Computer History של OpenAI מתעד פעילות ב-Mac והופך אותה לזיכרון של ChatGPT

האירועים משמשים ליצירת ציר זמן ולסיכומי טקסט — “זיכרונות” ש-ChatGPT ו-Codex יכולים להיעזר בהם בשיחות עתידיות. כך, למשל, אפשר לקבל עזרה באיתור המקום שבו הופסקה משימה או בשחזור תהליך עבודה שבוצע בעבר.

Computer History כבוי כברירת מחדל. הוא פועל רק לאחר הצטרפות יזומה, ורק עבור האפליקציות והאתרים שהמשתמש אישר. פעילות בחלון גלישה פרטית או בסתר אינה נכללת.

מה הפיצ'ר לא מקליט?

לפי תיאור OpenAI, Computer History אינו מתעד:

• צילומי מסך;
• הקלטות מסך;
• קלט מהמיקרופון;
• שמע מערכת;
• פעילות בחלונות גלישה פרטית או בסתר.

ההבדל מצילום מסך רציף משמעותי: סיסמאות, מסמכים, שיחות ותמונות אינם נשמרים כתמונה של פיקסלים. עם זאת, “בלי צילומי מסך” לא אומר “בלי מידע רגיש”. אם מקלידים תוכן חסוי באפליקציה או באתר שנכללים ברשימה, אירועי האינטראקציה והסיכום שיופק מהם עדיין עשויים לחשוף מידע משמעותי.

Computer History לעומת Chronicle ו-Microsoft Recall

Chronicle: הגישה הקודמת התבססה על צילומי מסך

Computer History מחליף את תצוגת המחקר המוקדמת Chronicle, שבנתה הקשר באמצעות צילומי מסך תקופתיים. הגרסה החדשה מסתמכת על זרם אירועי נגישות, ולכן אינה צריכה ללכוד פיקסלים או שמע כדי ליצור היסטוריה של הפעילות.

זו גישה מצומצמת יותר מבחינה חזותית, אך היא אינה נטולת סיכון. רצף של הקלדות, לחיצות ומעברים בין אפליקציות יכול עדיין לחשוף במה המשתמש עסק — במיוחד לאחר שהרצף מסוכם לזיכרון קבוע.

Microsoft Recall: היסטוריה מבוססת תמונות

Microsoft Recall הוא בעיקרו מנגנון היסטוריית פעילות המבוסס על צילומי מסך או “snapshots” במחשבי Copilot+‎. גם הוא נועד לאפשר לעוזר למצוא הקשר מפעילות קודמת, אך Computer History עושה זאת באמצעות אירועי אינטראקציה וזיכרונות טקסטואליים במקום ארכיון חזותי של המסך. לפי הדיווחים שסופקו, אירועי Computer History נשלחים ל-OpenAI לעיבוד, ולא נשארים כולם בתוך המחשב.

לכן מדובר בשינוי חשוב, אך לא באפס חשיפה: הפיצ'ר מונע שמירת מידע גלוי כפיקסלים, אך עדיין עשוי לחשוף טקסט שהוקלד ואת ההקשר של תהליך העבודה.

מה נשמר ל-48 שעות ומה נשאר אחר כך?

למחזור החיים של המידע יש שני חלקים שונים:

1. נתוני אינטראקציה זמניים: קובצי האירועים הגולמיים נשמרים ב-Mac עד 48 שעות, ולאחר מכן מוסרים כחלק מתהליך העיבוד, לפי החומרים שסופקו.
2. זיכרונות שנוצרו: האירועים מעובדים בצד השרתים של OpenAI כדי להפוך אותם לזיכרונות שימושיים. התוצאה נשמרת מקומית כקובצי Markdown הניתנים לקריאה כטקסט רגיל.

הקבצים המתמשכים אינם נעולים במסד נתונים מוצפן: ניתן לקרוא ולערוך אותם כטקסט. אחד הדיווחים מציין נתיב אפשרי תחת $CODEX_HOME/memories/extensions/skysight/, אך החומרים שסופקו אינם מוכיחים שזהו הנתיב הרשמי והאחיד בכל התקנה.

מחיקת Computer History או ההיסטוריה אמורה להסיר את הזיכרונות המקומיים הקשורים לפיצ'ר ולעצור איסוף עתידי. עם זאת, המידע הזמין אינו מספק לוח זמנים מדויק למחיקה בצד השרת. לכן אין לראות במחיקה המקומית הוכחה לכך שכל עותק ששימש לעיבוד נמחק באופן מיידי. חובות משפטיות, אבטחתיות או הקשורות למניעת הונאה עשויות להשפיע על מחיקת נתונים.

הבעיה המרכזית: קובצי זיכרון מקומיים שאינם מוצפנים

בתיעוד של OpenAI מצוין שקובצי Computer History עשויים להכיל מידע רגיש, ושאינם מוצפנים על ידי הפיצ'ר. תוכנות אחרות שפועלות תחת אותו משתמש ב-macOS עשויות להיות מסוגלות לקרוא אותם.

המשמעות היא סיכון שונה מזה של היסטוריית גלישה רגילה. קובץ זיכרון אחד עלול לרכז שמות פרויקטים, שלבי עבודה, שימוש באפליקציות, טקסט שהוקלד והקשר הקשור לחשבונות — הכול במאגר טקסט שקל יחסית לקרוא ולהוציא מהמחשב. נוזקה, תוכנת גניבת מידע, כלי שליטה מרחוק או תהליך אחר שפועל תחת חשבון המשתמש עלולים לנסות לגשת אליו.

