התגובה הפולנית התפרסה על פני מספר חזיתות, מסמליות ועד מעשיות:
שלילת העיטור הגבוה ביותר – הצעתו של הנשיא נברוצקי לשלול את עיטור "מסדר העיט הלבן" היא אירוע "כמעט חסר תקדים" עבור אות כבוד שנשלל לעיתים נדירות ביותר. פגישת מועצת המסדר, הגוף המייעץ שאחראי על העיטור, נקבעה ל-8 ביוני . המסדר, שנוסד לראשונה בשנת 1705, נושא עמו משקל סמלי עצום, ושלילתו תהווה מהלומה דיפלומטית אישית חסרת תקדים
.
איום על הדרך לאיחוד האירופי – מעבר לסמליות, עלו גם איומים קונקרטיים. מפלגת "קונפדרציה" הפולנית, כוח עולה בימין הקיצוני, הצהירה כי על פולין להודיע רשמית שתחסום את הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי . בוסאק ציין במפורש את הדרישה לחידוש מלא של פעולות הוצאת הקברים וחשיפת קורבנות טבח ווהלין כתנאי לחידוש תהליך האינטגרציה האירופית של אוקראינה
.
לחץ מאחורי הקלעים – שר החוץ הפולני, רדוסלאב שיקורסקי, גילה כי מתנהלים מגעים לא-פומביים עם אוקראינה בנושא. הוא הביע תקווה שקייב "תמצא דרך לתקן את הטעות הזו" . התבטאותו של שיקורסקי מרמזת כי ורשה מחפשת "מסלול מילוט מכובד" תוך שמירה על לחץ ציבורי, אולי בתקווה למחווה אוקראינית שתאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ הגבוה.
העימות הנוכחי אינו מתרחש בחלל ריק, והשלכותיו חורגות בהרבה מעבר למחלוקת היסטורית:
נכון ל-3 ביוני, אוקראינה מנסה לנווט את דרכה אל מחוץ למשבר באמצעות דיאלום. שר החוץ סיביהה הדגיש כי השם ליחידה נבחר על ידי החיילים עצמם, כדי לכבד את מי שנלחמו נגד השליטה הסובייטית, ולא מתוך עוינות כלפי פולין . הוא גם הצביע על כך שאוקראינה הסירה חסמים בפני מאמצי החיפוש וההוצאה מקברים, כהוכחה לרצון טוב
.
עם זאת, קייב טרם הודיעה על ביטול הצו או על שינוי השם. כל העיניים נשואות כעת ל-8 ביוני, התאריך שבו תתכנס מועצת מסדר העיט הלבן כדי לדון בהמלצה לשלול את העיטור מזלנסקי .
גם אם המועצה תמליץ על שלילה, ההחלטה הסופית נשארת בידי הנשיא נברוצקי. השאלה האם שתי בעלות הברית יצליחו להכיל את הפרשה או שהיא תהפוך לקרע מתמשך תלויה במידה רבה במה שיקרה באותה פגישה, והאם קייב תבצע מחווה כלשהי של רצון טוב לפניה .
ברקע לכל זה, מרחפת ההבנה שכל אחד מהצדדים זקוק לשני יותר מתמיד, ושהאויב האמיתי במזרח צופה בהתפתחויות בשביעות רצון.
Comments
0 comments