האתגר הוא שהיתרונות התיאורטיים האלה מגיעים יחד עם שיגורים יקרים, חשיפה לתקלות ולקרינה, מגבלות תקשורת וסיכונים סביבתיים ורגולטוריים — ובהם פסולת חלל והפרעה לתצפיות אסטרונומיות .

מי מוביל את המרוץ?

• SpaceX — החברה הגישה ב-30 בינואר 2026 לוועדת התקשורת הפדרלית של ארצות הברית (FCC) בקשה למערכת בשם Orbital Data Center, הכוללת עד מיליון לווייני NGSO — כלומר לוויינים במסלול שאינו גיאוסטציונרי. הבקשה התקבלה לבדיקה ב-4 בפברואר ונפתחה לתגובות הציבור . בעקבות המיזוג עם xAI בתחילת 2026, תשתית Starlink צפויה לשמש עמוד שדרה תקשורתי אפשרי של המערכת .

• Starcloud — חברת סטארט-אפ מרדמונד, וושינגטון, שנחשבת לאחת המתקדמות בתחום. בנובמבר 2025 היא שיגרה את Starcloud-1 עם NVIDIA H100, ה-GPU הראשון ברמת מרכז נתונים שנשלח לחלל. החברה אימנה במסלול את nanoGPT והפעילה את מודל השפה Gemma של Google — ציון דרך ראשון באימון מודל שפה גדול בחלל . במרץ 2026 גייסה Starcloud 170 מיליון דולר בסבב A לפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולר . החברה הציגה גם תוכניות לקונסטלציה של 88 אלף לוויינים .

• Axiom Space — מפתחת רשת של צמתי מרכזי נתונים במסלול, על גבי מודולים של תחנות חלל מסחריות, עבור עומסי AI ולמידת מכונה מסחריים וביטחוניים .

• Aethero — עובדת על קונסטלציות מחשוב במסלול, שנועדו לאפשר עיבוד AI ראשוני בחלל .

• Blue Origin — מקושרת לשאיפות התשתית המסלולית של ג'ף בזוס, והכריזה על קונסטלציית TeraWave הכוללת 5,408 לוויינים .

• Lumen Orbit — השם הקודם של Starcloud, וגם שם שנותר קשור לפעילות מוקדמת בתחום המחשוב מבוסס-החלל .

• JAXA, סוכנות החלל היפנית — משתפת פעולה עם NEC ו-NTT בפיתוח תקנים ובאימות טכנולוגיות למרכזי נתונים במסלול .

הצעד הרגולטורי הגדול: הבקשה של SpaceX

הבקשה של SpaceX, שמספר התיק שלה הוא SAT-LOA-20260130-00023, היא הפעולה הרגולטורית המשמעותית ביותר שנרשמה עד כה בתחום . החברה מבקשת אישור למערכת לוויינים גדולה במיוחד, שתשמש גם לעיבוד נתונים ומחשוב AI במסלול נמוך סביב כדור הארץ.

ה-FCC — הגוף האמריקאי שמסדיר, בין היתר, שימוש בתדרי תקשורת ומערכות לוויינים — קיבל את הבקשה לבדיקה ופתח אותה לתגובות הציבור עד תחילת מרץ 2026 . קבלת הבקשה לבדיקה אינה שקולה לאישור שיגור או לפריסת מיליון לוויינים בפועל; היא מכניסה את ההצעה להליך בחינה רגולטורי.

SpaceX טוענת כי אנרגיית שמש כמעט רציפה וקירור באמצעות קרינה עשויים לאפשר מחשוב AI זול ויעיל יותר מזה שבמרכזי נתונים בכדור הארץ . מנגד, מדענים מזהירים מפני גידול בסיכון לפסולת חלל ומהפרעה לתצפיות אסטרונומיות .

Starcloud הגישה בנפרד תוכנית לקונסטלציה של 88 אלף לוויינים , ואילו Blue Origin הכריזה על TeraWave, הכוללת 5,408 לוויינים .

הביטוח: התנאי שאמור לאפשר את המעבר לניסוי מסחרי

מרכז נתונים במסלול אינו יכול להסתמך רק על הון סיכון. כדי לממן ציוד יקר באמצעות חוב, החברות זקוקות בדרך כלל לביטוח שיכסה את השיגור, את החומרה ואת הסיכונים התפעוליים. לכן חברות חלל כבר מנהלות מגעים עם חברות ביטוח לפיתוח כיסויים ייעודיים למרכזי נתונים של AI במסלול .

