צרפת דוחפת לסל הכנסות של האיחוד האירופי שיניב יותר מ־60 מיליארד אירו בשנה במסגרת התקציב הרב־שנתי לשנים 2028–2034. אין מדובר בתוכנית צרפתית נפרדת, אלא במאמץ לחזק פוליטית את חבילת "המשאבים העצמיים" שהציגה הנציבות האירופית ביולי 2025 — ואולי להוסיף לה מקורות הכנסה כלל־אירופיים נוספים. לפי פריז, הכסף יכול לסייע במימון יעדים משותפים, ובהם ביטחון ותחרותיות, ולהפחית את התלות בהגדלת התשלומים שמדינות החברות מעבירות מתקציביהן הלאומיים.
7
34
חשוב לדייק: אף שההצעות מכונות לעיתים "מסים אירופיים", לנציבות האירופית אין סמכות כללית להטיל מסים. בפועל מדובר בהפניית חלקים מוגדרים מהכנסות קיימות, או בחיובים שמדינות החברות יעבירו במסגרת מנגנון המשאבים העצמיים של האיחוד.
4
חמשת מקורות ההכנסה שהציעה הנציבות
חבילת יולי 2025 כוללת חמישה רכיבים:
- ETS1 — מסחר בפליטות: העברת 30% מהכנסות השלב הראשון של מערכת הסחר בפליטות של האיחוד לתקציב האירופי. ההכנסה השנתית הממוצעת המוערכת: 9.6 מיליארד אירו.
4
- CBAM — מנגנון הפחמן בגבול: העברת 75% מהתקבולים לתקציב האיחוד. המנגנון מטיל חיוב הקשור לפחמן על יבוא של מוצרים מסוימים. ההכנסה השנתית המוערכת: 1.4 מיליארד אירו.
4
- פסולת אלקטרונית שלא נאספה: תרומה לאומית של 2 אירו לכל קילוגרם של ציוד חשמלי ואלקטרוני שלא נאסף למיחזור. ההערכה: כ־15 מיליארד אירו בשנה.
3
6
- TEDOR — משאב עצמאי מבלו על טבק: תרומה בגובה 15% מההכנסות הנוצרות משיעורי הבלו המינימליים המתואמים על טבק מיוצר ומוצרים קשורים.
16
- CORE — משאב תאגידי לאירופה: תרומה מדורגת מחברות גדולות, שהמחזור השנתי הנקי שלהן מתחיל ב־100 מיליון אירו.
3
16
חמשת המקורות החדשים מוערכים בכ־43.9 מיליארד אירו לשנה במחירי 2025, או 49.4 מיליארד אירו במחירים שוטפים. החבילה הרחבה יותר של הנציבות, הכוללת גם התאמות למקורות הכנסה קיימים, מוערכת ב־58.2 מיליארד אירו בשנה במחירי 2025 — או 65.6 מיליארד אירו במחירים שוטפים. הנתון האחרון מסביר כיצד דרישת צרפת ליותר מ־60 מיליארד אירו מתיישבת עם ההצעה הרחבה של הנציבות.
17
אילו צעדים זוכים לתמיכה הגדולה ביותר?
נכון לעכשיו, הסיכוי הפוליטי הגבוה ביותר מיוחס לצעדים הקשורים לפחמן ולתרומה בגין פסולת אלקטרונית. העברת חלק מהכנסות ETS1 נשענת על מקור קיים; CBAM מוצג כאמצעי לגביית הכנסות מיבוא עתיר פחמן; וההיטל על פסולת אלקטרונית משתלב במדיניות הכלכלה המעגלית של האיחוד. בדיווחים על המשא ומתן, CBAM והפסולת האלקטרונית מזוהים כמועמדים המובילים להסכמה.
2
6
7
לעומת זאת, שני רכיבים צפויים לעורר התנגדות חריפה יותר:
- CORE שנוי במחלוקת משום שממשלות חוששות מההשפעה על חברות שפועלות או שמשרדיהן הראשיים נמצאים בתחומן. צרפת, עם זאת, תומכת בו.
8
- TEDOR מורכב לקידום, משום שהכנסות מבלו על טבק הן בסיס מס חשוב למדינות רבות.
6
כל המספרים הם הערכות ולא הכנסות מובטחות. התוצאה בפועל תלויה, בין השאר, במחירי פחמן, בהיקפי יבוא, בנתוני איסוף הפסולת ובעיצוב הסופי שעליו יסכימו הממשלות.
17
22
מדוע צרפת מובילה את המהלך?
העמדה הצרפתית קשורה למרחב התקציבי המצומצם שלה. הנציבות האירופית צפתה כי הגירעון הממשלתי בצרפת יעמוד על 5.1% מהתמ״ג ב־2025 וב־2026, בזמן שתשלומי הריבית צפויים להמשיך לעלות.
28
31
מבחינת פריז, הרחבת בסיס ההכנסות של האיחוד יכולה לממן הוצאות משותפות בלי להסתמך רק על הגדלת התרומות הלאומיות. זה שיקול משמעותי במיוחד לממשלה שמוגבלת ביכולתה להגדיל חוב או מסים בתוך צרפת. צרפת גם מתנגדת לקיצוץ בהיקפו הכולל של התקציב האירופי הבא.
34
היטלים נוספים שפריז רוצה לבחון
האג׳נדה הצרפתית רחבה מחמש ההצעות של הנציבות. פריז תומכת בבחינת הכנסות ברמת האיחוד מחברות טכנולוגיה גדולות, לרבות פלטפורמות המזוהות עם ארה״ב, וממזהמים זרים, במקום להסתמך רק על תרומות לאומיות.
34
בנפרד, הפרלמנט האירופי והנציבות דנו או בחנו אפשרויות נוספות, ובהן היטלים הקשורים ל:
- פלטפורמות דיגיטליות גדולות או שירותים דיגיטליים;
- נכסי קריפטו או פעילות הקשורה לקריפטו;
- הימורים והימורי ספורט מקוונים; וכן
- הרחבה אפשרית של כלי הפחמן בגבול.
27
30
38
אין לבלבל בין הרעיונות הללו לבין צעדי חבילת יולי 2025: אלה אפשרויות נוספות שנמצאות בדיון, ולא מקורות הכנסה מוסכמים של האיחוד.
3
27
לוח הזמנים להכרעה
נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה, שואף להשיג הסכמה פוליטית על סל ההכנסות ב־אוקטובר 2026, ולאחר מכן הסכמה על מלוא התקציב הרב־שנתי לשנים 2028–2034 עד סוף 2026.
6
אלו יעדים פוליטיים, ולא מועדי חקיקה מובטחים. החלטות על משאבים עצמיים של האיחוד דורשות אישור פה אחד של המדינות החברות ואשרור בהתאם לדרישות החוקתיות בכל מדינה. לכן, הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת — ובפרט ההכנסות מחברות ומטבק — עשויות לקבוע אם לוח הזמנים יישמר.
6
17
השורה התחתונה
צרפת אינה מציעה מס יחיד של 60 מיליארד אירו. היא מנסה לגבש תמיכה בתמהיל של מקורות הכנסה לתקציב האיחוד: חמש הצעות הנציבות לבדן שוות כ־44 מיליארד אירו בשנה, והתאמות למנגנונים קיימים מביאות את החבילה ליותר מ־60 מיליארד אירו במחירים שוטפים. ההסכמה הראשונית נראית חזקה יותר סביב הכנסות מפחמן, מסחר בפליטות ופסולת אלקטרונית; ההצעות בתחומי החברות, הטבק, הדיגיטל, הקריפטו וההימורים צפויות למשא ומתן קשה יותר.
6
17