DeepSeek בדרך למרכז AI של 1 ג׳יגה־ואט במונגוליה הפנימית

זהו מהלך שעשוי לשנות את האופן שבו DeepSeek מתחרה בשוק: במקום להסתמך בעיקר על אלגוריתמים יעילים ועל שימוש מצומצם יחסית בחומרה, החברה נערכת להקמת תשתית בקנה מידה של ענקיות הענן.

כמה גדול הוא פרויקט של 1 ג׳יגה־ואט?

מתקן בהספק של 1 ג׳יגה־ואט יהיה בין הפרויקטים הגדולים בעולם בתחום מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית, ויהיה דומה בהיקפו למתקנים הגדולים שמקימות חברות ענן כמו Microsoft ו־Google.

DeepSeek מתכננת לבנות מתקן משלה, אך במקביל לשכור יכולת חישוב נוספת מחברות וממפעילים אחרים. רשימה של פרויקטים שאושרו או הוגשו לרשויות המקומיות, ורוכזה בידי גורם חיצוני, כוללת כבר יותר מעשר חברות המתכננות להקים מתקנים באולנצ׳אב. הדבר מצביע על התגבשותו של האזור כמרכז חישוב משמעותי בסין.

מתי המרכז אמור לפעול?

לפי הדיווחים, DeepSeek דוחפת לכך שלפחות חלק מהקיבולת יתחיל לפעול עד סוף 2027 או בתחילת 2028.

מדובר בלוח זמנים שאפתני במיוחד: פרויקט בהיקף של ג׳יגה־ואט דורש בנייה נרחבת, חיבורי חשמל ותשתית תקשורת, וכן אישורי תכנון והפעלה. בשלב זה לא פורסם לוח זמנים מלא לכל מרכיבי הפרויקט.

השאלה הקריטית: אילו שבבים יפעילו את המרכז?

החידה הגדולה ביותר סביב התוכנית אינה המיקום אלא החומרה. ארצות הברית הטילה מגבלות יצוא שמונעות הכנסת מעבדי GPU מתקדמים של Nvidia — בהם H100, H200 ו־Blackwell B200 — לסין.

כמה דיווחים טענו כי DeepSeek השיגה בעבר שבבי Blackwell של Nvidia, שהוגבלו לייצוא לסין, דרך גורמי ביניים ובניגוד לסנקציות האמריקאיות. החברה ורשויות ארצות הברית לא אישרו את הטענות הללו.

לכן עדיין לא ברור אם מרכז הנתונים החדש יתבסס על:

• מאיצים מתוצרת סינית, כגון Huawei Ascend או Cambricon;
• שבבי Nvidia שנרכשו לפני שהמגבלות הורחבו או שנאגרו מראש;
• או רכש דרך שוק עקיף, אפשרות שעלולה לעורר שאלות רגולטוריות נוספות.

הבחירה תשפיע ישירות על כדאיות הפרויקט ועל מידת ההתאמה שלו למגבלות היצוא הקיימות. היא עשויה גם לקבוע אם מדובר בהתרחבות תשתיתית בתוך כללי המשחק — או באתגר ישיר למגבלות האלה.

למה דווקא אולנצ׳אב?

1. התאמה למדיניות «ממזרח הנתונים למערב החישוב»

אולנצ׳אב הוגדרה כמרכז חשוב במסגרת המדיניות הסינית הלאומית «ממזרח הנתונים למערב החישוב» (东数西算). מטרת המדיניות היא להעביר עומסי עבודה עתירי חישוב מהאזורים המזרחיים והחופיים של סין לאזורים מערביים שבהם זמינים יותר קרקע, אנרגיה ומשאבים.

באזורים המאושרים עשויים מרכזי נתונים גדולים ליהנות ממחירי קרקע וחשמל נוחים יותר, מהליכי אישור מואצים ומקדימות בחיבור לרשת החשמל.

2. אנרגיה מתחדשת בשפע

מונגוליה הפנימית היא בסיס מרכזי לאנרגיה מתחדשת בסין, עם חוות רוח ושמש בהיקפים גדולים. עבור מתקן של 1 ג׳יגה־ואט, שבו החשמל צפוי להיות אחת מהוצאות התפעול העיקריות, גישה לאנרגיה זולה — ובמידת האפשר גם ירוקה — היא יתרון משמעותי.

3. אקלים קר שמקל על הקירור

האקלים הקר והיבש באזור במשך חלק גדול מהשנה מאפשר שימוש נרחב יותר בקירור באמצעות אוויר חיצוני או אידוי. כך ניתן לצמצם את צריכת החשמל של מערכות הקירור לעומת מרכזי נתונים בערי חוף חמות יותר.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת באולנצ׳אב היא כ־4 מעלות צלזיוס.

4. שטחים זמינים וקירבה לבייג׳ינג

אולנצ׳אב מציעה שטחי קרקע נרחבים וזולים יחסית להקמת קמפוסים גדולים. במקביל, היא נמצאת במרחק של כ־350 ק״מ מבייג׳ינג — בערך שלוש שעות ברכבת מהירה — כך שנשמרת נגישות יחסית למאגרי הכישרונות, למחקר ולפיתוח בבירה.

מה הפרויקט אומר על DeepSeek?

DeepSeek בנתה את המוניטין שלה על פריצות דרך ביעילות: ביצועים ברמה הגבוהה ביותר עם פחות מעבדי GPU מאלה שנדרשו, לפי הדיווחים, למתחרות בעמק הסיליקון. עלות האימון של אחד המודלים שלה דווחה כפחות מ־6 מיליון דולר.

הקמת תשתית בהיקף כזה מצביעה על כמה שינויים אפשריים באסטרטגיה של החברה:

• מיעילות הונית לסקייל: כדי להישאר בחזית המירוץ, DeepSeek מאותתת כי יעילות אלגוריתמית לבדה אינה מספיקה; היא זקוקה גם ליכולת חישוב עצמאית בהיקף עצום.
• היערכות לדור הבא של המודלים: מרכז של 1 ג׳יגה־ואט מצביע על שאיפה לאמן ולהפעיל מודלים גדולים בהרבה מההיצע הנוכחי, ועשוי לדרוש אשכולות רציפים של יותר מ־100 אלף מאיצים.
• תשתית כחסם תחרותי: החברה מתרחקת בהדרגה מהדימוי של «סטארט־אפ רזה» ומתקרבת לאסטרטגיה משולבת אנכית, שבה שליטה בכוח החישוב נחשבת תנאי לתחרות ארוכת טווח — בדומה למודלים של OpenAI עם Microsoft ושל Google עם DeepMind.

השורה התחתונה

התוכנית באולנצ׳אב היא הסלמה אסטרטגית משמעותית עבור DeepSeek. החברה, שהתפרסמה בזכות היכולת להפיק הרבה יותר מכל יחידת חומרה, מתכוננת כעת להשקעה בתשתית בהיקף שמאפיין את השחקניות הגדולות ביותר בשוק.

עם זאת, כל עוד לא ידוע אילו שבבים ימלאו את המתקן, קשה להעריך את היתכנותו המלאה. שאלת החומרה תכריע אם הפרויקט יוכל לפעול במסגרת מגבלות היצוא האמריקאיות — או יהפוך לסמל של העימות הגובר סביב הגישה לכוח חישוב מתקדם.