הבעיה המיידית אינה רק עומס תנועה. מדובר בשילוב של סכנה פיזית, שליטה צבאית וחוסר ודאות לגבי המסלולים הבטוחים.
ADNOC, חברת הנפט הלאומית של איחוד האמירויות, מסרה כי 15 מכלי השיט שלה הותקפו בטילים ובכטב״מים בעת שעברו במצר הורמוז מאז תחילת העימות, ובהם שלושה בתוך שבוע אחד. לפי החברה, בהתקפות נהרג איש צוות אחד ו-20 נפצעו. הדיווחים על האירועים האחרונים אינם אחידים באשר למספר המדויק ולזהות האחראים: איחוד האמירויות האשים את איראן בתקיפות על שתי ספינות הקשורות ל-ADNOC, בעוד ש-ADNOC אישרה בנפרד כי כלי שיט שלה הותקפו.
תקיפה נפרדת שעליה דווח הגבירה את החשש לפגיעה בתשתיות אנרגיה גם מחוץ למצר. החות׳ים, המזוהים עם איראן, אמרו כי פגעו בבית הזיקוק של Saudi Aramco בג׳יזאן שבסעודיה, וחידוש פעילותו נדחה ל-30 באוגוסט, לפי דיווחים שצוטטו על ידי רויטרס. מאחר שבדיווח שסופק התקיפה מיוחסת לטענה של קבוצה המזוהה עם איראן, ולא לאחריות שנקבעה באופן עצמאי, יש להתייחס אליה כאל תקיפה נטענת — ולא כהוכחה חד-משמעית לאחריות.
התוצאה היא שחישוב הסיכונים של בעלי הספינות והצוותים השתנה באופן דרמטי. נתוני Kpler מוקדמים יותר הראו שספינות התרחקו מנמלי הטעינה במפרץ לאחר אזהרות שהמעבר אינו מותר, בעוד שספינות אחרות עצרו בקרבת מפרץ עומאן לאחר שיצאו דרך הנתיב האיראני.
הנפט הגיב מיד לשילוב של תקיפות על מכליות, פגיעה בבית זיקוק ואי-ודאות סביב פתיחת המצר מחדש. ב-9 באוגוסט נסגר מחיר חבית ברנט בעלייה של 4.99%, על 87.72 דולר, בעוד שמחיר חבית מסוג West Texas Intermediate בארה״ב עלה ב-5.05%, ל-82.13 דולר.
בהמשך נחלשה המומנטום. ב-17 באוגוסט כמעט לא נרשם שינוי בברנט במסחר המוקדם, והוא נסחר ב-88.72 דולר, בעוד שה-WTI ירד ל-82.35 דולר — גם כאשר נתוני סוף השבוע הצביעו על תנועה נצפית כמעט אפסית והמשא ומתן נותר ללא פתרון.
היציבות היחסית אינה אומרת שסיכון האספקה נעלם. היא מרמזת שסוחרים מאזנים בין כמה אפשרויות: ייתכן שחלק מהנפט עדיין זורם, שמלאים יכולים לספוג הפרעה קצרה, ושהשוק כבר גילם חלק ניכר מתוספת הסיכון הגיאופוליטית המיידית. שיבוש ממושך יותר — או תקיפות נוספות על ספינות ומתקני אנרגיה — יגדילו את הסיכון לזינוק נוסף במחירים.
המצר הוא נתיב מרכזי ליצוא אנרגיה ממדינות המפרץ. ניתוח של הבנק הפדרלי של דאלאס בחן תרחיש של סגירת המצר, שבמסגרתו כמעט 20% מאספקת הנפט העולמית יוצאת מהשוק, והעריך כי שיבוש כזה עשוי להעלות את מחיר ה-WTI הממוצע ל-98 דולר לחבית ולהפחית את קצב הצמיחה השנתי של התוצר העולמי ב-2.9 נקודות אחוז ברבעון שנבדק. אלה הערכות של תרחיש — לא תחזית למה שיקרה במשבר הנוכחי.
גם בלי סגירה מוחלטת, האטה ממושכת עלולה לייקר את הובלת האנרגיה. מחסור בספינות זמינות, מסלולים ארוכים יותר, דרישות אבטחה מחמירות ועלייה בפרמיות הביטוח — כולם עלולים להגדיל את מחיר הדלק כשהוא מגיע ליעדו. עלויות אלה עשויות לחלחל לתחבורה, לייצור חשמל, לתעשייה ולשרשראות אספקת המזון.
הפגיעה לא תהיה אחידה. כלכלות המייבאות נפט חשופות יותר לעלייה מתמשכת במחירי הדלק, במיוחד כאשר הצמיחה בהן כבר חלשה. בדיווחים מהפיליפינים צוין כי BMI הורידה את תחזית הצמיחה במדינה ב-2026 ל-3.9% — הפחתה של כ-1.3 נקודות אחוז. ניתוח נפרד של MUFG העריך שכל עלייה של 10 דולר במחיר חבית נפט עלולה להפחית את צמיחת התוצר בפיליפינים בכ-0.2 נקודת אחוז ולהעלות את האינפלציה בכ-0.6 נקודת אחוז, אף שמדובר בהערכות מודל ולא בתוצאות שנצפו בפועל.
הנתון של חמש ספינות בשבת ואפס ביום ראשון הוא אזהרה לגבי הנגישות המעשית של נתיב המים — לא מדד מדויק לכל זרימות הנפט. Kpler תיעדה גם תקופות שבהן התנועה התחדשה באופן חלקי, כולל ימים שבהם מכליות וספינות LNG עברו במצר לאחר טענות קודמות שהוא נסגר.
לכן משך השיבוש חשוב יותר ממספר המעברים ביום בודד. הפרעה קצרה עשויה להיות מנוהלת באמצעות מלאים, שינויי מסלול ומעברים מוגבלים. מצור ממושך או תקיפות נמשכות יפעילו לחץ גדול יותר על זמינות הנפט והגז, על עלויות הספנות ועל ציפיות האינפלציה.
לעת עתה, הראיות תומכות במסקנה זהירה: התנועה במצר הורמוז לא בהכרח הגיעה לאפס מוחלט, אך הספנות המסחרית הרגילה כמעט קרסה. עד שהמצב הביטחוני ישתפר ותתגבש הסדרה אמינה לפתיחה מחדש, מספרי כלי השיט, פעילות ה-AIS ומחירי הנפט יהיו המדדים החשובים ביותר לשאלה אם השיבוש נחלש — או הופך לזעזוע כלכלי רחב יותר.