באוגוסט 2026 הקיפו מתנחלים שלושה בתים בקוסרא, ניתקו מים וחשמל והגבילו את הגישה למזון, לסיוע וליציאה מהאזור; בהמשך נכנסו כוחות ישראליים לבתים והטילו מגבלות צבאיות. הדיווחים מצביעים על מצור שנמשך כמה ימים ולתוך השבוע השני, אך אינם מאשרים באופן עצמאי מצור רצוף של 21 יום או את כל הדיווחים על שריפות בסביבה.
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-5.6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 1.5
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: What is happening in Qusra, where Israeli settlers backed by military forces have surrounded Palestinian homes, cut residents off from water. Article summary: Qusra appears to be a localized siege that illustrates a broader pattern: settlers’ coercion of Palestinian residents, with Israeli forces present rather than demonstrably protecting those confined. Reports verified that. Topic tags: general, government, news, general web. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with
קוסרא, כפר פלסטיני מדרום לשכם בגדה המערבית הכבושה, הייתה באוגוסט 2026 מוקד לעימות ממושך: מתנחלים הקיפו שלושה בתים באזור ראס אל-עין, ותושבים דיווחו כי נותקו ממים, חשמל, מזון ומעבר חופשי. בהמשך נכנסו כוחות ישראליים לבתים, הכריזו על האזור כשטח צבאי סגור או הגבילו את התנועה בו. 17
18
20
החשיבות של האירוע חורגת מגבולות הכפר. הוא ממחיש כיצד תקיפות מתנחלים עשויות להפוך ממעשי אלימות נקודתיים ללחץ מתמשך שמקשה על תושבים להמשיך להתגורר באדמתם. עם זאת, חשוב לדייק: הדיווחים שנבדקו אינם מאשרים באופן עצמאי מצור רצוף של 21 יום, וגם לא את כל הדיווחים על שריפות בסביבה.
לפי הדיווחים, המצור החל בסביבות 9 באוגוסט. מתנחלים חסמו את הדרך לשלושה בתים, הקימו אוהל סמוך אליהם ומנעו מהתושבים להיכנס ולצאת בבטחה. אספקת המים והחשמל נותקה, והעברת מזון ומצרכים חיוניים נעשתה קשה יותר ויותר. 18
28
בשלב מסוים דווח כי בתוך הבתים נותרו 15 פלסטינים, בהם שני ילדים, אף שדיווחים מאוחרים יותר מסרו מספרים שונים, בהתאם לשינויים בתנאי הגישה. פעילים ניסו להעביר מים ומזון, אך לאחר שהתושבים אמרו שאין אפשרות להגיע אליהם ישירות, הושארו המצרכים מחוץ לבתים. צה״ל הכחיש שמנע את מסירת הסיוע. 17
22
בהמשך תפסו חיילים עמדות בתוך בתים פלסטיניים. ראש הכפר אמר שהאזור הוכרז כשטח צבאי סגור, ודיווחים אחרים מסרו כי כוחות ישראליים השתמשו בחלק מהבתים כעמדות או כמגורי חיילים. הצבא טען שמטרת הפעולה הייתה להגן על התושבים ולפנות מבנים שהוקמו בידי מתנחלים; תושבים וגורמים פלסטיניים טענו כי בפועל המשפחות נותרו כלואות ונחשפו ללחץ נוסף. 18
20
31
מהדיווחים עולה שהמצור נמשך לפחות כמה ימים והמשיך אל תוך השבוע השני. ב-16 באוגוסט נמסר כי המשפחות עדיין מוקפות ומנותקות מאספקה בסיסית. 22 ב-17 באוגוסט הודיע האו״ם כי עובדי סיוע הצליחו להגיע אל המשפחות ולהעביר מים, מזון, תרופות ומוצרי היגיינה. האו״ם תיאר את המצב ככזה שהוקל, אך עדיין חמור.