הצפנת דיסק מלאה מסייעת להגן על Mac כשהוא כבוי, אך בדרך כלל אינה מונעת מתוכנה שפועלת בתוך חשבון משתמש פתוח לקרוא קבצים שאליהם יש לאותו חשבון הרשאה.

גם הזרקת הוראות היא סיכון אפשרי

Computer History עשוי ליצור גם מסלול להזרקת הוראות — prompt injection. הוראה זדונית שמוצגת באתר או הוזנה באפליקציה שנכללת במעקב עלולה להיכלל בסיכום ולהפוך לזיכרון. אם ChatGPT או Codex יתייחסו לזיכרון הזה כהקשר אמין, הטקסט עלול לנסות להשפיע על תשובה או פעולה עתידית.

זהו ניתוח סיכון אבטחתי, לא הוכחה שכל מתקפה כזו תצליח. עם זאת, כדאי להתייחס לכל טקסט חיצוני שנכנס להיסטוריה כאל תוכן לא מהימן.

מי יכול להשתמש ב-Computer History?

הפיצ'ר מופץ ל-macOS עבור משתמשי ChatGPT Pro, Business ו-Enterprise. בעת ההשקה הוא לא היה זמין באזור הכלכלי האירופי, בשווייץ ובבריטניה, והגישה לאזורים אלה הוצגה כאפשרות שתגיע בהמשך.

ההרשאות משתנות לפי סוג החשבון:

• Pro: המשתמשים יכולים להפעיל את הפיצ'ר בעצמם.
• Business: מנהל סביבת העבודה צריך לאשר תחילה את הגישה, ולאחר מכן כל חבר עדיין צריך להצטרף בנפרד.
• Enterprise: מנהלים יכולים להעניק גישה לפי תפקיד, אך המשתמשים עדיין צריכים לבחור אם להפעיל אותה. בחלק מהמקרים נדרשת גם גרסה עדכנית מספיק של אפליקציית שולחן העבודה כדי שהפקדים יפעלו.

חומרי ההשקה שסופקו אינם קובעים כלל נפרד וספציפי ל-Computer History לגבי שימוש בנתונים לאימון מודלים בכל תוכנית. משתמשי Business ו-Enterprise צריכים לפעול לפי הגדרות הנתונים של סביבת העבודה שלהם, ומשתמשי Pro צריכים לבדוק את הגדרות שיפור המודל בחשבון — ולא להניח אוטומטית שהפיצ'ר מוחרג לחלוטין.

אילו בקרות זמינות?

המשתמשים יכולים:

• להצטרף לפיצ'ר או להשאירו כבוי;
• להשהות או לכבות את האיסוף;
• לבחור אילו אפליקציות ואתרים ייכללו;
• לעיין בפריטי ציר הזמן;
• למחוק את ההיסטוריה ואת הזיכרונות.

ב-Business וב-Enterprise מנהלי המערכת יכולים לקבוע אם לחברי הארגון תהיה בכלל גישה לפיצ'ר. רק לאחר אישור כזה המשתמש יכול לבחור להצטרף, כך שהארגון אינו אמור להפעיל את Computer History בשקט עבור כולם.

בסביבת עבודה כדאי לשקול החרגה של מנהלי סיסמאות, מערכות פיננסיות, רפואיות ומשפטיות, מסופי ניהול בעלי הרשאות גבוהות, מאגרי קוד חסויים, כלי תגובה לאירועי אבטחה ואפליקציות תקשורת שבהן מופיע מידע פרטי של אנשים אחרים. אלה המלצות תפעוליות — לא הבטחה שכל מידע רגיש יסונן אוטומטית.

האם ההיסטוריה תיצור מיומנויות ואוטומציות?

האפשרות המעניינת ביותר לטווח הארוך היא יצירת זיכרון תהליכי. ציר זמן שמתעד רצף פעולות מוצלח עשוי לעזור ל-Codex לשחזר אותו כרשימת בדיקה, כסקריפט או כ“מיומנות” לשימוש חוזר.

הוא עשוי גם לספק הקשר לבקשה עתידית, למשל לשחזר תהליך הכנת דוח שבוצע מוקדם יותר. אבל מדובר באפשרות המבוססת על הקשר מתועד — לא בראיה לכך ש-Computer History כבר יוצר או מפעיל אוטומציות מתוזמנות באופן עצמאי.

כל אוטומציה שתיבנה מהיסטוריה כזו צריכה לכלול אישור מפורש, הרשאות מוגבלות, שלבים שניתן לבדוק והגנות מפני הוראות שהוזרקו דרך אתרים, מסמכים או הודעות.

השורה התחתונה

Computer History הוא זיכרון AI המבוסס על אירועים — לא מעקב באמצעות צילומי מסך. הוא מצמצם את כמות המידע החזותי והשמע שנלכד בהשוואה ל-Chronicle או למערכות מבוססות snapshots כמו Recall, ובכל זאת מעניק ל-ChatGPT ול-Codex תמונה מפורטת של הפעילות באפליקציות ובאתרים שנבחרו.

הפיצ'ר עשוי להיות שימושי למי שחוזר שוב ושוב לתהליכי עבודה מורכבים. אך העובדה שהזיכרונות המקומיים נשמרים כ-Markdown שאינו מוצפן היא שיקול אבטחה רציני. מי שבוחר להפעיל אותו צריך להשתמש ברשימות אישור מצומצמות, להחריג מערכות רגישות, להשהות את האיסוף בזמן טיפול במידע חסוי ולבדוק או למחוק את הזיכרונות באופן קבוע.