זלנסקי דוחה את תוכנית

ההצעה חשפה מחלוקת עמוקה באירופה. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, הציג אותה כפתרון פרקטי לשילובה הפוליטי של אוקראינה בזמן המלחמה עם רוסיה, ובתקווה לקדם מאמצים דיפלומטיים לסיומה. אך איטליה התנגדה נחרצות, והדגישה שאוקראינה, כמו כל מועמדת אחרת, חייבת להשלים את תהליך ההצטרפות המלא ולבצע רפורמות מקיפות.

גם הנציבות האירופית נקטה עמדה זהירה: היא אישרה שקיבלה את ההצעה לדיון, אך הבהירה כי כל פתרון חדשני חייב להתבסס על עקרון “ההצטרפות על בסיס הכשרון” (Merit-Based Accession) -- קרי, עמידה בתנאים פוליטיים, משפטיים וכלכליים מחמירים.

לעת עתה, הרעיון נותר בגדר הצעה ראשונית שעתידה להתגבש או להיגנז בדיונים בין ממשלות אירופה. מאחורי הקלעים, המחלוקת משקפת מתח יסודי בין הרצון לתמוך באוקראינה בלחימה לבין שמירה על כללי ההצטרפות המסורתיים של האיחוד.