27
עם זאת, בדיווח מ-20 באוגוסט נאמר כי 13 בני אדם עדיין לא יכלו לצאת מבתיהם, וכי מתנחלים נותרו בקרבת מקום. לפי אותו דיווח, המים והחשמל נותקו למשך תקופה. 32 התמונה המצטיירת היא של מצב שהשתנה לאורך הזמן, כאשר רמת הגישה והשליטה באזור לא נותרה קבועה. לכן אין בסיס אמין לקבוע שאותו מצור רצוף נמשך בדיוק 21 יום.
קוסרא ממחישה מנגנון אפשרי של עקירה: הקפת בתים, הגבלת תנועה, שיבוש שירותים חיוניים והפיכת חיי היומיום לבלתי אפשריים יותר ויותר. גם כאשר אין גירוש רשמי, הצטברות התנאים האלה עלולה להפעיל לחץ על תושבים לנטוש את בתיהם ואת אדמותיהם.
Human Rights Watch אמר כי ההסלמה בתקיפות המתנחלים דוחפת יותר ויותר פלסטינים לעקירה כפויה, וציטט נתוני או״ם שלפיהם 107 קהילות פלסטיניות נעקרו באופן מלא או חלקי מאז ינואר 2023. לפי הנתון הזה, מדובר בכ-5,900 בני אדם. 41
בתדרוך של האו״ם שפורסם ב-11 באוגוסט נמסר נתון רחב או מאוחר יותר: 127 קהילות חוו עקירה מלאה או חלקית מאז ינואר 2023, ובהן 47 קהילות שנעקרו לחלוטין, בהיקף של יותר מ-6,390 בני אדם. האו״ם הוסיף כי כ-3,800 פלסטינים נעקרו בשנת 2026 בלבד עקב אלימות מתנחלים, הריסות ופינויים. 33
אין לראות במספרים האלה סתירה מבלי לבחון את מועדי הפרסום ואת ההגדרות ששימשו לספירה. הדוח של Human Rights Watch והתדרוך של האו״ם פורסמו במועדים שונים, וייתכן שהם מסווגים עקירה חלקית באופן שונה. המסקנה המשותפת היא שהעקירה הקשורה לאלימות מתנחלים ולהגבלות גישה התרחבה באופן חד.
האו״ם מסר כי אלימות המתנחלים בגדה המערבית הגיעה לרמות חסרות תקדים, ותיעד יותר מ-1,430 אירועים שבהם היו מעורבים מתנחלים ישראלים עד 10 באוגוסט 2026. 33 Human Rights Watch, בהתבסס על נתוני האו״ם, אמר כי הממוצע היומי של תקיפות מתנחלים שגרמו לנפגעים או לנזק לרכוש הגיע לרמה הגבוהה ביותר ברישומי האו״ם — כ-6.6 אירועים ביום.
41
האלימות אינה מוגבלת עוד למאחזים כפריים מבודדים. הדיווחים מקוסרא מתארים משפחות שנכלאו בבתיהן בתוך כפר מבוסס, בעוד מגבלות צבאיות ופעילות מתנחלים התקיימו זו לצד זו. בכך הופך המקרה למדד לאופן שבו תקיפות, חסימות וגידול בהתנחלויות יכולים לשנות את המקומות שבהם פלסטינים יכולים לחיות ולנוע בבטחה.
הראיות מאפשרות לקבוע בזהירות כי כוחות ישראליים נכחו באזור, נכנסו לבתים פלסטיניים והגבילו את התנועה סביבם. בדיווחים נאמר גם שמתנחלים נותרו בקרבת הבתים לאחר הגעת הכוחות. 18
20
32 הצבא טען כי פעולותיו נועדו להגן על התושבים ולפנות מבנים בלתי חוקיים של מתנחלים, בעוד גורמים פלסטיניים ותושבים אמרו שהפעולה לא סיימה את הלחץ על המשפחות.
