האו״ם הכניס את ישראל ורוסיה לרשימה השחורה בגין אלימות מינית – משבר דיפלומטי חריף

בנוסף, נוספו לרשימה השחורה שלושה ארגונים חמושים חדשים מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המצטרפים לעשרות גופים ממדינות כמו סודאן, האיטי, מיאנמר, סוריה ומאלי .

ישראל סוגרת את הברז: ניתוק מגוטרש

התגובה הישראלית הייתה מיידית וחריפה. ב-28 במאי, עוד בטרם הפרסום הרשמי, הודיע שגריר ישראל באו״ם, דני דנון, על ניתוק כל קשר עם לשכתו של מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש, והגדיר את ההחלטה ״מחפירה״ ו״חרפה מוסרית״ .

בסרטון שפרסם ברשת X (לשעבר טוויטר), הצהיר דנון: ״סיימנו עם מזכ״ל האו״ם הזה״, והוסיף שישראל תמתין למינוי מזכ״ל חדש, שכן כהונתו של גוטרש מסתיימת ב-31 בדצמבר 2026 .

משרד החוץ הישראלי הכריז על ההחלטה כ״מבישה ואבסורדית״, במיוחד לאור העובדה שישראל הוצבה באותה רשימה לצד חמאס, שנוסף לרשימה באוגוסט 2025 . צעדי התגובה כללו גם הגבלת גישה של פקידי או״ם למתקני מעצר ואיסור כניסתם לרצועת עזה .

אוקראינה דורשת: להרחיק את רוסיה ממשימות שמירת השלום

בתגובה להכללת הכוחות הרוסיים בדוח, ניצל שגריר אוקראינה באו״ם, אנדריי מלניק, נאום במועצת הביטחון ב-9 ביוני 2026, כדי לקרוא להשעיית רוסיה מכל משימות שמירת השלום של האו״ם .

מלניק הדגיש שפשעים אלה ״אינם רק הפרה של החוק הבינלאומי״, אלא גם פוסלים מדינה מלשרת תחת דגל האו״ם . הוא ציטט את החלטה 2242 של מועצת הביטחון משנת 2015, המוזכרת בדו״ח עצמו, האוסרת על שחקנים מדינתיים המופיעים שוב ושוב ברשימה להשתתף במשימות שמירת שלום .

בדבריו תקף מלניק בחריפות את רוסיה על הכחשה שיטתית של אחריותה ואמר: ״הגיע הזמן שמוסקבה תצא [מהאו״ם]״ .

בין האשמות, הכחשות ולחץ בינלאומי

שתי המדינות מכחישות את ההאשמות בתוקף. שגריר רוסיה באו״ם, וסילי נבנזיה, כינה את ההחלטה ״מוטה ופוליטית בעליל״ בהצהרה לעיתונות .

אף על פי שההכללה ברשימה אינה גוררת סנקציות אוטומטיות, יש לה השלכות תדמיתיות חמורות והיא מגבירה משמעותית את הלחץ הדיפלומטי על המדינות שהיא נוקבת בשמן – ומאותתת שהקהילה הבינלאומית עשויה להקשיח עמדות בזמן הקרוב .