חוקרים מאוניברסיטת פלינדרס, טים היברד, היילי רודס וניק ג'יי ספנסר, מציעים שמערכת העצבים האנטרית — רשת העצבים שבמעי — עשויה להיות קדומה למוח במהלך האבולוציה. לפי תפיסת «המעי תחילה», המוח התפתח בשלב מאוחר יותר, ואולי בתחילה סייע לאורגניזמים להשיג את האנרגיה שהמעי זקוק לה. החוקרים מציגים את הרעיון כפרשנות של ראיות מתחומי הפיזיולוגיה והאבולוציה, ולא כרצף שהוכח בניסוי חדש.
1
39
למה ההשערה נשמעת סבירה?
מערכת העצבים האנטרית אינה רק מקבלת הוראות מהמוח. יש בה מעגלים עצביים פנימיים המסייעים לווסת את כיווץ שרירי המעי ואת הרפייתם, וכך מאפשרים למעי לשלוט במידה מסוימת בתנועתו באופן מקומי.
43
48
מחקר של ספנסר ועמיתיו קשר בין פעילות מסונכרנת במעגלים האנטריים לבין דחיפת תוכן לאורך המעי הגס בעכברים. הממצא מדגים כיצד מערכת העצבים של המעי יכולה לתאם תנועה מורכבת; הוא אינו מלמד, כשלעצמו, מתי הופיעו מערכת העצבים האנטרית או המוח לראשונה.
42
מחקרים נוספים מתארים מסלולים שמקשרים בין פעילות במעי לבין מערכת העצבים הרחבה יותר. בין היתר, נבדקו רפלקסים של מערכת העצבים הסימפתטית המתווכים באמצעות מערכת העצבים האנטרית, וכן קצות עצבים תחושתיים שמקשרים בין מבנים במעי הגס לבין ציר המעי–מוח. הממצאים האלה מדגימים תקשורת בין מעגלי המעי לחלקים אחרים של מערכת העצבים — לא פעולה של המעי בבידוד מוחלט.
44
45
ביחד, הממצאים הפיזיולוגיים האלה מצדיקים את השאלה אם כדאי לבחון מחדש את התפתחות מערכת העצבים גם מנקודת מבטו של המעי. ההצעה האבולוציונית המרכזית של החוקרים, כפי שסוכמה באוניברסיטת פלינדרס, היא שהמוח התפתח מאוחר יותר כדי לתמוך בצורכי המעי.
1
מה הראיות לא מוכיחות?
חשוב להבחין בין היכולות של מערכת העצבים האנטרית כיום לבין השאלה מה התפתח קודם. העובדה שמעגלים עצביים במעי שולטים בתנועתו מלמדת שהם חשובים לתפקודו. היא אינה מוכיחה שהם הופיעו לפני המוח, או שרכישת אנרגיה הייתה הסיבה המקורית להתפתחות המוח.
הפרסום מתואר כמאמר דעה המבוסס על פיזיולוגיה וביולוגיה אבולוציונית, ולא כדיווח על ניסוי חדש. לכן תרומתו היא בהצעת פרשנות לראיות קיימות — ולא בתצפית ישירה על ראשית מערכת העצבים.
39
הערכות מסוימות לגבי מספר הנוירונים במעי, וכן הטענה שמקטעי מעי שהוסרו מהגוף מסוגלים לייצר תנועות מורכבות, אינן מאומתות בקטעי המקורות הזמינים כאן. לכן אין להתייחס אליהן כאל ראיות מבוססות לתמיכה בציר הזמן האבולוציוני. באופן רחב יותר, הפיזיולוגיה של ימינו לבדה אינה יכולה לשחזר רצף יחיד ומוכח של אירועים שהתרחשו בעבר האבולוציוני הרחוק.
מה עשויה להיות המשמעות למחקר בהמשך?
נקודת מבט שמתחילה במעי עשויה לעודד מחקר על האופן שבו המעגלים העצביים שבו תורמים לעיבוד אנרגיה, וכן על תפקידם במצבים הקשורים לעיכול או לחילוף חומרים. היא עשויה גם לעורר עניין נוסף בקשרי המעי–מוח במחלות כמו פרקינסון. אלה כיווני מחקר אפשריים — לא הוכחה שההשערה מסבירה את המחלות האלה או קובעת היכן הן מתחילות.
ההצעה כשלעצמה אינה מצדיקה שינוי בטיפול רפואי. החשיבות המיידית שלה היא רעיונית: היא מבקשת לבחון אם יש לראות במערכת העצבים של המעי חלק מרכזי בהסבר האבולוציה של מערכת העצבים, ולא רק להתייחס אליה כאל «המוח השני».