Strategy ביצעה את מכירת 32 המטבעות על פני מספר ימים בין 26 ל-31 במאי, הרבה לפני המועד האחרון של שוק ההימורים . הבעיה היא שהגשת טופס 8-K ל-SEC, ששימש כאישור הציבורי הראשון למכירה, נעשתה רק ביום שני, 1 ביוני – יום אחד לאחר שסגירת חלון הזמן להכרעה על החוזה
.
הפער בן היום הזה פיצל את קהילת הסוחרים. המהמרים על "כן" מצביעים על תאריכי העסקאות שנרשמו ברשת הבלוקצ'יין וטוענים שמהות שאלת השוק התקיימה. לפני שמנגנון הביקורת הופעל, צד ה"כן" נסחר בביטחון של 81% . המהמרים על "לא", וחשוב מכך – פלטפורמת פולימרקט עצמה, טוענים שהחוקים מחייבים אישור ציבורי וניתן לאימות בתוך מסגרת הזמן של השוק, ושום מידע כזה לא היה קיים ב-31 במאי
.
פולימרקט סימנה במהירות את השוק הזה לביקורת וסימנה שהיא נוטה להכריע בתוצאה של "לא" . הפרוטוקול הסטנדרטי של הפלטפורמה ליישוב מחלוקות נותן עדיפות למידע שהיה זמין לציבור לפני סגירת השוק
. מאחר שהדיווח ל-SEC היה המקור האמין הראשון שאישר את המכירה, והוא הופיע ב-1 ביוני, ההיגיון הפנימי של פולימרקט רואה בתנאי החוזה כלא ממומש
.
מהלך זה יצר היפוך דרמטי בסנטימנט השוק. בעוד שצד ה"כן" נסחר בעבר קרוב ל-81 סנט, השוק כעת מתמחר תוצאה של "לא" בכ-99.8 סנט, מה שמרמז על קונצנזוס כמעט מוחלט שההימור המקורי לא ישלם למהמרים על כך שהתקיימה מכירה . חלק מהסוחרים הביעו בפומבי תסכול, בתחושה שההכרעה מתקבלת על בסיס פרשנות טכנית צרה, ולא על סמך המציאות העובדתית של עיתוי המכירה
.
גורלו של שוק ה-50 מיליון דולר לא יוכרע ישירות על ידי פולימרקט, אלא בהצבעה מבוזרת של מחזיקי טוקן UMA, המשמשים כמערכת ה"אורקל" של הפלטפורמה ליישוב מחלוקות .
מצביעי UMA יעמדו כעת בפני שאלה בינארית אך מורכבת מבחינה פילוסופית:
זוהי אינה רק מחלוקת על עסקה אחת. זהו מבחן מעשי ומכריע לכללים השולטים בשווקי חיזוי מבוזרים. ההחלטה תיצור תקדים לאופן שבו חוזים דו-משמעיים יפורשו כאשר קיים פער בין פעולות תאגידיות המתרחשות מחוץ לרשת ("off-chain") לבין לוחות הזמנים של דיווחים ציבוריים. לעת עתה, השוק עוצר את נשימתו, ומיליוני דולרים נותרים קפואים בהימור על רגע שכבר חלף.
Comments
0 comments