לה ולבעלה יש ביטוח חיים וכלים פיננסיים אחרים למימון חינוך הילדים, והיא גם רכשה ביטוח נגד מחלות קשות. זו אסטרטגיה פרגמטית וצופה פני עתיד שמכירה בחוסר הוודאות מבלי להתמקד בו.
ברגע שהתוכניות מונחות, צ'ונג מאמינה שהדבר הבריא ביותר הוא לשחרר. "אני חושבת שאריכות ימים קשורה לאי-דאגה ושלא יהיה עליך שום משקל. אם אתה דואג, אתה חולה. אם לא, הסיכוי לחלות קטן יותר," היא אומרת.
זו לא פטליזם – אלא המסקנה ההגיונית של המערכת שלה: להתכונן כמיטב יכולתך, ואז לשחרר את השאר.
צ'ונג מדגישה שפרקטיקות קטנות ועקביות מייצרות תועלות גדולות. שני הרגלים שהיא מעדיפה:
אלה לא התערבויות דרמטיות – הן בחירות יומיומיות נגישות שתומכות בבריאות נפשית ופיזית.
צ'ונג דוחה סגנון הורות של מרות ופקודות. "אני משוחחת ומדברת על דברים עם הילדים שלי. עם בתי בת ה-17, אני מדברת איתה כמו אחות גדולה או חברה. זו בהחלט לא מערכת יחסים של 'אמא אמרה, אז תעשי'," היא אומרת.
הגישה השיתופית הזו משקפת את הפילוסופיה הרחבה שלה: לכבד את הפרט, לחפש הבנה ולבנות אמון במקום סמכות.
צ'ונג ייסדה את LoCoFarms כמיזם חברתי שמחייה את מורשת החקלאות של הונג קונג על ידי חיבור בין חקלאים מקומיים לאומני מזון. היא מתארת זאת כתרומה פרואקטיבית לקהילה:
"רציתי שזה יהיה זרע לפיתוח בר-קיימא ולסיוע לחקלאים מקומיים בהונג קונג – משהו שיצמח למודעות והכרה רחבות יותר בנושאים האלה. אני לא יודעת כמה גדול [העסק] יהפוך, אבל זה משהו שנטעתי ועשיתי את חלקי. זו בעיני מהות הפרואקטיביות – לעשות משהו למען החברה, למען קהילת הונג קונג."
עבור צ'ונג, להיות פרואקטיבית לא נעצר בבריאות האישית. זה מתרחב לבריאות הקהילה והאדמה.