הילדה שמתה לאחר טיפול עריכת גנים מוחי ראשון בעולם — והניסיון להסתיר את האמת

ההסתרה

מותה של הילדה מעולם לא דווח בפומבי. צוות המחקר פרסם מאמר ב-Nature בפברואר 2025 ובו טען שהצליח בעריכת גנים בניסוי קליני, מבלי לחשוף את מות המטופלת . המאמר תיאר עבודה פרה-קלינית לטיפול באמצעות עריכת גנים בתסמונת סניידרס-בלוק-קמפו, אך התעלם לחלוטין מהתוצאה הקטלנית . Nature הוסיפה למאמר הערת עורך ופתחה בחקירה משלה, אם כי ההערה מבהירה במפורש כי אין מדובר בביטול הפרסום .

ההיבט הכספי

הורי הילדה גייסו כ- 860,000 דולר למימון הטיפול . לפי התחקיר, המשפחה שילמה עבור פיתוח הטיפול והטיפול הקליני עצמו, ולפי הדיווחים לא עודכנה במלואה לגבי הסיכונים הכרוכים בכך .

חקירות שנפתחו

• בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'יאו טונג בשנחאי הקים כוח משימה לחקירת האירוע, והצהיר כי יפעל "בהתאם מחמיר לאתיקה מדעית ולשלמות המחקר" .
• Nature חוקרת חשדות הנוגעים למאמר שפורסם והוסיפה הערת עורך .
• גם רשויות הרגולציה הסיניות דיווחו כי הן בוחנות את המקרה .

נכון לדיווחים האחרונים, כל שלוש החקירות עדיין פתוחות ולא הסתיימו. טרם הוכרז ממצא רשמי של רשלנות או הפרת אתיקה .

השלכות רחבות יותר

המקרה הוביל להשוואות מיידיות לפרשת התינוקות מהונדסי הגנים של חה ג'יאנקוי ב-2018, והעלה שאלות קשות בנוגע לפיקוח הרגולטורי, להסכמה מדעת ולאחריות האתית במגזר המחקר הביו-רפואי בסין . התחקיר הדגיש גם את המירוץ העולמי האינטנסיבי להפוך כלי עריכת גנים מסוג base-editors — גרסה מדויקת יותר של טכנולוגיית CRISPR — לטיפולים קליניים במחלות נדירות, ואת הסיכונים הכרוכים בשאיפה מדעית שמקדימה את ההגנות האתיות .