הבעיה היא שמדובר בסוג נכס שעדיין אין עבורו שוק ביטוחי רחב ומבוסס. לפי הערכה אחת, ל-Starship שיעור הצלחה של כ-55% לאחר 11 טיסות, ובעלות חומרה של 300–500 מיליון דולר לכל מגה-ואט, כשל בשיגור יחיד עלול להיות הרסני מבחינה כלכלית. גם אם שיעור ההצלחה יגיע בעתיד ל-98%, ההפסד הצפוי לכל שיגור מוערך ב-6–10 מיליון דולר — סיכון שמצריך מוצרי ביטוח שעדיין אינם קיימים בהיקף משמעותי .

בשוק הרחב יותר, S&P Global Ratings מעריכה שביטוח הקשור למרכזי נתונים עשוי להגיע לפרמיות של 10 מיליארד דולר ב-2026. עם זאת, ביטוח למערכות מסלוליות נמצא עדיין בשלב מוקדם בהרבה . במקביל, Euler ILS Partners, צוות שהוקם על ידי יוצאי Credit Suisse, מכין קרן בהיקף של כמיליארד דולר לנטילת סיכוני ביטוח הקשורים למרכזי נתונים — סימן לעניין גובר במבני הון חלופיים .

מאיפה יגיע הכסף?

המודל הפיננסי של מרכזי נתונים במסלול עדיין נבנה כמעט מאפס, אך הוא נשען על שוק גדול בהרבה: מרוץ ההשקעות במרכזי נתונים יבשתיים עבור AI.

• אשראי פרטי ומימון מבוסס נכסים — Morgan Stanley צופה הזדמנות צמיחה של יותר מ-800 מיליארד דולר בהשקעות במרכזי נתונים באמצעות אשראי פרטי ומימון המבוסס על נכסים .
• גיוסי חוב של חברות AI — חברות הקשורות ל-AI גייסו לפחות 200 מיליארד דולר בשוקי החוב במהלך 2025–2026 .
• איגוח תשתיות דיגיטליות — מרכזי נתונים מהווים 61% משוק איגוח התשתיות הדיגיטליות, שהיקפו הנוכחי מוערך ב-79 מיליארד דולר וצפוי להגיע לכ-115 מיליארד דולר עד סוף 2026 .
• הון סיכון — גיוס Series A של Starcloud, בסך 170 מיליון דולר ולפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולר, הוא העסקה הבולטת ביותר שממוקדת במרכזי נתונים במסלול. רוב החברות האחרות עדיין נמצאות בשלבי מימון מוקדמים יותר .

במילים אחרות, ההון קיים — אך משקיעים ומלווים ידרשו הוכחות לכך שהחומרה יכולה לשרוד במסלול, שהשיגורים ניתנים לביטוח, ושיש לקוחות שישלמו על עיבוד הנתונים בחלל.

אבני הדרך המרכזיות

כמה גדול השוק עשוי להיות?

הערכה אחת מציבה את שווי שוק מרכזי הנתונים במסלול על כ-1.77 מיליארד דולר עד 2029, עם צפי להגיע ל-39.09 מיליארד דולר עד 2035 — קצב צמיחה שנתי מורכב של 67.4% .

לפי תחזיות שוק אחרות, 2026 עשויה להיות שנת מעבר מהדגמות והוכחות היתכנות לפריסות מסחריות ראשונות בקנה מידה של ארונות שרתים, על גבי תחנות חלל מסחריות ופלטפורמות חופשיות במסלול, במהלך השנים 2026–2028 . אלה עדיין תחזיות, ולא עדות לכך שהפריסות אכן יושלמו במועד.

השורה התחתונה

מרכזי נתונים במסלול עברו בתוך זמן קצר מרעיון עתידני לתחום שמושך חברות חלל, חברות AI ומשקיעים. SpaceX הציבה את הרף הרגולטורי עם בקשה למיליון לוויינים, ו-Starcloud סיפקה את ההדגמה הטכנולוגית הבולטת ביותר עד כה עם GPU ואימון מודל שפה במסלול.

אבל הדרך למרכזי נתונים מסחריים בחלל עדיין רצופה מכשולים: עלות שיגור גבוהה, אמינות לא מספקת, ביטוח שטרם התבסס, צורך במימון בהיקפים גדולים וסיכונים של פסולת חלל והפרעה אסטרונומית. 12–24 החודשים הקרובים עשויים לקבוע אם המחשוב המסלולי יישאר נישה ניסיונית — או יהפוך לרכיב ממשי בתשתית ה-AI העולמית.

