שלב 1 – סף הנכסים התפעוליים:

• אם נכסים תפעוליים > 50% מסך הנכסים – החברה עוברת אוטומטית ואין צורך בבדיקה נוספת .

שלב 2 – חמישה מבחנים פיננסיים (מופעל כאשר נכסים תפעוליים ≤ 50% מסך הנכסים):
חברות שנכשלות בשלב הראשון נבחנות בחמישה יחסים פיננסיים. חברה תוגדר כ'לא-מפעילה' (ולכן לא תוכל להיכלל במדד) אם היא נכשלת בארבעה מתוך חמישה מהמבחנים הבאים :

1. יחס נכסים תפעוליים – שיעור הנכסים התפעוליים מסך הנכסים.
2. יחס הכנסות תפעוליות – הכנסות תפעוליות לעומת סך ההכנסות.
3. יחס כיסוי ריבית – היכולת לשרת חוב מפעילות שוטפת.
4. יחס תזרים מזומנים לחוב – תזרים מזומנים תפעולי לעומת סך החוב.
5. יחס הון עצמי לסך נכסים – מינוף ומבנה הון.

חשוב לציין: החברות שכבר נכללות במדדים ייהנו מספי תיקון 'רכים' יותר לעומת חברות חדשות. עם זאת, הסימולציה הראתה שגם ספים אלה לא הצילו את סטרטג'י, מטה-פלאנט ו-Yellow Cake .

החברות המושפעות על-פי הסימולציה ממאי 2026

באמצעות נתוני מאי 2026 על MSCI ACWI IMI (מדד כל המדינות הגלובלי), הסימולציה זיהתה :

• שלוש מחיקות: Strategy (MSTR), Metaplanet, Yellow Cake plc
• שלוש חברות נוספות עם תוצאות גבוליות שנכנסו לרשימת מעקב, אם כי שמותיהן המדויקים לא פורסמו ברבים

לוח זמנים ומנגנוני הגנה

מנגנוני הגנה / 'סבים': ההצעה כוללת ספים מקלים לחברות קיימות, אולם הסימולציה הראתה שגם ספים אלה לא מנעו את המחיקה. לא דווח על תקופת מעבר מדורגת; השינוי עשוי לחול במלואו בנובמבר 2026.

השלכות שוק על קרנות פסיביות

• מכירה כפויה בקרנות פסיביות: אם ההצעה תתקבל, קרנות סל ו-ETF שעוקבות אחר מדדי MSCI GIMI ייאלצו למכור את אחזקותיהן בחברות שיודרו. ההערכות מדברות על מכירות כפויות בהיקף של עד 2 מיליארד דולר .
• סיכון ריכוז לחברות אחזקת ביטקוין: סטרטג'י ומטה-פלאנט הן שתי החברות הציבוריות הגדולות בעולם שמחזיקות ביטקוין בקופתן. הוצאתן מהמדדים הרחבים תפחית את הנראות שלהן בקרב משקיעים מוסדיים וקרנות פסיביות.
• תקדים פוטנציאלי: הכלל מכוון נגד כל חברה 'לא-מפעילה' שמקור הערך העיקרי שלה הוא אחזקת נכסים (למשל ביטקוין, אורניום) ולא ייצור תזרים מזומנים תפעולי – ועלול להשפיע בעתיד על גופי אחזקה נוספים .

שלב 1 – סף הנכסים התפעוליים:

• אם נכסים תפעוליים > 50% מסך הנכסים – החברה עוברת אוטומטית ואין צורך בבדיקה נוספת .

שלב 2 – חמישה מבחנים פיננסיים (מופעל כאשר נכסים תפעוליים ≤ 50% מסך הנכסים):
חברות שנכשלות בשלב הראשון נבחנות בחמישה יחסים פיננסיים. חברה תוגדר כ'לא-מפעילה' (ולכן לא תוכל להיכלל במדד) אם היא נכשלת בארבעה מתוך חמישה מהמבחנים הבאים :

1. יחס נכסים תפעוליים – שיעור הנכסים התפעוליים מסך הנכסים.
2. יחס הכנסות תפעוליות – הכנסות תפעוליות לעומת סך ההכנסות.
3. יחס כיסוי ריבית – היכולת לשרת חוב מפעילות שוטפת.
4. יחס תזרים מזומנים לחוב – תזרים מזומנים תפעולי לעומת סך החוב.
5. יחס הון עצמי לסך נכסים – מינוף ומבנה הון.

חשוב לציין: החברות שכבר נכללות במדדים ייהנו מספי תיקון 'רכים' יותר לעומת חברות חדשות. עם זאת, הסימולציה הראתה שגם ספים אלה לא הצילו את סטרטג'י, מטה-פלאנט ו-Yellow Cake .

החברות המושפעות על-פי הסימולציה ממאי 2026

באמצעות נתוני מאי 2026 על MSCI ACWI IMI (מדד כל המדינות הגלובלי), הסימולציה זיהתה :

• שלוש מחיקות: Strategy (MSTR), Metaplanet, Yellow Cake plc
• שלוש חברות נוספות עם תוצאות גבוליות שנכנסו לרשימת מעקב, אם כי שמותיהן המדויקים לא פורסמו ברבים

לוח זמנים ומנגנוני הגנה

מנגנוני הגנה / 'סבים': ההצעה כוללת ספים מקלים לחברות קיימות, אולם הסימולציה הראתה שגם ספים אלה לא מנעו את המחיקה. לא דווח על תקופת מעבר מדורגת; השינוי עשוי לחול במלואו בנובמבר 2026.

השלכות שוק על קרנות פסיביות

• מכירה כפויה בקרנות פסיביות: אם ההצעה תתקבל, קרנות סל ו-ETF שעוקבות אחר מדדי MSCI GIMI ייאלצו למכור את אחזקותיהן בחברות שיודרו. ההערכות מדברות על מכירות כפויות בהיקף של עד 2 מיליארד דולר .
• סיכון ריכוז לחברות אחזקת ביטקוין: סטרטג'י ומטה-פלאנט הן שתי החברות הציבוריות הגדולות בעולם שמחזיקות ביטקוין בקופתן. הוצאתן מהמדדים הרחבים תפחית את הנראות שלהן בקרב משקיעים מוסדיים וקרנות פסיביות.
• תקדים פוטנציאלי: הכלל מכוון נגד כל חברה 'לא-מפעילה' שמקור הערך העיקרי שלה הוא אחזקת נכסים (למשל ביטקוין, אורניום) ולא ייצור תזרים מזומנים תפעולי – ועלול להשפיע בעתיד על גופי אחזקה נוספים .