חקלאית, מחיר או שיא אקלימי.