ההבדל בין המדיניות אינו תמיד טכני: בחלק מהמקומות האיסור מתמקד בהפעלת המצלמה, ובאחרים עצם ענידת המשקפיים עלולה להוביל לבקשה להסירם.
ב-7 באוגוסט 2026 כתבה התובעת הכללית של אוסטרליה, מישל רולנד, לנציבת הפרטיות קרלי קיינד וביקשה ממנה לתת עדיפות לבדיקה של השלכות המשקפיים החכמים על הפרטיות .
רולנד הזהירה כי נשים וילדים עלולים להיות חשופים במיוחד ל"התנהגות מזיקה" ולהקלטות בלתי הולמות מצד משתמשים במשקפיים . הממשלה ציינה גם את קצב האימוץ המהיר של המכשירים כסיבה לדחיפות .
הזרז המיידי היה הצלחתם של משקפי המצלמה הזולים של Kmart Australia. דגם Anko, שנמכר ב-89 דולר אוסטרלי, אזל מהחנויות ומהאתר של הרשת. מומחה לזכויות דיגיטליות כינה את המוצר "סיוט לפרטיות" . לפי תיאור המוצר, המשקפיים יכולים לצלם תמונות ברזולוציה של עד 8 מגה-פיקסל ולהקליט וידאו באיכות 1080p .
קיינד הזהירה כי משקפיים כאלה עלולים "לשנות מן היסוד את חוויית האינטראקציות בין בני אדם". לדבריה, אנשים מתקשים לקבל החלטות הנוגעות לפרטיות שלהם אם אינם יודעים שהם עלולים להצטלם בכל רגע .
הביקורת אינה תיאורטית בלבד. תחקיר BBC תיעד גברים שהשתמשו במשקפי Ray-Ban Meta כדי לצלם נשים ללא הסכמה בחופים, מחוץ לחנויות וברחובות — ולאחר מכן לפרסם את הסרטונים ברשת . לעיתים הנשים גילו את קיומם של הסרטונים רק לאחר שהם צברו צפיות ולעיתים גם הטרדות מקוונות.
ניתוח של Jurist תיאר את התופעה כחלק מ"עידן חדש של פגיעה מינית מבוססת-דימויים", שבו נשים ונערות מושפעות באופן לא פרופורציונלי . ארגוני זכויות אזרח, ובהם ACLU, קראו ל-Meta לעצור את פיתוחן או פריסתן של יכולות זיהוי פנים במשקפיים, והזהירו מפגיעה מיוחדת בנפגעות אלימות במשפחה, במטרות של עוקבים ומטרידים ובקהילות מוחלשות .
החשש התגבר לאחר שנמצא בקוד האפליקציה הנלווית ל-Meta AI קוד רדום למערכת זיהוי פנים שכונתה בתוך החברה NameTag. Meta הסירה את הקוד לאחר חשיפתו . אין בכך הוכחה שהמערכת הופעלה בפועל, אך עצם קיומו הוסיף שמן למדורה סביב האפשרות שמשקפיים יזהו אנשים בסביבת המשתמש בלי ידיעתם.
הטיעון המרכזי של Meta הוא נורית LED לבנה בחזית המשקפיים, שאמורה להבהב בזמן צילום. בחודש יולי 2026 הפיצה החברה עדכון קושחה מחייב שמכבה את המצלמה אם המשקפיים מזהים שהנורית כוסתה, נפגעה או עברה ניסיון חבלה .
העדכון חל גם רטרואקטיבית על משקפי Ray-Ban Meta מהדור השני, על Oakley Meta ועל קו המשקפיים העצמאי של Meta, שמחירו כ-300 דולר . החברה מסרה ל-Fortune כי היא "בנתה את הפרטיות בתוך המצלמה כבר מהיסוד" .
אלא שמבקרים טוענים שנורית קטנה אינה תחליף להסכמה ברורה: אנשים עלולים שלא לדעת שהמשקפיים כוללים מצלמה, לא להבחין בנורית או לא להבין שהיא מהבהבת משום שהצילום מתרחש. הביקורת החריפה במיוחד משום ש-Meta ושותפתה EssilorLuxottica מכרו יותר מ-7 מיליון יחידות במהלך 2025 בלבד, לעומת כ-2 מיליון יחידות שנמכרו יחד ב-2023 וב-2024 . לפי אחד הדיווחים, Meta החזיקה בכ-80% משוק המשקפיים החכמים בעולם .
התגובות אינן מוגבלות לבריטניה ולאוסטרליה. רשויות אכיפה בכמה תחומי שיפוט בודקות תלונות הקשורות לצילום סמוי באמצעות משקפיים חכמים . במאי 2026 פתח התובע הכללי של טקסס, קן פקסטון, בחקירה מדינתית, בין היתר בשל איסוף נתוני גאומטריית פנים ונורית חיווי שלטענתו קל להסתיר .
גם Instagram התערבה: הפלטפורמה החלה לפעול נגד חשבונות שמפרסמים סרטונים שצולמו ללא הסכמה באמצעות משקפי Ray-Ban Meta . נוסף לכך, הוגשה במרץ 2026 תביעה ייצוגית בשם Bartone et al. v. Meta Platforms, Inc. et al. . רגולטורים באירופה הזהירו כי הטכנולוגיה משנה את היחסים בין אנשים משום שהיא מקשה על אדם לדעת אם הוא מצולם — ובכך גם מקשה עליו להסכים או לסרב .
המאפיין הבולט של המשבר הנוכחי הוא המהירות שבה הוא התפשט. בתוך ימים מאז שמשקפי Kmart הזולים אזלו באוסטרליה, הממשלה ביקשה בדיקה דחופה. בתוך שבועות מהדיווחים על צילום נשים ללא ידיעתן, עסקים בולטים בבריטניה הנהיגו מגבלות. והעדכון של Meta נגד חבלה בנורית הגיע רק לאחר שמיליוני יחידות כבר היו בשימוש ולאחר שמשתמשים ניסו לעקוף את מנגנון החיווי .
כאן נמצא המתח המרכזי: קל יותר, זול יותר ומהיר יותר להפיץ מצלמה לבישה מאשר לבנות כללים אמינים להסכמה. סמארטפון שמורם מול הפנים מספק בדרך כלל סימן חברתי ברור שמישהו מצלם. משקפיים נראים אחרת — והפער הזה עלול לשנות את האופן שבו אנשים מתנהלים במרחבים ציבוריים ופרטיים.
השאלה כעת אינה רק אם משקפי Meta עומדים בדרישות החוק הקיימות. השאלה היא אם החוקים, מדיניות העסקים ומנגנוני ההסכמה יצליחו להדביק את קצב ההפצה של הדור הבא — שעשוי להיות זול יותר, דיסקרטי יותר ולהגיע מיצרנים רבים נוספים.