ווד אינה מציגה את הביטקוין רק כהימור ספקולטיבי. מבחינתה, מדובר ב-"פוליסת ביטוח" נגד שחיקת ערכם של מטבעות פיאט — כלומר מטבעות שמונפקים ומנוהלים בידי מדינות, כמו הדולר. לשיטתה, היחלשות מטבעות, לצד אימוץ גובר מצד מוסדות פיננסיים, עשויים להיות מנועי העלייה המרכזיים של הביטקוין .
היתרון המרכזי של הביטקוין, לפי ווד, הוא המדיניות המוניטרית האלגוריתמית שלו: היצע המטבע נקבע מראש ואינו אמור להשתנות לפי החלטה פוליטית או פיסקלית. בכך, היא רואה בו מאגר ערך שקוף ועמיד בפני מניפולציות — ואף חלופה מודרנית לזהב .
עם זאת, התחזית הנוכחית מתונה יותר מזו שהציגה ARK בעבר. לאחר מפולת הבזק באוקטובר 2025 והתרחבות השימוש במטבעות יציבים כמו USDT של טת'ר, הקרן הורידה בנובמבר 2025 את תרחיש השיא שלה מ-1.5 מיליון ל-1.2 מיליון דולר. ההסבר היה שמטבעות יציבים ממלאים חלק מהתפקידים שביטקוין היה אמור למלא, במיוחד בתשלומים ובהעברות כספים .
פרנק ג'יוסטרה, שהונו קשור במידה רבה לכריית זהב, רואה בתחזיות של ווד דוגמה להתרחקות מהמציאות. הוא כינה את דבריה "מביכים" והציג כמה טיעונים מרכזיים.
ג'יוסטרה טוען שביטקוין מתנהג כמו נכס risk-on — נכס שנהנה מתיאבון לסיכון — ולעיתים נע יחד עם מניות טכנולוגיה, במקום לשמש גידור בתקופות של משבר גיאופוליטי. הוא מפנה לירידה של הביטקוין משיאים של כ-120 אלף דולר אל מתחת ל-100 אלף דולר במהלך הטלטלה של 2025, וטוען שזו אינה התנהגות אופיינית למקלט יציב כמו זהב .
לדבריו, קידום הביטקוין על ידי תומכים נלהבים מדי נשען לעיתים על "דוגמה" של מקסימליסטים — אמונה מוחלטת בנכס — ועלול לסכן משקיעים שאינם מכירים את הסיכונים .
אחד היתרונות שמזוהים בדרך כלל עם ביטקוין הוא ספר החשבונות הציבורי והבלתי ניתן לשינוי שלו. אולם ג'יוסטרה הופך את הטיעון: העובדה שכל עסקה נרשמת בבלוקצ'יין הופכת את הביטקוין לניתן למעקב.
לעומת זאת, לטענתו, ניתן לאחסן זהב פיזי באופן דיסקרטי ולהסתירו — כך שהחרמתו בידי ממשלה מחייבת הפעלת כוח פיזי או חיפוש ממשי. ביטקוין, לעומת זאת, עלול להיות חשוף לאיתור ולהחרמה באמצעות המערכת הפיננסית והארנקים הדיגיטליים .
בסוף מאי 2026 הודיע שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט על תפיסה של כמעט מיליארד דולר במטבעות קריפטוגרפיים המקושרים לאיראן .
ג'יוסטרה השתמש באירוע הזה כדי לחזק את טענתו שהכינוי "זהב דיגיטלי" מטעה. אם רשויות יכולות לאתר ולהחרים אחזקות קריפטו בהיקף עצום, הוא טוען, ביטקוין אינו עומד במבחן החשוב ביותר של מקלט בטוח: עמידות אמיתית בפני החרמה .
ההתנגחות האחרונה היא רק פרק נוסף במחלוקת ארוכה. בינואר 2026 פרסם ג'יוסטרה באתר האישי שלו מאמר שכותרתו "האם ביטקוין הוא באמת זהב דיגיטלי?". במאמר הוא ניתח את קריסת הביטקוין במהלך משבר גרינלנד ב-2025 וטען כי המטבע מתפקד כנכס מסוכן וספקולטיבי, ולא כמקלט יציב .
ג'יוסטרה גם טען שממשלות כבר מחזיקות יתרות ביטקוין שמקורן במטבעות שנתפסו, וכי הדבר יוצר תקדים להחרמות עתידיות בהיקף גדול — מהלך שלדבריו קל יותר לביצוע מאשר החרמת מטילי זהב פיזיים .
ווד, מנגד, אינה נשענת על טיעון האנונימיות. היא מדגישה את הביזור של הביטקוין ואת עמידותו בפני צנזורה, ורואה בו "מערכת מוניטרית גלובלית מבוססת-כללים" — מערכת שלדבריה העולם זקוק לה מאז שארצות הברית נטשה את תקן הזהב . מבחינתה, בסביבה של חוסר משמעת תקציבית ושחיקת מטבעות, מערכת שקופה ואלגוריתמית עשויה לספק ביטוח ארוך טווח טוב יותר מנכס פיזי שההגנה עליו תלויה ביכולת להסתיר אותו.
לכן, המחלוקת בין ווד לג'יוסטרה אינה רק ויכוח על תחזית מחיר. היא משקפת שתי תפיסות מנוגדות של כסף ושל ביטחון פיננסי:
השאלה שתכריע את הוויכוח אינה רק אם הביטקוין יגיע למיליון דולר. היא האם בעת המשבר הבא ייתפס ככסף גלובלי מבוסס-כללים — או כנכס דיגיטלי שניתן לאתר, להקפיא ולהחרים.