20
30
הפער בין התכלית הצבאית המוצהרת לבין התוצאה שתוארה בדיווחים עומד במרכז הדיון על אחריות ועל מתן דין וחשבון. מבקרים טוענים שמדינה האחראית לביטחון צריכה למנוע תקיפות, להשיב גישה לשירותים חיוניים ולחקור הפרות — ולא לאפשר לאזרחים להישאר לכודים. לפי דיווחים, ארצות הברית דרשה מראש הממשלה בנימין נתניהו לגנות בפומבי את המצור בקוסרא. 21
לכן מדויק יותר לתאר את קוסרא כעדות לכשל חמור בהגנה על התושבים, ולחשדות לסובלנות או לתיאום בין לחץ מתנחלים לבין מגבלות צבאיות, מאשר להציג סיוע מדינתי כעובדה שהוכחה באופן עצמאי בחומר הקיים. קביעת אחריות משפטית מחייבת חקירות, ראיות בנוגע לפקודות ולפעולות בשטח והכרעות של גורמים מוסמכים.
קוסרא מייצגת לחץ ברמה המקומית; פרויקט ההתנחלויות המוצע באזור E1 מייצג שינוי טריטוריאלי ברמה המבנית. ישראל פרסמה מכרזים לבניית יותר מ-1,200 יחידות דיור באזור שממזרח לירושלים. בדיווח אחד צוין המספר 1,234 יחידות. 1
8
האיחוד האירופי אמר כי יישום תוכנית E1 יחצה את הגדה המערבית, יבודד את מזרח ירושלים ויפגע עוד יותר בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות. האיחוד קרא לישראל לבטל את המכרז. 1 בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, קנדה ונורווגיה גינו גם הן את המכרז כצעד בלתי קביל והזהירו מפני הפגיעה ברציפות הטריטוריאלית.
6
אין פירוש הדבר שקוסרא ו-E1 הם אותו אירוע. הראשון עוסק בכליאת משפחות בכפר; השני בפרויקט התיישבותי רחב ליד ירושלים. הקשר ביניהם הוא ששניהם ממחישים כיצד כפייה מיידית ותכנון רשמי עשויים לתרום לפיצול השטח: האחד באמצעות הפיכת המגורים בבתים לקשים, והשני באמצעות שינוי הגיאוגרפיה של האזור סביבם.
הראיות החזקות ביותר מצביעות על כך שמשפחות בקוסרא הוקפו במשך ימים, וכי הגישה שלהן למים, חשמל, מזון ותנועה הוגבלה באופן חמור. לאחר מכן כוחות ישראליים תפסו בתים או הטילו מגבלות צבאיות, בזמן שמתנחלים נותרו חלק מהעימות. בשלב מסוים השתפרה הגישה ההומניטרית, אך דיווח מאוחר יותר הצביע על כך שחלק מהתושבים עדיין לא יכלו לצאת.
לכן יש להבין את קוסרא לא כמצור של 21 יום שאומת במלואו, אך גם לא כאירוע מבודד. זהו מקרה מתועד שממחיש כיצד אלימות מתנחלים, מגבלות צבאיות והתרחבות ההתנחלויות עלולות להשתלב זו בזו — ומדוע גורמי או״ם, ארגוני זכויות אדם וממשלות זרות דורשים הגנה על אזרחים, חקירות אמינות וסיום התנאים הדוחפים לעקירה ברחבי הגדה המערבית.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
באוגוסט 2026 הקיפו מתנחלים שלושה בתים בקוסרא, ניתקו מים וחשמל והגבילו את הגישה למזון, לסיוע וליציאה מהאזור; בהמשך נכנסו כוחות ישראליים לבתים והטילו מגבלות צבאיות.
באוגוסט 2026 הקיפו מתנחלים שלושה בתים בקוסרא, ניתקו מים וחשמל והגבילו את הגישה למזון, לסיוע וליציאה מהאזור; בהמשך נכנסו כוחות ישראליים לבתים והטילו מגבלות צבאיות. הדיווחים מצביעים על מצור שנמשך כמה ימים ולתוך השבוע השני, אך אינם מאשרים באופן עצמאי מצור רצוף של 21 יום או את כל הדיווחים על שריפות בסביבה.
האירוע משתלב במגמת עקירה רחבה יותר: לפי נתונים שציטט ארגון Human Rights Watch, 107 קהילות וכ 5,900 בני אדם נעקרו באופן מלא או חלקי מאז ינואר 2023; בתדרוך נפרד של האו״ם נמסרו נתונים גבוהים יותר, בהתאם למועד ולשיטת הספירה.
