הטכנולוגיה של Ore Energy מבוססת על תופעה מוכרת: חלודה. במהלך פריקת הסוללה, אלקטרודות הברזל מגיבות עם חמצן מהאוויר ומשחררות חשמל, תוך יצירת חלודה. במהלך הטעינה, זרם חשמלי הופך את החלודה חזרה לברזל מתכתי . המחזור ההפיך הזה מספק כימיה זולה, נטולת ליתיום, שנמנעת מתלות בשרשרת האספקה של מינרלים נדירים כמו קובלט וניקל
.
החומרים המרכזיים - ברזל, מים ואוויר - זמינים בשפע, זולים ולא דליקים. המשמעות: מערכת בטוחה יותר ואפשרות למחיר אגירה זול משמעותית מזו של ליתיום-יון . Ore Energy טוענת שהסוללות שלה יכולות לעלות כעשירית ממערכות ליתיום-יון באותה קיבולת אגירה
.
עוד לפני הגיוס, Ore Energy הבטיחה את הסכם אגירת הברזל-אוויר הגדול ביותר ביבשת אירופה: ביוני 2026 נחתם הסכם ל-1 GWh מול ספקית האנרגיה והתקשורת ההולנדית Budget Thuis . ההסכם הוא הראשון מסוגו בין יצרנית סוללות ברזל-אוויר לספקית אנרגיה אירופאית
.
העסקה מתחילה בשלב מחייב של 400 MWh, שהפעלתו המסחרית מיועדת ל-2028. הארכיטקטורה המודולרית של סוללות Ore Energy מאפשרת תצורה של 24 עד 100 שעות אגירה, כך ש-Budget Thuis תוכל לאחסן עודפי אנרגיית רוח ושמש לשימוש בתקופות ממושכות של חוסר ייצור . מנכ"לית Budget Thuis, אנמרי בוטלאר, תיארה את השותפות כצעד לקראת הוזלת עלויות האנרגיה לצרכנים
.
רוב סוללות הליתיום-יון המותקנות כיום ברשת מספקות 4 עד 8 שעות אגירה - מספיק לכיסוי שעות השיא בערב, אך לא מספיק לאירועי מזג אוויר ממושכים שבהם ייצור הרוח והשמש צונח. סוללה המסוגלת לאגור 100 שעות (כארבעה ימים) יכולה להחליק את התנודתיות הללו, ולאפשר לרשת להסתמך על אנרגיה ירוקה ככוח בסיס במקום על תחנות גז .
Ore Energy אינה החברה היחידה שפועלת בתחום אגירת הברזל-אוויר - Form Energy האמריקאית מפתחת טכנולוגיה דומה מזה שנים. אך העסקה מול Budget Thuis והגיוס מקרנות מובילות כמו Plural ו-HV Capital מאותתים שמשקיעים וחברות אנרגיה באירופה רואים בטכנולוגיה הזו פתרון משלים רציני לליתיום-יון .
השלב הבא: Ore Energy מתכננת להקים את מפעל הייצור הראשון באירופה, ולהרחיב את הצוותים לייצור בקנה מידה של ג'יגה-ואט-שעה עד 2028 .