האתגר הוא שהיתרונות התיאורטיים האלה מגיעים יחד עם שיגורים יקרים, חשיפה לתקלות ולקרינה, מגבלות תקשורת וסיכונים סביבתיים ורגולטוריים — ובהם פסולת חלל והפרעה לתצפיות אסטרונומיות .

מי מוביל את המרוץ?

• SpaceX — החברה הגישה ב-30 בינואר 2026 לוועדת התקשורת הפדרלית של ארצות הברית (FCC) בקשה למערכת בשם Orbital Data Center, הכוללת עד מיליון לווייני NGSO — כלומר לוויינים במסלול שאינו גיאוסטציונרי. הבקשה התקבלה לבדיקה ב-4 בפברואר ונפתחה לתגובות הציבור . בעקבות המיזוג עם xAI בתחילת 2026, תשתית Starlink צפויה לשמש עמוד שדרה תקשורתי אפשרי של המערכת .

• Starcloud — חברת סטארט-אפ מרדמונד, וושינגטון, שנחשבת לאחת המתקדמות בתחום. בנובמבר 2025 היא שיגרה את Starcloud-1 עם NVIDIA H100, ה-GPU הראשון ברמת מרכז נתונים שנשלח לחלל. החברה אימנה במסלול את nanoGPT והפעילה את מודל השפה Gemma של Google — ציון דרך ראשון באימון מודל שפה גדול בחלל . במרץ 2026 גייסה Starcloud 170 מיליון דולר בסבב A לפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולר . החברה הציגה גם תוכניות לקונסטלציה של 88 אלף לוויינים .

• Axiom Space — מפתחת רשת של צמתי מרכזי נתונים במסלול, על גבי מודולים של תחנות חלל מסחריות, עבור עומסי AI ולמידת מכונה מסחריים וביטחוניים .

• Aethero — עובדת על קונסטלציות מחשוב במסלול, שנועדו לאפשר עיבוד AI ראשוני בחלל .

• Blue Origin — מקושרת לשאיפות התשתית המסלולית של ג'ף בזוס, והכריזה על קונסטלציית TeraWave הכוללת 5,408 לוויינים .

• Lumen Orbit — השם הקודם של Starcloud, וגם שם שנותר קשור לפעילות מוקדמת בתחום המחשוב מבוסס-החלל .

• JAXA, סוכנות החלל היפנית — משתפת פעולה עם NEC ו-NTT בפיתוח תקנים ובאימות טכנולוגיות למרכזי נתונים במסלול .

הצעד הרגולטורי הגדול: הבקשה של SpaceX

הבקשה של SpaceX, שמספר התיק שלה הוא SAT-LOA-20260130-00023, היא הפעולה הרגולטורית המשמעותית ביותר שנרשמה עד כה בתחום . החברה מבקשת אישור למערכת לוויינים גדולה במיוחד, שתשמש גם לעיבוד נתונים ומחשוב AI במסלול נמוך סביב כדור הארץ.

ה-FCC — הגוף האמריקאי שמסדיר, בין היתר, שימוש בתדרי תקשורת ומערכות לוויינים — קיבל את הבקשה לבדיקה ופתח אותה לתגובות הציבור עד תחילת מרץ 2026 . קבלת הבקשה לבדיקה אינה שקולה לאישור שיגור או לפריסת מיליון לוויינים בפועל; היא מכניסה את ההצעה להליך בחינה רגולטורי.

SpaceX טוענת כי אנרגיית שמש כמעט רציפה וקירור באמצעות קרינה עשויים לאפשר מחשוב AI זול ויעיל יותר מזה שבמרכזי נתונים בכדור הארץ . מנגד, מדענים מזהירים מפני גידול בסיכון לפסולת חלל ומהפרעה לתצפיות אסטרונומיות .

Starcloud הגישה בנפרד תוכנית לקונסטלציה של 88 אלף לוויינים , ואילו Blue Origin הכריזה על TeraWave, הכוללת 5,408 לוויינים .

הביטוח: התנאי שאמור לאפשר את המעבר לניסוי מסחרי

מרכז נתונים במסלול אינו יכול להסתמך רק על הון סיכון. כדי לממן ציוד יקר באמצעות חוב, החברות זקוקות בדרך כלל לביטוח שיכסה את השיגור, את החומרה ואת הסיכונים התפעוליים. לכן חברות חלל כבר מנהלות מגעים עם חברות ביטוח לפיתוח כיסויים ייעודיים למרכזי נתונים של AI במסלול .

