מנהלים מציגים צמצום של מצבת כוח האדם כעלייה ביעילות, ובמקביל מצפים מהצוותים שנותרו לספוג את העבודה בעזרת כלי AI . כך נוצרה סביבת עבודה שעובדים מתארים ככזו המאופיינת ב״חרדה גוברת, ביטחון תעסוקתי מצטמצם ומאמצים קדחתניים יותר ויותר להוכיח את הערך שלהם״ .
חברות ברחבי ענף הטכנולוגיה הסיני מצמצמות כוח אדם לא תמיד באמצעות הודעות על גל פיטורים גדול. לעיתים הן פשוט מפסיקות להעסיק עובדי קבלן — מהלך שמאפשר להימנע מהסערה הציבורית והארגונית שנלווית לפיטורים המוניים.
לפי דיווח רויטרס, עובדת קבלן בהאנגג׳ואו סיפרה כי החברה שבה עבדה החלה לפטר עובדי קבלן במרץ 2026, לאחר שהורתה לעובדים להשתמש בכלי AI, בהם הסוכן האוטונומי OpenClaw. המהלך לא לווה בהודעה ציבורית . דיווחים של רויטרס, בלומברג וה-South China Morning Post הציגו את השיטה הזו כמגמה מובחנת בענף ב-2026 .
היקף הצמצומים המדווח רחב. לפי דיווחים, חברות ובהן עליבאבא, טנסנט, בייטדאנס, מייטואן ובאידו קיצצו יחד יותר מ-130 אלף משרות במהלך המעבר ל-AI. בחלק מהחטיבות — במיוחד בתחומי הנסיעות, התוכן והתמיכה במסחר מקוון — דווח על קיצוצים של 30% עד 50% .
ההשפעה אינה מסתיימת במשרדי החברות. צוות חשיבה מבייג׳ינג הזהיר שכאשר עובדים מהמעמד הבינוני וצעירים חוששים שה-AI ישבש את הקריירה שלהם, הם נוטים לצמצם הוצאות ולהגדיל חיסכון למקרה שיפוטרו .
בסוף מאי וביוני 2026 הופצו ברשתות החברתיות הסיניות צילומי מסך של שיחות, שלפיהם מייטואן מתכננת לקצץ עד מחצית ממשרות המוצר עד סוף יוני . החברה הכחישה את הטענות.
אולם ההכחשה לא הצליחה להרגיע את השוק. מניית מייטואן צנחה בחדות והגיעה בסוף מאי לשפל של שנתיים, לאחר שהחברה דחתה את השמועות .
המתח בקרב העובדים תואר היטב בדיווח של ה-South China Morning Post: כשחבר בדק עם עובד מייטואן אם שרד את גל הקיצוצים האחרון, השיב העובד ביובש: ״אני לא יודע אם אני אהיה הבא בתור״ .
ביולי 2026 דיווחה Caixin שמייטואן אכן קיצצה משרות, בעקבות מלחמת מחירים יקרה בתחום הקמעונאות המיידית . זו הייתה סיבה עסקית נפרדת משמועות הקיצוצים שנקשרו ל-AI, אך מבחינת העובדים התוצאה חיזקה את התחושה שאין מקום עבודה בטוח.
דפוס דומה — הכחשת תוכניות לפיטורים המוניים לצד צמצומים בפועל — דווח גם בבאידו, בשיאומי ובבייטדאנס . הפער בין ההודעות הרשמיות לבין מה שעובדים חווים בתוך הארגון הוא שמזין את חוסר האמון.
באפריל ובמאי 2026 קבעו בתי משפט בהאנגג׳ואו שחברה אינה יכולה לפטר עובד רק כדי להחליפו במערכת בינה מלאכותית. הפסיקה נחשבת תקדים משמעותי בתחום זכויות העובדים .
המקרה עסק בחברת טכנולוגיה שניסתה להעביר עובד לתפקיד אחר ולהפחית באופן דרמטי את שכרו לאחר שהתברר שניתן להפוך את עבודתו לאוטומטית באמצעות AI. לאחר שהעובד סירב להורדה בתפקיד ובשכר ופוטר, קבע בית המשפט שהפיטורים היו בלתי חוקיים .
אבל ההגנה הזו מוגבלת. היא מתייחסת לפיטורים ישירים שנומקו בהחלפה ב-AI, ואינה מונעת פיטורי עובדי קבלן, אי-חידוש חוזים או צמצומים שמוצגים רשמית כמהלכי התייעלות, ביצועים או ארגון מחדש. במילים אחרות, הפסיקה מעניקה גב משפטי לעובדים מן המניין — אך כמעט שאינה עוצרת את צורות הצמצום השקטות שמאפיינות את התקופה הנוכחית.
החרדה של עובדי ההייטק הסינים אינה נובעת רק מהטכנולוגיה עצמה. היא נובעת מהחשש שהמונח ״אימוץ AI״ הפך להצדקה מכובסת לצמצום עמוק ומתמשך של כוח האדם — צמצום שחברות מכחישות בפומבי, אך מבצעות בשקט באמצעות עובדי קבלן, אי-חידוש חוזים ולחץ ביצועי.
מייטואן נמצאת במרכז הסיפור משום שהפער בין הכחשות החברה לבין תחושת העובדים בולט בה במיוחד. אך התופעה רחבה יותר. השאלה שמעסיקה עובדים בקבוצות הצ׳אט ובמסדרונות המשרדים פשוטה וישירה: אם מערכת AI יכולה לבצע חלק מספיק גדול מהעבודה שלי — האם ההנהלה תחליט שאין לה עוד צורך בי?