רוסיה דורשת הסברים מארה"ב וטורקיה על עסקת הנשק הענקית לאוקראינה

פרטי החבילה

החבילה המדווחת, שפורסמה לראשונה ברישומי הקונגרס האמריקאי ב-6 באוגוסט 2026, כוללת :

• 70 טילים בליסטיים טקטיים מסוג M39 ATACMS — טילים בעלי טווח של עד 300 ק"מ, המסוגלים לפגוע בעומק שטח האויב
• 12 משגרי רקטות M270 (MLRS) — משגרים כבדים המותקנים על זחלילים, המסוגלים לשגר רקטות GMLRS וטילי ATACMS
• 2,524 רקטות M26 חמושות בנשק מצרר (DPICM) — רקטות לא מונחות בקוטר 227 מ"מ
• 47,000 פגזים M509A1 בקוטר 203 מ"מ, חמושים אף הם בתחמושת מצרר

משרד החוץ האמריקאי הודיע לקונגרס ב-3 באוגוסט 2026 כי הוא מוכן לאשר את ההעברה הקבועה של צד שלישי — העברת הייצוא המשנית הגדולה ביותר של נשק אמריקאי לאוקראינה עד כה . העסקה עדיין נמצאת בתקופת בחינה של 15 יום על ידי הקונגרס, ורק אם יתקבלת החלטה משותפת של שני הבתים לחסום אותה, תיעצר ההעברה . ארגון Human Rights Watch קרא לקונגרס לחסום את העברת רכיבי הנשק המצרר, המכילים יחד יותר מ-10 מיליון פצצונות משנה, תוך אזהרה על הסיכונים לאזרחים .

טורקיה: מהמתווך לספקית נשק

טורקיה יזמה את הבקשה מארה"ב לקבלת אישור להעברה מחדש של נשק זה, הנמצא במחסניה זה עשרות שנים . צעד זה מסמן תפנית משמעותית: במשך שנים נקטה אנקרה במדיניות איזון עדינה — כחברה בנאט"ו מצד אחד, ומתווכת בין רוסיה לאוקראינה מצד שני, ובין היתר תיווכה גם ביוזמת הסכם תבואות הים השחור . כלי תקשורת רוסיים בשליטת הממשלה תיארו את ההחלטה כטורקיה 'מחליפה נעליים באוויר' — כלומר נוטשת את עמדתה הנייטרלית .

טורקיה היא דוגמה מובהקת למצב המורכב שבו מעצמות המזרח התיכון מספקות נשק לשתי צדדי הסכסוך בדרכים שונות, דבר המדגיש את הגיאופוליטיקה המורכבת של המלחמה .

אוקראינה: תלות מעמיקה בשותפים עקיפים

תחת ממשל טראמפ, הסיוע הצבאי הישיר של ארה"ב לאוקראינה נחתך בכ-99% בשנה הראשונה לכהונתו, על פי מכון קיל לכלכלה העולמית (Kiel Institute for the World Economy) . הפנטגון גם העביר את ההובלה של קבוצת הסיוע הביטחוני-אוקראינה (SAG-U) לבעלות ברית אירופיות במהלך חודש יולי-אוגוסט 2026, תוך העברת תיאום הסיוע לאוקראינה לידי נאט"ו .

אירופה נכנסה לנעליים הגדולות: פסגת נאט"ו ביולי 2026 התחייבה לספק לאוקראינה סיוע צבאי בסך 70 מיליארד יורו (81 מיליארד דולר) לשנה , ובמימון האיחוד האירופי הגיע הסיוע הצבאי ביוני 2026 לרמתו הגבוהה ביותר מאז הפסקת המימון האמריקאי . עם זאת, אירופה עדיין רוכשת כ-30% מתצרוכת ההגנה שלה עבור אוקראינה מחברות אמריקאיות, ולכן נשק ממוצא אמריקאי נותר חיוני . עסקת טורקיה היא דוגמה ישירה לכך — אוקראינה רוכשת נשק אמריקאי באופן עקיף דרך שותפה בנאט"ו, מאחר שהעברות ישירות מממשלת ארה"ב הופסקו כמעט לחלוטין.

המלחמה נמשכת: גל הדדי של תקיפות ארוכות טווח

העימות הדיפלומטי מתרחש על רקע הסלמה בתקיפות ההדדיות הרחק מעבר לקו החזית:

תקיפות אוקראיניות בתוך רוסיה

• ב-9 באוגוסט הרגו כטב"מים אוקראינים 5 בני אדם במחוז בלגורוד
• ב-4 באוגוסט נהרגו 5 בני אדם בתקיפת כטב"ם במחוז מוסקבה
• שירות הביטחון האוקראיני (SBU) ביצע לפחות 100 תקיפות מוצלחות נגד יעדים אסטרטגיים ברוסיה במבצע בן 40 יום

תקיפות רוסיות על אזרחים אוקראינים

• ב-5 באוגוסט הרגה רוסיה לפחות 21 בני אדם במתקפת טילים בליסטיים וכטב"מים על קייב — המתקפה הקטלנית ביותר על אזור הבירה בשנת 2026
• במחצית הראשונה של 2026 נהרגו לפחות 1,396 אזרחים ו-7,978 נפצעו באוקראינה - עלייה של 37% לעומת התקופה המקבילה ב-2025, על פי האו"ם
• הלחימה נמשכת מדי יום בחרקוב, אודסה, זפוריז'יה וערים נוספות

השורה התחתונה: מפת הדרכים של אמצע 2026

עסקת הנשק הטורקית מסמלת את הדינמיקה הרחבה של המלחמה באמצע 2026: ארה"ב צמצמה באופן דרמטי את הסיוע הצבאי הישיר, אירופה נכנסה למלא את החלל, חברות נאט"ו כמו טורקיה עוברות ממעמד של מתווכות לספקיות נשק פעילות (אפילו במחיר של פגיעה ביחסים עם מוסקבה), ושתי הצדדים מסלימות תקיפות ארוכות טווח שהורגות יותר ויותר אזרחים. הדרישה הרוסית להסברים היא גם מחאה דיפלומטית וגם איתות שהיא רואה במסלול אספקה עקיף זה הסלמה חמורה העלולה לפגוע בערוצי התקשורת המעטים שנותרו בין מוסקבה, וושינגטון ואנקרה.