באוגוסט 2026 הקיפו מתנחלים שלושה בתים בקוסרא, ניתקו מים וחשמל והגבילו את הגישה למזון, לסיוע וליציאה מהאזור; בהמשך נכנסו כוחות ישראליים לבתים והטילו מגבלות צבאיות. הדיווחים מצביעים על מצור שנמשך כמה ימים ולתוך השבוע השני, אך אינם מאשרים באופן עצמאי מצור רצוף של 21 יום או את כל הדיווחים על שריפות בסביבה.
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-5.6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 1.5
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: What is happening in Qusra, where Israeli settlers backed by military forces have surrounded Palestinian homes, cut residents off from water. Article summary: Qusra appears to be a localized siege that illustrates a broader pattern: settlers’ coercion of Palestinian residents, with Israeli forces present rather than demonstrably protecting those confined. Reports verified that. Topic tags: general, government, news, general web. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with
קוסרא, כפר פלסטיני מדרום לשכם בגדה המערבית הכבושה, הייתה באוגוסט 2026 מוקד לעימות ממושך: מתנחלים הקיפו שלושה בתים באזור ראס אל-עין, ותושבים דיווחו כי נותקו ממים, חשמל, מזון ומעבר חופשי. בהמשך נכנסו כוחות ישראליים לבתים, הכריזו על האזור כשטח צבאי סגור או הגבילו את התנועה בו. 17
18
20
החשיבות של האירוע חורגת מגבולות הכפר. הוא ממחיש כיצד תקיפות מתנחלים עשויות להפוך ממעשי אלימות נקודתיים ללחץ מתמשך שמקשה על תושבים להמשיך להתגורר באדמתם. עם זאת, חשוב לדייק: הדיווחים שנבדקו אינם מאשרים באופן עצמאי מצור רצוף של 21 יום, וגם לא את כל הדיווחים על שריפות בסביבה.
לפי הדיווחים, המצור החל בסביבות 9 באוגוסט. מתנחלים חסמו את הדרך לשלושה בתים, הקימו אוהל סמוך אליהם ומנעו מהתושבים להיכנס ולצאת בבטחה. אספקת המים והחשמל נותקה, והעברת מזון ומצרכים חיוניים נעשתה קשה יותר ויותר. 18
28
בשלב מסוים דווח כי בתוך הבתים נותרו 15 פלסטינים, בהם שני ילדים, אף שדיווחים מאוחרים יותר מסרו מספרים שונים, בהתאם לשינויים בתנאי הגישה. פעילים ניסו להעביר מים ומזון, אך לאחר שהתושבים אמרו שאין אפשרות להגיע אליהם ישירות, הושארו המצרכים מחוץ לבתים. צה״ל הכחיש שמנע את מסירת הסיוע. 17
22
בהמשך תפסו חיילים עמדות בתוך בתים פלסטיניים. ראש הכפר אמר שהאזור הוכרז כשטח צבאי סגור, ודיווחים אחרים מסרו כי כוחות ישראליים השתמשו בחלק מהבתים כעמדות או כמגורי חיילים. הצבא טען שמטרת הפעולה הייתה להגן על התושבים ולפנות מבנים שהוקמו בידי מתנחלים; תושבים וגורמים פלסטיניים טענו כי בפועל המשפחות נותרו כלואות ונחשפו ללחץ נוסף. 18
20
31
מהדיווחים עולה שהמצור נמשך לפחות כמה ימים והמשיך אל תוך השבוע השני. ב-16 באוגוסט נמסר כי המשפחות עדיין מוקפות ומנותקות מאספקה בסיסית. 22 ב-17 באוגוסט הודיע האו״ם כי עובדי סיוע הצליחו להגיע אל המשפחות ולהעביר מים, מזון, תרופות ומוצרי היגיינה. האו״ם תיאר את המצב ככזה שהוקל, אך עדיין חמור.
