דיווחים על חדירות למערכות קירור של סופרמרקטים באירופה העלו חשש שהשתלטות דיגיטלית על ציוד תפעולי עלולה להפוך במהירות לנזק בעולם הפיזי. ב־5 בנובמבר 2026 פרסמו הסוכנות האמריקאית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA), ה־FBI ומשרדי הבריאות, החקלאות והתחבורה בארה״ב אזהרה על פעילות זדונית נגד מערכות קירור תעשייתיות וניטור שרשרת הקירור. לפי הרשויות, הדיווחים ממחישים סיכונים ממשיים, אך אינם קובעים מי עומד מאחורי האירועים או שכל המקרים קשורים זה לזה.
17
19
אילו מערכות היו על הכוונת?
האזהרה האמריקאית מתייחסת לבקרי טמפרטורה אלקטרוניים ולבקרי קירור מסחריים, המשמשים בין היתר במרכולים ובמתקני אחסון בקירור. הם מנהלים את הטמפרטורה ואת פעולות המערכת, כמו מחזורי הפשרה. לפי הסוכנויות, תוקפים עשויים לנצל חולשות בבקרים שלא עודכנו או כאלה הנגישים דרך האינטרנט, ולהחליף את ההגדרות שלהם מרחוק.
17
21
26
בדיווחים על המקרים באירופה תוארו יחידות קירור שהועברו למצב הפשרה, או שכיווני הטמפרטורה שלהן הועלו לרמות חריגות. בחלק מהדיווחים הוזכרו טמפרטורות שהתקרבו ל־50 מעלות צלזיוס.
5
8
16 המשמעות היא שפריצה למערכות תפעוליות לא מסתכמת בפגיעה במחשבי העסק: היא עלולה להשפיע ישירות על הציוד ועל מלאי המזון. הרשויות בארה״ב הזהירו מפני קלקול מזון, נזק לציוד ואף סכנת שריפה.
13
החשש אינו נוגע רק למרכולים. הסוכנויות ציינו שמערכות קירור וניטור שרשרת הקירור נפוצות גם בתחומי הבריאות, הכימיקלים, המזון והחקלאות והתחבורה. לכן, בכל מקום שבו מוצרים או תהליכים רגישים לטמפרטורה תלויים בקירור, יש להתייחס לבקרים כחלק ממערך אבטחת הסייבר.
17
מה דווח באירופה?
בצרפת תיארו דיווחים מתקפות על מאות סופרמרקטים באוקטובר. לפי נתוני רשתות שצוטטו ב־WFAE, נפגעו בין 150 ל־200 סניפי Intermarché וכמעט 100 סניפים של Coopérative U.
2 ההערכות לגבי מספר החנויות הכולל שנפגעו אינן אחידות, ולכן אין בסיס לקבוע כאן מספר מדויק אחד.
2
6
ב־2 בנובמבר דיווחה רויטרס על בעיות קירור ביותר מ־100 חנויות בכמה מדינות באירופה.
45 הדיווחים הראשונים לא הסכימו לגבי המדינות שנפגעו; בהמשך מנה ה־BBC אירועים בלפחות עשר מדינות ודיווח שחלק מהקמעונאים השליכו מזון לאחר שהטמפרטורות עלו.
44 המספרים השונים משקפים דיווחים שהתפרסמו בזמנים שונים, ואינם בהכרח תמונה סופית של כל האתרים שנפגעו.
בנפרד, דווח על פגיעה בניטור או בשליטה על הטמפרטורה בשלושה אתרי אחסון בקירור ששימשו את שירות הדם הלאומי של צרפת. השירות מסר שלא אבדו מוצרי דם. NPR דיווח כי Health ISAC, ארגון לשיתוף מידע בתחום הבריאות, פרסם התרעה לחבריו בעקבות מתקפות על מערכות אחסון בקירור, ובהן האירוע בשירות הדם. המידע הזמין אינו מוכיח שהמקרה הזה קשור למתקפות על הסופרמרקטים.
20
29
39
מה ממליצות הסוכנויות?
בדף ההנחיות המשותף, הסוכנויות קוראות למפעילי המערכות לנקוט צעדים מעשיים לצמצום החשיפה ולחיזוק בקרת הגישה:
19
- להשתמש באימות חזק.
- לעדכן את המערכות.
- לזהות מערכות קירור הנגישות דרך האינטרנט.
- להסיר גישה מרחוק שאינה נחוצה.
- לאבטח גישה מרחוק שחייבת להישאר פעילה.
הצעדים האלה מתייחסים ישירות לחולשות שעליהן הצביעו הרשויות: בקר חשוף לאינטרנט או כזה שלא עודכן עלול להיות יעד נגיש יותר. על מפעילים לבדוק את הבקרים ואת חיבורי הגישה מרחוק שמאפשרים את פעולת הקירור, ולא להתייחס אליהם כאילו הם מחוץ לאחריות אבטחת הסייבר של הארגון.
19
21
מי אחראי? עדיין לא ברור
המידע הציבורי המהימן שנכלל בדיווחים אינו קובע מי ביצע את המתקפות או אם הגורם מאחורי האירועים השונים היה זהה. NoName057(16) ו־Z-Pentest דיווחו כי הם נוטלים אחריות לחלק מהמתקפות, אך טענה של קבוצה אינה אישור עצמאי לאחריותה.
32
33 לכן אפשר לתאר את האירועים ואת אזהרת הרשויות, אך לא להציג את זהות התוקפים כעובדה מוכחת.
השורה התחתונה מעשית: מערכות קירור ושרשרת קירור הן מערכות תפעוליות חיוניות. צמצום החשיפה שלהן לאינטרנט, אבטחת גישה מרחוק נחוצה ועדכון המערכות עשויים להפחית את הסיכון שמתקפת סייבר תהפוך לשיבוש פיזי.