המהפכה בלוחמת הכטב"מים של רוסיה: 3,000 גראן-4/5 בחודש, הפסקת ייצור קינז'אל וזינוק של פי 6.6 בהוצאות עסקים על הגנ"א

מעבר לדגמי טורבו-סילון מהירים יותר

רוסיה משנה את קווי הייצור שלה מכטב"מים איטיים המונעים על ידי מדחף לכיוון הגראן-4 וגראן-5 המונעים בטורבו-סילון, אשר קשים יותר ליירוט עבור מערכות ההגנה האוקראיניות בשל מהירותם הגבוהה . זהו מענה טקטי לשיפור שיעורי היירוט של אוקראינה כנגד דגמי הגראן-2 הישנים והאיטיים יותר . לגראן-5 ראש נפץ במשקל 90 קילוגרם וטווח תקיפה מוערך של כ-1,000 קילומטרים .

הפסקת ייצור טילי קינז'אל

בהתפתחות משמעותית, רוסיה הפסיקה באפריל 2026 את הייצור הסדרתי של הטיל האווירי-בליסטי Kh-47M2 קינז'אל ושל טיל ה-Kh-32 נגד ספינות, לאחר שהעריכה כי יעילותם הקרבית ירודה . סגן ראש ה-HUR, מייג'ור גנרל ואדים סקיביצקי, אישר כי דלק רקטי, רכיבים ויכולת ייצור ששימשו בעבר לקינז'אל מופנים כעת להגברת תפוקת טילי איסקנדר-M וטילים בליסטיים אחרים . למרות שינוי זה, רוסיה ממשיכה לחרוג מיעדי ייצור הטילים הכוללים, ועומדת על 110–120% מהתוכניות החודשיות .

זינוק של פי 6.6 בהוצאות עסקים רוסיים על הגנה נגד כטב"מים

תקיפות אוקראיניות ארוכות טווח על תשתיות תעשייתיות ברוסיה — בתי זיקוק, נמלים ומפעלים — הובילו לגל עצום של רכש ציוד נגד כטב"מים במגזר הפרטי. במחצית הראשונה של 2026, עסקים רוסיים הוציאו 441.3 מיליון רובל (5.34 מיליון דולר) על ציוד נגד כטב"מים, גידול של פי 6.6 לעומת התקופה המקבילה ב-2025, על פי נתונים ממערכת הרכש Tenderplan שדווחו בוודומוסטי .

הממשלה הרוסית גם חוקקה חוקים המאפשרים לבנק המרכזי, לסברבנק ולמוסדות אחרים לחמש אנשי צוות נגד כטב"מים, ומעבירה עוד יותר מעלות ההגנה האווירית על חברות פרטיות . קרן קרנגי תיארה עלויות אלה כ"מס לא רשום על הכנסות" לעסקים רוסיים .

לולאת המשוב של ההסלמה

המלחמה נכנסה למעגל שמזין את עצמו:

• רוסיה מציפה את שדה הקרב בכטב"מי גראן זולים כדי להציף את מערכות ההגנה האוקראיניות, תוך מעבר לדגמי טורבו-סילון כדי לסבך את היירוט.
• אוקראינה מגיבה בתקיפה עמוק יותר לתוך שטח רוסיה — מכוונת לבתי זיקוק, מפעלים ומרכזים לוגיסטיים — ומאלצת עסקים רוסיים להשקיע רבות בהגנה אווירית אקטיבית משלהם.
• רוסיה משחררת משאבי הגנה אווירית צבאיים על ידי דחיפת עלויות למגזר הפרטי, תוך הפניית ייצור טילים למערכות יעילות יותר.

התוצאה נטו היא מירוץ חימוש מואץ: תפוקת הכטב"מים של רוסיה (עשרות אלפים בשנה) עולה בהרבה על הגידול ביכולת ההגנתית משני הצדדים, ושני הצדדים מבצעים איטרציות מהירות בטכנולוגיות ההתקפה והנגד שלהן.