נציב זכויות האדם של האו״ם, פולקר טירק, הצהיר ב-5 באוגוסט 2026 כי לפחות 56 בני אדם הוצאו להורג באשמת ביטחון לאומי מאז ה-19 במרץ, בהם 27 הקשורים להפגנות ינואר, וכי למעלה מ-100 נוספים נמצאים בסכנת הוצאה להורג . אמנסטי אינטרנשיונל אישרה כי מאז תחילת המתקפות האמריקאיות-ישראליות ב-28 בפברואר, לפחות 36 בני אדם הוצאו להורג באופן שרירותי לאחר משפטים לא הוגנים בעליל באשמות פוליטיות . אמנסטי הזהירה כי לפחות 60 אחרים, בהם שלושה שנעצרו כילדים, נותרים בסכנה מיידית .
מניין ההרוגים הרחב יותר מטבחי ההפגנות בינואר 2026 גדול בהרבה: ההערכות נעות בין 6,488 לכ-36,500 בני אדם שנהרגו על ידי כוחות הביטחון ומיליציות זרות במהלך דיכוי המרד העממי ב-8–9 בינואר 2026 .
הערה חשובה: הנתון המתועד של 444 הוצאות להורג כמעט בוודאות אינו משקף את המספר האמיתי. עם יותר מ-90% מההוצאות להורג שלא פורסמו על ידי הרשויות, ניטור עצמאי מוגבל מאוד ו״וילון שתיקה״ שירד לאחר תחילת המלחמה, המספר האמיתי צפוי להיות גבוה משמעותית . נתון האו״ם של 56 מכסה רק מקרים של ״ביטחון לאומי״ ואינו כולל הוצאות להורג הקשורות לסמים, שמבחינה היסטורית מהוות את רוב עונשי המוות באיראן .
האישומים הנפוצים ביותר בקמפיין ההוצאות להורג של 2026 הם עבירות ״ביטחון לאומי״ רחבות – ובהן ״איבה לאל״ (מוהארבה), ״השחתת מידות בארץ״ ו״השתתפות בהפגנות מזוינות״ .
ועדת החקירה של האו״ם ואמנסטי מאשרים כי המשפטים הם בלתי הוגנים בעליל, מוכתמים בעינויים ומואצים במה שהמשטר מכנה ״תנאי מלחמה״ . בתבנית מתועדת אחת, הרשויות הוציאו להורג לפחות 22 אסירים פוליטיים בשישה שבועות – ממוצע של הוצאה אחת להורג כל יומיים – לאחר הליכים חשאיים שהתאפיינו בעינויים, בהודאות כפויות ובהיעדר מוחלט של הליך הוגן .
בשבעת החודשים הראשונים של 2026, תיעד ה-IHR הוצאות להורג של 28 מפגינים – 26 הקשורים להפגנות ינואר ושניים למרד 2022 . לפחות חמישה אסירים פוליטיים הוצאו להורג בתקופת יוני–יולי בלבד .
מיעוטים אתניים נפגעים באופן לא פרופורציונלי. מומחי האו״ם תיעדו לפחות 24 בני מיעוט בלוצ׳י ו22 בני מיעוט כורדי שהוצאו להורג נכון לתחילת אוגוסט 2026 . קהילות אלה סובלות מדיכוי שיטתי באמצעות מעצרים שרירותיים, העלמות כפויות והוצאות להורג.
לפחות 28 מהמוצאים להורג היו מפגינים הקשורים ישירות למרד ינואר 2026 . בין המקרים הבולטים היה הוצאתם להורג הפומבית של שני מפגינים – אבולפזל ספאחי ואמיר ספארי – באספהן ב-28 ביולי 2026. הם היו בין לפחות 12 צעירים שנידונו למוות בגין הריגת ארבעה שוטרים במהלך הפגנות נגד המשטר באספהן בינואר . שניים מהצעירים האחרים הוצאו להורג בכלא ב-19 ביולי .
לפחות חמישה מהנידונים למוות היו ילדים בזמן ביצוע העבירה לכאורה, לפי אמנסטי אינטרנשיונל .
ארגוני זכויות אדם מבהירים כי המלחמה עם ארה״ב וישראל סיפקה מסך עשן אסטרטגי. אמנסטי אינטרנשיונל דיווחה כי הרשויות משתמשות ב״תנאי מלחמה״ כתירוץ למעצרים המוניים שרירותיים (למעלה מ6,000 בני אדם שנעצרו מאז 28 בפברואר), הוצאות להורג מואצות, החרמת נכסים והגברת דיכוי ההתנגדות .
הצהרות מפתח מארגוני זכויות אדם מבהירות את הדינמיקה:
לאחר תחילת המלחמה, דיווח עצמאי על הוצאות להורג הפך כמעט בלתי אפשרי במהלך מרץ ואפריל 2026, ורק מידע רשמי הגיע לעולם החיצון. הנתונים שנרשמו לחודשים אלה נחשבים לאומדני מינימום ולא לשיקוף של המציאות .
האו״ם היה הקול הבינלאומי הבולט ביותר המגנה את הקמפיין:
אמנסטי אינטרנשיונל קראה ל״פעולה בינלאומית דחופה״, והזהירה כי קצב ההוצאות להורג מהווה ״קמפיין מסלים של הוצאות להורג שרירותיות״ .
תגובת נגד מקומית הייתה משמעותית:
הנתון המתועד המרכזי הוא 444 הוצאות להורג בשבעת החודשים הראשונים של 2026, אך עם למעלה מ-90% מההוצאות להורג שלא פורסמו על ידי הרשויות, המספר האמיתי צפוי להיות גבוה בהרבה. נתון האו״ם של 56 מכסה רק מקרים של ״ביטחון לאומי״ מאז ה-19 במרץ ואינו כולל את אלפי ההוצאות להורג הקשורות לסמים, שמבחינה היסטורית מהוות את רוב עונשי המוות באיראן . המלחמה עם ארה״ב וישראל לא יצרה את הדיכוי – היא סיפקה מעטה של חסינות לקמפיין שכבר היה בתנועה.