הבעיה היא שמדובר בסוג נכס שעדיין אין עבורו שוק ביטוחי רחב ומבוסס. לפי הערכה אחת, ל-Starship שיעור הצלחה של כ-55% לאחר 11 טיסות, ובעלות חומרה של 300–500 מיליון דולר לכל מגה-ואט, כשל בשיגור יחיד עלול להיות הרסני מבחינה כלכלית. גם אם שיעור ההצלחה יגיע בעתיד ל-98%, ההפסד הצפוי לכל שיגור מוערך ב-6–10 מיליון דולר — סיכון שמצריך מוצרי ביטוח שעדיין אינם קיימים בהיקף משמעותי .

בשוק הרחב יותר, S&P Global Ratings מעריכה שביטוח הקשור למרכזי נתונים עשוי להגיע לפרמיות של 10 מיליארד דולר ב-2026. עם זאת, ביטוח למערכות מסלוליות נמצא עדיין בשלב מוקדם בהרבה . במקביל, Euler ILS Partners, צוות שהוקם על ידי יוצאי Credit Suisse, מכין קרן בהיקף של כמיליארד דולר לנטילת סיכוני ביטוח הקשורים למרכזי נתונים — סימן לעניין גובר במבני הון חלופיים .

מאיפה יגיע הכסף?

המודל הפיננסי של מרכזי נתונים במסלול עדיין נבנה כמעט מאפס, אך הוא נשען על שוק גדול בהרבה: מרוץ ההשקעות במרכזי נתונים יבשתיים עבור AI.

• אשראי פרטי ומימון מבוסס נכסים — Morgan Stanley צופה הזדמנות צמיחה של יותר מ-800 מיליארד דולר בהשקעות במרכזי נתונים באמצעות אשראי פרטי ומימון המבוסס על נכסים .
• גיוסי חוב של חברות AI — חברות הקשורות ל-AI גייסו לפחות 200 מיליארד דולר בשוקי החוב במהלך 2025–2026 .
• איגוח תשתיות דיגיטליות — מרכזי נתונים מהווים 61% משוק איגוח התשתיות הדיגיטליות, שהיקפו הנוכחי מוערך ב-79 מיליארד דולר וצפוי להגיע לכ-115 מיליארד דולר עד סוף 2026 .
• הון סיכון — גיוס Series A של Starcloud, בסך 170 מיליון דולר ולפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולר, הוא העסקה הבולטת ביותר שממוקדת במרכזי נתונים במסלול. רוב החברות האחרות עדיין נמצאות בשלבי מימון מוקדמים יותר .

במילים אחרות, ההון קיים — אך משקיעים ומלווים ידרשו הוכחות לכך שהחומרה יכולה לשרוד במסלול, שהשיגורים ניתנים לביטוח, ושיש לקוחות שישלמו על עיבוד הנתונים בחלל.

אבני הדרך המרכזיות

כמה גדול השוק עשוי להיות?

הערכה אחת מציבה את שווי שוק מרכזי הנתונים במסלול על כ-1.77 מיליארד דולר עד 2029, עם צפי להגיע ל-39.09 מיליארד דולר עד 2035 — קצב צמיחה שנתי מורכב של 67.4% .

לפי תחזיות שוק אחרות, 2026 עשויה להיות שנת מעבר מהדגמות והוכחות היתכנות לפריסות מסחריות ראשונות בקנה מידה של ארונות שרתים, על גבי תחנות חלל מסחריות ופלטפורמות חופשיות במסלול, במהלך השנים 2026–2028 . אלה עדיין תחזיות, ולא עדות לכך שהפריסות אכן יושלמו במועד.

השורה התחתונה

מרכזי נתונים במסלול עברו בתוך זמן קצר מרעיון עתידני לתחום שמושך חברות חלל, חברות AI ומשקיעים. SpaceX הציבה את הרף הרגולטורי עם בקשה למיליון לוויינים, ו-Starcloud סיפקה את ההדגמה הטכנולוגית הבולטת ביותר עד כה עם GPU ואימון מודל שפה במסלול.

אבל הדרך למרכזי נתונים מסחריים בחלל עדיין רצופה מכשולים: עלות שיגור גבוהה, אמינות לא מספקת, ביטוח שטרם התבסס, צורך במימון בהיקפים גדולים וסיכונים של פסולת חלל והפרעה אסטרונומית. 12–24 החודשים הקרובים עשויים לקבוע אם המחשוב המסלולי יישאר נישה ניסיונית — או יהפוך לרכיב ממשי בתשתית ה-AI העולמית.