Project Suncatcher הוא מחקר של גוגל שבודק אם לוויינים המופעלים באנרגיית השמש יוכלו בעתיד לשמש לתשתית מחשוב AI בקנה מידה גדול. הניסוי הראשון במסלול, שמתוכנן לטוס במשימת Transporter-18 של SpaceX בשיתוף Planet Labs, הוא מבחן לאב-טיפוס — לא מרכז נתונים מבצעי. מטרתו לבדוק כיצד יחידות העיבוד של גוגל לבינה מלאכותית, TPU, והמערכות התומכות בהן מתפקדות במסלול נמוך סביב כדור הארץ.
1
33
36
מה יבדוק הלוויין הראשון?
עד כה נבדקו רכיבי החומרה בסימולציות ובמעבדה. הטיסה אמורה לספק מידע מהתנאים האמיתיים בחלל: כיצד הציוד מתמודד עם הכוחות בזמן השיגור, עם קרינה ועם טמפרטורות קיצוניות. המהנדסים יוכלו לחפש סימנים לנזק או לשגיאות חישוב, ולבחון את ביצועי השבבים ואת ניהול החום בתנאי מסלול.
1
9
12
החום הוא אתגר מרכזי. בחלל אין אוויר שיזרום סביב השבבים ויפנה מהם חום, כפי שקורה במערכות קירור רבות על פני כדור הארץ. לכן צריך להעביר את החום מהשבבים אל משטחים שיפלטו אותו לחלל. גוגל מתארת מערכת שמשלבת צינורות חום ורדיאטורים; הניסוי אמור לבדוק כיצד היא פועלת בתנאים אמיתיים במסלול.
6
12
מה כבר הראו הבדיקות על הקרקע?
לפני הטיסה, גוגל דיווחה כי בחנה את החומרה מול עומסי שיגור מדומים, וכי הריצה עומסי AI על שבבי Trillium TPU בזמן חשיפה לקרן פרוטונים. לפי החברה, השבבים עמדו במנת קרינה גבוהה מזו שהיא מעריכה למשימה בת חמש שנים בחלל.
4
9
34
אלה תוצאות מעודדות, אך הן אינן מוכיחות שהחומרה תפעל לאורך זמן בחלל. בדיקת מעבדה לא יכולה לשחזר כל שילוב של קרינה, שינויי טמפרטורה, עומסי שיגור והתנהגות המערכת שהלוויין עשוי לפגוש. הניסוי במסלול נועד להוסיף מידע שחסר עדיין.
1
34
למה להעביר מחשוב AI למסלול?
הרעיון הרחב של גוגל הוא להשתמש באור השמש כמקור אנרגיה למחשוב בחלל. לפי התכנון המחקרי, לוויינים שיישאו שבבי TPU יתקשרו זה עם זה באמצעות קישורים אופטיים בחלל — כלומר, תקשורת המבוססת על אור. המחקר מתאר מסלול אפשרי שבו הלוויינים ייחשפו לשמש כמעט ברציפות.
34
37
אבל אנרגיית שמש לבדה אינה פותרת את בעיית הקירור. מערכת כזו תצטרך גם להעביר חשמל באופן אמין ולתמוך בתקשורת בין לוויינים. המשימה הראשונה בודקת שאלות חשובות על החומרה, אך לא קובעת אם מחשוב במסלול יוכל להתחרות מבחינה מסחרית במרכזי נתונים על פני כדור הארץ.
1
6
34
מה הניסוי עדיין לא מוכיח?
לוויין אב-טיפוס עם חומרת AI אינו מרכז נתונים בחלל. מטרת הטיסה היא לבחון רכיבים ולאסוף נתונים תפעוליים; היא לא מדגימה רשת לוויינים בהיקף גדול שמספקת שירותי מחשוב.
1
33
גם אם השבבים ומערכת הקירור יפעלו כמצופה, שאלות מסחריות וטכניות רבות יישארו פתוחות: כמה יעלו בניית הלוויינים, שיגורם ותחזוקתם, ואיך אפשר לחבר אותם למערכת מחשוב אמינה ולהרחיב אותה.
1
34
מה עשוי להוסיף ניסוי של שני לוויינים?
גוגל ו-Planet תיארו משימת המשך מתוכננת שבה ישוגרו שני לווייני אב-טיפוס, עם יעד שיגור בתחילת 2027. בדיקת תקשורת אופטית בין הלוויינים תעסוק באתגר אחר מזה של הטיסה הראשונה: האם לוויינים נפרדים יכולים להעביר ביניהם מידע כחלק ממערכת מחשוב רחבה יותר. זה יהיה צעד לקראת רעיון של רשת לוויינים, אך עדיין לא הוכחה לקיומו של מרכז נתונים מסחרי בחלל.
4
36
37