מבצע Blue Skies: הניסוי של גוגל ובריטניה לצמצום השפעת התעבות המטוסים

Operation Blue Skies הוא ניסוי מחקרי־תפעולי הנתמך בידי ממשלת בריטניה, שבוחן אם אפשר לצמצם חלק מההשפעה האקלימית של התעופה באמצעות הימנעות ממספר קטן של שובלי התעבות מתמשכים. התוכנית, בעלות של 5 מיליון ליש״ט ולמשך 30 חודשים, תפעל במרחב האווירי שנוויק — החלק המזרחי של נתיב התעופה בצפון האוקיינוס האטלנטי. מארגניה מגדירים אותה כניסוי הראשון בחסות מדינה למניעת שובלי התעבות בקנה מידה של מרחב אווירי אוקייני שלם.

הרעיון אינו לגרום לכל מטוס לשנות מסלול. במקום זאת, הניסוי יבדוק אם תחזיות מזג אוויר ומודלי בינה מלאכותית יכולים לזהות מספר מצומצם של טיסות ואזורים באטמוספרה שבהם שינוי גובה קטן עשוי למנוע שובל התעבות בעל השפעה מחממת גדולה יחסית.

מהו שובל התעבות — ומדוע הוא עלול לחמם?

שובלי התעבות נוצרים כאשר אדי מים הנפלטים ממנוע מטוס מתערבבים באוויר קר מאוד, ויוצרים ענני גבישי קרח. רבים מהשובלים נעלמים במהירות. אך בתנאים קרים ולחים מספיק, הם יכולים להישאר זמן רב, להתפשט ולהפוך לענן קרח רחב יותר. עננים כאלה משפיעים על כמות החום המצליחה לצאת מהאטמוספרה, ולכן שובלי התעבות נחשבים לחלק מההשפעה האקלימית של התעופה שאינה נובעת ישירות מפליטות פחמן דו־חמצני.

עוצמת האפקט משתנה לפי התנאים באטמוספרה ולפי השעה ביום. שובלים מתמשכים חשובים במיוחד בטיסות ערב ולילה, משום שענן הקרח שנוצר עלול להפחית את יציאת החום האינפרה־אדום מכדור הארץ. לכן הימנעות ממוקדת עשויה להיות יעילה יותר מניסיון להתייחס לכל שובל כאילו השפעתו זהה.

חשוב להבהיר: מדובר בתופעה טבעית הנוצרת מפליטת מנועי המטוסים, ולא ב״כימטריילס״ או בריסוס מכוון של חומרים באטמוספרה. אין ראיות אמינות לטענות כאלה.

כך אמורה הבינה המלאכותית לסייע

התחזיות של גוגל ישלבו תצפיות לוויין, נתונים היסטוריים על טיסות ושובלי התעבות, וכן תחזיות מזג אוויר של השירות המטאורולוגי הבריטי, Met Office. המטרה היא לאתר אזורים רוויים־יתר בקרח — חלקים באטמוספרה העליונה שבהם הסבירות להיווצרות שובל התעבות מתמשך גבוהה יותר.

התהליך צפוי להתבצע בשלושה שלבים:

1. חיזוי הסיכון: מודלי AI יזהו אזורים וגבהים שבהם מטוס מסוים עלול ליצור שובל התעבות מתמשך.
2. בדיקת אפשרות תפעולית: בקרי הטיסה יבדקו אם שינוי גובה קטן בטוח וישים עבור המטוס שנבחר.
3. בדיקת התוצאה: תצלומי לוויין ונתוני הטיסה יושוו לתחזית, כדי לבדוק אם השובל אכן נמנע ומה הייתה עלות השינוי בדלק.

בקרי NATS צפויים להנחות מטוסים נבחרים לבצע טיפוס או הנמכה של עד כ־2,000 רגל, במקום לשנות את נתיבם של כל המטוסים הטסים בין אירופה לצפון אמריקה. הניסויים התפעוליים מתוכננים לתקופות חורף, ובכלל זה לטיסות ערב ולילה, שבהן התועלת האקלימית הצפויה מהימנעות משובלים עשויה להיות הגדולה ביותר.

המבחן האמיתי: האם התוצאה תהיה חיובית לאקלים?

שינוי גובה אינו פתרון אקלימי באופן אוטומטי. טיפוס או הנמכה עשויים להגדיל את צריכת הדלק, ובעקבות זאת גם את פליטות הפחמן הדו־חמצני. לכן Operation Blue Skies נועד למדוד את המאזן בין תוספת הדלק לבין ההתחממות שנמנעה באמצעות מניעת שובל התעבות מתמשך.

כדי להגיע למסקנה משכנעת, לא יספיקו תחזיות שנראות מדויקות. החוקרים יצטרכו לבדוק:

• באיזו תדירות המודל מזהה נכון שובלי התעבות מתמשכים;
• כמה שובלים מחממים מתפספסים וכמה התרעות מתבררות כשגויות;
• כמה דלק נוסף נצרך בעקבות שינויי הגובה;
• האם תצלומי לוויין מאשרים את השובלים שחזו המודלים ואת השובלים שנמנעו; וכן
• באיזה מדד אקלימי ובאיזה טווח זמן משתמשים כדי להשוות בין התחממות משובלים לפליטות פחמן דו־חמצני.

