משרד החוץ האמריקאי הודיע לקונגרס ב-3 באוגוסט 2026 כי הוא מוכן לאשר את ההעברה הקבועה של צד שלישי — העברת הייצוא המשנית הגדולה ביותר של נשק אמריקאי לאוקראינה עד כה . העסקה עדיין נמצאת בתקופת בחינה של 15 יום על ידי הקונגרס, ורק אם יתקבלת החלטה משותפת של שני הבתים לחסום אותה, תיעצר ההעברה
. ארגון Human Rights Watch קרא לקונגרס לחסום את העברת רכיבי הנשק המצרר, המכילים יחד יותר מ-10 מיליון פצצונות משנה, תוך אזהרה על הסיכונים לאזרחים
.
טורקיה יזמה את הבקשה מארה"ב לקבלת אישור להעברה מחדש של נשק זה, הנמצא במחסניה זה עשרות שנים . צעד זה מסמן תפנית משמעותית: במשך שנים נקטה אנקרה במדיניות איזון עדינה — כחברה בנאט"ו מצד אחד, ומתווכת בין רוסיה לאוקראינה מצד שני, ובין היתר תיווכה גם ביוזמת הסכם תבואות הים השחור
. כלי תקשורת רוסיים בשליטת הממשלה תיארו את ההחלטה כטורקיה 'מחליפה נעליים באוויר' — כלומר נוטשת את עמדתה הנייטרלית
.
טורקיה היא דוגמה מובהקת למצב המורכב שבו מעצמות המזרח התיכון מספקות נשק לשתי צדדי הסכסוך בדרכים שונות, דבר המדגיש את הגיאופוליטיקה המורכבת של המלחמה .
תחת ממשל טראמפ, הסיוע הצבאי הישיר של ארה"ב לאוקראינה נחתך בכ-99% בשנה הראשונה לכהונתו, על פי מכון קיל לכלכלה העולמית (Kiel Institute for the World Economy) . הפנטגון גם העביר את ההובלה של קבוצת הסיוע הביטחוני-אוקראינה (SAG-U) לבעלות ברית אירופיות במהלך חודש יולי-אוגוסט 2026, תוך העברת תיאום הסיוע לאוקראינה לידי נאט"ו
.
אירופה נכנסה לנעליים הגדולות: פסגת נאט"ו ביולי 2026 התחייבה לספק לאוקראינה סיוע צבאי בסך 70 מיליארד יורו (81 מיליארד דולר) לשנה , ובמימון האיחוד האירופי הגיע הסיוע הצבאי ביוני 2026 לרמתו הגבוהה ביותר מאז הפסקת המימון האמריקאי
. עם זאת, אירופה עדיין רוכשת כ-30% מתצרוכת ההגנה שלה עבור אוקראינה מחברות אמריקאיות, ולכן נשק ממוצא אמריקאי נותר חיוני
. עסקת טורקיה היא דוגמה ישירה לכך — אוקראינה רוכשת נשק אמריקאי באופן עקיף דרך שותפה בנאט"ו, מאחר שהעברות ישירות מממשלת ארה"ב הופסקו כמעט לחלוטין.
העימות הדיפלומטי מתרחש על רקע הסלמה בתקיפות ההדדיות הרחק מעבר לקו החזית:
עסקת הנשק הטורקית מסמלת את הדינמיקה הרחבה של המלחמה באמצע 2026: ארה"ב צמצמה באופן דרמטי את הסיוע הצבאי הישיר, אירופה נכנסה למלא את החלל, חברות נאט"ו כמו טורקיה עוברות ממעמד של מתווכות לספקיות נשק פעילות (אפילו במחיר של פגיעה ביחסים עם מוסקבה), ושתי הצדדים מסלימות תקיפות ארוכות טווח שהורגות יותר ויותר אזרחים. הדרישה הרוסית להסברים היא גם מחאה דיפלומטית וגם איתות שהיא רואה במסלול אספקה עקיף זה הסלמה חמורה העלולה לפגוע בערוצי התקשורת המעטים שנותרו בין מוסקבה, וושינגטון ואנקרה.