המודל עובד בצורה הטובה ביותר כאשר מניית MSTR נסחרת בפרמיה משמעותית. Strategy יכולה אז להנפיק מניות במחיר גבוה יחסית לשווי הביטקוין שלה, לגייס הון ולהשתמש בתמורה לרכישת BTC נוסף. אם הרכישות מגדילות את כמות הביטקוין המיוחסת לכל מניה, השוק עשוי להמשיך לתגמל את המבנה.
בצורה מפושטת, מעגל הצמיחה הרצוי נראה כך:
פרמיה על שווי הביטקוין → הנפקת מניות → רכישת BTC נוסף → חשיפה גדולה יותר לביטקוין למניה → ביקוש מתמשך מצד משקיעים
הבעיה היא שהמעגל הזה תלוי בפרמיה. כאשר MSTR נסחרת קרוב לשווי הנכסים הנקי, הנפקת מניות חדשות הופכת לאטרקטיבית פחות. אם המניה נסחרת מתחת לשווי הנכסים, הנפקה עלולה לדלל את בעלי המניות הקיימים במקום להגדיל את הערך המיוחס להם. דיווחים מ-2026 תיארו ירידה של ה-mNAV מיותר מפי 2 בשנת 2024 לכ-1.07, והדגימו כיצד התכווצות הפרמיה עלולה להפחית את המומנטום של המודל.
חשוב להיזהר מהצגת המספר הזה כנתון יחיד ומוחלט: גופי מעקב שונים משתמשים בהגדרות שונות. חלק מהחישובים מתמקדים בהון המניות הרגיל, ואחרים כוללים חוב וניירות ערך מועדפים; בדיווחים האחרונים הופיעו הן קריאות מתחת ל-1 והן קריאות סביב 1.05. הנקודה העקבית אינה מספר אוניברסלי אחד, אלא הרגישות של שווי Strategy לפרמיה שהמשקיעים מוכנים לשלם.
קרן סל ביטקוין מסוג “ספוט” נועדה להחזיק ביטקוין ולעקוב אחר שוויו באמצעות מבנה הקרן. מנגנון היצירה והפדיון של יחידות הקרן אמור לסייע למחיר ה-ETF להישאר קרוב לשווי הנכסים הנקי שלה, במקום להסתמך על כך שבעלי המניות ימשיכו לשלם פרמיה עבור אסטרטגיית מימון תאגידית.
ההבדל הזה מצמצם כמה שכבות סיכון שקיימות במניית Strategy:
גם IBIT אינה נטולת סיכון. הביטקוין עצמו תנודתי, ולקרן יש דמי ניהול ושיקולים מבניים משלה. אבל ההשוואה של הייז עוסקת במורכבות היחסית: IBIT קרובה יותר לעסקת חשיפה ישירה לשוק, ואילו Strategy היא הימור מנייתי תנודתי יותר על ביטקוין — בתוספת ההצלחה המתמשכת של מודל המימון שלה.
דיווחים עדכניים מצביעים על כך שמוצרי קריפטו מפוקחים מתחרים באופן ישיר יותר במניות הקשורות לתחום. לפי דיווח על טופס 13F של בנק אוף אמריקה לרבעון השני של 2026, הבנק הקטין את החזקתו ב-Strategy מכ-4 מיליון מניות בשווי של כ-495 מיליון דולר לכ-1.2 מיליון מניות בשווי של כ-110 מיליון דולר. דיווחים אחרים תיארו את הקיצוץ ככ-70%, לצד עלייה של 77% בהחזקות הבנק ב-IBIT.
בדיווח נפרד נאמר כי ברבעון השני החזיק בנק אוף אמריקה בכ-23.6 מיליון דולר בקרנות סל של אתר. אותו סיקור ציין גם תזרים של 486.8 מיליון דולר לקרנות סל של ביטקוין, ויותר מ-102 מיליון דולר לקרנות סל של אתר, במהלך יומיים.
הנתונים האלה מחזקים את התזה הרחבה של הייז: קרנות סל מפוקחות הופכות לערוץ חשוב עבור חשיפה מוסדית לנכסים דיגיטליים. עם זאת, הם אינם מוכיחים שכל המוסדות יוצאים מ-Strategy. טופס 13F הוא תמונת מצב תקופתית ומאוחרת, ולא הסבר מלא למניעי מנהל ההשקעות; ההחזקות עשויות לשקף שינוי במנדט, גידור או החלטות מסחר.
ההבדל המעשי בין שני המכשירים די ברור:
Strategy יכולה להכות את הביטקוין או את קרן הסל כאשר הפרמיה שלה מתרחבת ומודל המימון פועל לטובת בעלי המניות. היא עלולה גם לפגר אחריהם כאשר הפרמיה מתכווצת, כאשר הנפקות חדשות כבר אינן מגדילות את הערך למניה, או כאשר התחייבויות תאגידיות מכבידות על המניה. השוואה אחת מ-2026 דיווחה כי Strategy ירדה בכ-39% מתחילת השנה, לעומת ירידה של כ-27% ב-IBIT, וייחסה חלק מהפער להתכווצות הפרמיה — ולא למינוף בלבד.
המסקנה של הייז היא אפוא שאלה של תכנון החשיפה. אם התוצאה הרצויה היא פשוט להחזיק השקעה שעוקבת אחר הביטקוין, IBIT נמנעת מחלק גדול מהמורכבות של השווי והמאזן המובנית ב-Strategy. אם המטרה היא עסקה מנייתית הקשורה לביטקוין, עם פוטנציאל לתשואה מוגברת — וגם להפסד מוגבר — Strategy נותרה מכשיר שונה ומורכב משמעותית.