לכן מדובר בניסוי — לא בהוכחה לכך שהתמרונים כבר מספקים תועלת אקלימית נטו. קשה להעריך במדויק את השפעת שובלי ההתעבות, וסקירת ממשלת בריטניה בנושא ההשפעות שאינן נובעות מ־CO2 מדגישה את הקושי למדוד אותן באופן עקבי.

מי משתתף בניסוי ומה היקפו?

בקונסורציום משתתפים Google UK, משרד התחבורה הבריטי, NATS, השירות המטאורולוגי הבריטי, Contrails.org, אימפריאל קולג׳ לונדון ואוניברסיטת קיימברידג׳. התמיכה הממשלתית ניתנת באמצעות תוכנית Aerospace Technology Institute.

החשיבות של הניסוי נובעת בעיקר מהיקפו התפעולי. מחקרים קודמים כללו הדגמות של חברות תעופה וכלים שמזהים שובלי התעבות בתצלומי לוויין, מקשרים אותם לטיסות ספציפיות ומפיקים תחזיות. במחקרים קודמים של גוגל נעשה שימוש בראייה ממוחשבת שאומנה על תצלומי לוויין מסומנים, כדי לזהות שובלים ולקשר אותם למטוסים.

Blue Skies מבקש לעבור מניסויים נקודתיים בטיסות בודדות להחלטות המבוססות על תחזיות, בתוך מרחב אווירי אוקייני עמוס המנוהל בידי בקרי טיסה. לפי מארגני הפרויקט, מרחב שנוויק אחראי לכ־5% מההתחממות העולמית המשוערת הנגרמת משובלי התעבות.

כיצד צריך לבדוק את התוצאות?

התוכנית מציינת כי שיטות העבודה והתוצאות מיועדות לפרסום. זהו פרט חשוב: הראיות החזקות ביותר יצטרכו להיות ניתנות לשחזור ופתוחות לבחינה, ולא להסתמך רק על תחזיות מודל או על הערכות שיווקיות.

השותפים האקדמיים יכולים לספק ביקורת מדעית, אך בדיקה עצמאית צריכה לבחון גם את החשבון התפעולי. דיווח סופי מועיל יכלול את ביצועי המודל, השינויים שנצפו בשובלים, השפעת שינויי הגובה על צריכת הדלק, ההנחות האקלימיות שנבחרו והאנרגיה שנדרשה להפעלת מערכת החיזוי.

שקיפות כזו תסייע להפריד בין שלוש טענות שונות: שבינה מלאכותית יכולה לחזות תנאים להיווצרות שובלים; שבקרים יכולים להשתמש בתחזיות בלי לפגוע בבטיחות ובזרימת התנועה; ושההתערבות כולה אכן מפחיתה את ההשפעה האקלימית הכוללת.

מה עשוי להשתנות אם הניסוי יצליח?

אם הניסוי יוכיח תועלת נטו אמינה, הימנעות משובלי התעבות עשויה להפוך לכלי זמין יחסית בטווח הקרוב לצמצום חלק מההשפעה האקלימית של התעופה שאינה נובעת מ־CO2. היתרון הוא שימוש במטוסים ובמערכות בקרת תנועה קיימים, בלי להמתין לדלקים חדשים או להחלפה רחבת היקף של צי המטוסים.

עם זאת, השיטה לא תחליף מאמצים להפחתת פליטות פחמן דו־חמצני. המטוסים עדיין ישרפו דלק, לא ניתן יהיה למנוע כל שובל, ושינויי גובה עלולים לעיתים להגדיל את הפליטות. התועלת תהיה תלויה ביכולת לכוון בדיוק מספיק לטיסות ולאזורים האטמוספריים הנכונים, כך שהמאזן הכולל יהיה חיובי.

שאלת האנרגיה של ה־AI בגוגל

הפרויקט מעלה גם שאלה חשבונאית לגיטימית לגבי האנרגיה שנדרשת להפעלת הבינה המלאכותית. גוגל דיווחה כי צריכת החשמל של מרכזי הנתונים שלה גדלה ב־27% בשנת 2024, בעוד שפליטות האנרגיה של מרכזי הנתונים ירדו ב־12% — ירידה שהחברה ייחסה לרכישת אנרגיה נקייה ולשיפור היעילות.

הנתונים האלה אינם מוכיחים כשלעצמם שמערכת Blue Skies תניב תועלת אקלימית נטו. הערכה הוגנת תצטרך להשוות בין האנרגיה והפליטות השוליות של החישוב הדרוש לחיזוי לבין השינויים שנמדדו בצריכת הדלק של המטוסים ובחימום שנגרם משובלי ההתעבות.

עד שהנתונים הללו יפורסמו, המסקנה המדויקת ביותר היא זהירה: Operation Blue Skies הוא מבחן משמעותי ליכולת להפוך הימנעות משובלי התעבות לכלי מעשי בקנה מידה של מרחב אווירי, אך התועלת האקלימית שלו עדיין לא הוכחה.