27
עם זאת, בדיווח מ-20 באוגוסט נאמר כי 13 בני אדם עדיין לא יכלו לצאת מבתיהם, וכי מתנחלים נותרו בקרבת מקום. לפי אותו דיווח, המים והחשמל נותקו למשך תקופה. 32 התמונה המצטיירת היא של מצב שהשתנה לאורך הזמן, כאשר רמת הגישה והשליטה באזור לא נותרה קבועה. לכן אין בסיס אמין לקבוע שאותו מצור רצוף נמשך בדיוק 21 יום.
קוסרא ממחישה מנגנון אפשרי של עקירה: הקפת בתים, הגבלת תנועה, שיבוש שירותים חיוניים והפיכת חיי היומיום לבלתי אפשריים יותר ויותר. גם כאשר אין גירוש רשמי, הצטברות התנאים האלה עלולה להפעיל לחץ על תושבים לנטוש את בתיהם ואת אדמותיהם.
Human Rights Watch אמר כי ההסלמה בתקיפות המתנחלים דוחפת יותר ויותר פלסטינים לעקירה כפויה, וציטט נתוני או״ם שלפיהם 107 קהילות פלסטיניות נעקרו באופן מלא או חלקי מאז ינואר 2023. לפי הנתון הזה, מדובר בכ-5,900 בני אדם. 41
בתדרוך של האו״ם שפורסם ב-11 באוגוסט נמסר נתון רחב או מאוחר יותר: 127 קהילות חוו עקירה מלאה או חלקית מאז ינואר 2023, ובהן 47 קהילות שנעקרו לחלוטין, בהיקף של יותר מ-6,390 בני אדם. האו״ם הוסיף כי כ-3,800 פלסטינים נעקרו בשנת 2026 בלבד עקב אלימות מתנחלים, הריסות ופינויים. 33
אין לראות במספרים האלה סתירה מבלי לבחון את מועדי הפרסום ואת ההגדרות ששימשו לספירה. הדוח של Human Rights Watch והתדרוך של האו״ם פורסמו במועדים שונים, וייתכן שהם מסווגים עקירה חלקית באופן שונה. המסקנה המשותפת היא שהעקירה הקשורה לאלימות מתנחלים ולהגבלות גישה התרחבה באופן חד.
האו״ם מסר כי אלימות המתנחלים בגדה המערבית הגיעה לרמות חסרות תקדים, ותיעד יותר מ-1,430 אירועים שבהם היו מעורבים מתנחלים ישראלים עד 10 באוגוסט 2026. 33 Human Rights Watch, בהתבסס על נתוני האו״ם, אמר כי הממוצע היומי של תקיפות מתנחלים שגרמו לנפגעים או לנזק לרכוש הגיע לרמה הגבוהה ביותר ברישומי האו״ם — כ-6.6 אירועים ביום.
41
האלימות אינה מוגבלת עוד למאחזים כפריים מבודדים. הדיווחים מקוסרא מתארים משפחות שנכלאו בבתיהן בתוך כפר מבוסס, בעוד מגבלות צבאיות ופעילות מתנחלים התקיימו זו לצד זו. בכך הופך המקרה למדד לאופן שבו תקיפות, חסימות וגידול בהתנחלויות יכולים לשנות את המקומות שבהם פלסטינים יכולים לחיות ולנוע בבטחה.
הראיות מאפשרות לקבוע בזהירות כי כוחות ישראליים נכחו באזור, נכנסו לבתים פלסטיניים והגבילו את התנועה סביבם. בדיווחים נאמר גם שמתנחלים נותרו בקרבת הבתים לאחר הגעת הכוחות. 18
20
32 הצבא טען כי פעולותיו נועדו להגן על התושבים ולפנות מבנים בלתי חוקיים של מתנחלים, בעוד גורמים פלסטיניים ותושבים אמרו שהפעולה לא סיימה את הלחץ על המשפחות.
20
30
הפער בין התכלית הצבאית המוצהרת לבין התוצאה שתוארה בדיווחים עומד במרכז הדיון על אחריות ועל מתן דין וחשבון. מבקרים טוענים שמדינה האחראית לביטחון צריכה למנוע תקיפות, להשיב גישה לשירותים חיוניים ולחקור הפרות — ולא לאפשר לאזרחים להישאר לכודים. לפי דיווחים, ארצות הברית דרשה מראש הממשלה בנימין נתניהו לגנות בפומבי את המצור בקוסרא. 21
לכן מדויק יותר לתאר את קוסרא כעדות לכשל חמור בהגנה על התושבים, ולחשדות לסובלנות או לתיאום בין לחץ מתנחלים לבין מגבלות צבאיות, מאשר להציג סיוע מדינתי כעובדה שהוכחה באופן עצמאי בחומר הקיים. קביעת אחריות משפטית מחייבת חקירות, ראיות בנוגע לפקודות ולפעולות בשטח והכרעות של גורמים מוסמכים.
קוסרא מייצגת לחץ ברמה המקומית; פרויקט ההתנחלויות המוצע באזור E1 מייצג שינוי טריטוריאלי ברמה המבנית. ישראל פרסמה מכרזים לבניית יותר מ-1,200 יחידות דיור באזור שממזרח לירושלים. בדיווח אחד צוין המספר 1,234 יחידות. 1
8
האיחוד האירופי אמר כי יישום תוכנית E1 יחצה את הגדה המערבית, יבודד את מזרח ירושלים ויפגע עוד יותר בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות. האיחוד קרא לישראל לבטל את המכרז. 1 בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, קנדה ונורווגיה גינו גם הן את המכרז כצעד בלתי קביל והזהירו מפני הפגיעה ברציפות הטריטוריאלית.
6
אין פירוש הדבר שקוסרא ו-E1 הם אותו אירוע. הראשון עוסק בכליאת משפחות בכפר; השני בפרויקט התיישבותי רחב ליד ירושלים. הקשר ביניהם הוא ששניהם ממחישים כיצד כפייה מיידית ותכנון רשמי עשויים לתרום לפיצול השטח: האחד באמצעות הפיכת המגורים בבתים לקשים, והשני באמצעות שינוי הגיאוגרפיה של האזור סביבם.
הראיות החזקות ביותר מצביעות על כך שמשפחות בקוסרא הוקפו במשך ימים, וכי הגישה שלהן למים, חשמל, מזון ותנועה הוגבלה באופן חמור. לאחר מכן כוחות ישראליים תפסו בתים או הטילו מגבלות צבאיות, בזמן שמתנחלים נותרו חלק מהעימות. בשלב מסוים השתפרה הגישה ההומניטרית, אך דיווח מאוחר יותר הצביע על כך שחלק מהתושבים עדיין לא יכלו לצאת.
לכן יש להבין את קוסרא לא כמצור של 21 יום שאומת במלואו, אך גם לא כאירוע מבודד. זהו מקרה מתועד שממחיש כיצד אלימות מתנחלים, מגבלות צבאיות והתרחבות ההתנחלויות עלולות להשתלב זו בזו — ומדוע גורמי או״ם, ארגוני זכויות אדם וממשלות זרות דורשים הגנה על אזרחים, חקירות אמינות וסיום התנאים הדוחפים לעקירה ברחבי הגדה המערבית.
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
באוגוסט 2026 הקיפו מתנחלים שלושה בתים בקוסרא, ניתקו מים וחשמל והגבילו את הגישה למזון, לסיוע וליציאה מהאזור; בהמשך נכנסו כוחות ישראליים לבתים והטילו מגבלות צבאיות.
באוגוסט 2026 הקיפו מתנחלים שלושה בתים בקוסרא, ניתקו מים וחשמל והגבילו את הגישה למזון, לסיוע וליציאה מהאזור; בהמשך נכנסו כוחות ישראליים לבתים והטילו מגבלות צבאיות. הדיווחים מצביעים על מצור שנמשך כמה ימים ולתוך השבוע השני, אך אינם מאשרים באופן עצמאי מצור רצוף של 21 יום או את כל הדיווחים על שריפות בסביבה.
האירוע משתלב במגמת עקירה רחבה יותר: לפי נתונים שציטט ארגון Human Rights Watch, 107 קהילות וכ 5,900 בני אדם נעקרו באופן מלא או חלקי מאז ינואר 2023; בתדרוך נפרד של האו״ם נמסרו נתונים גבוהים יותר, בהתאם למועד ולשיטת הספירה.