הקרב הכלכלי מאחורי הקלעים: מדוע הזהירו בכירי האוצר והבנק המרכזי את פוטין מפני קריסה פיסקלית?

למרות האזהרות החמורות, שכללו תרחישים של "קריסת המערכת הפיננסית", פוטין סירב להצעתם. הוא הורה למשרד האוצר לחפש את הכסף בקיצוץ סעיפים אזרחיים אחרים בתקציב .

המחלוקת הפנימית גלשה במהרה אל הזירה הציבורית. העיתון "פייננשל טיימס" חשף מכתב ששלח סילואנוב לקבינט הממשלתי בפברואר 2026, המהווה כתב אישום כלכלי חריף נגד מדיניות המלחמה. במכתב, שר האוצר העריך כי ההוצאות על הלחימה באוקראינה יחצו את מסגרת התקציב בלפחות 2 טריליון רובל (כ-28 מיליארד דולר) כבר ב-2026. בתרחיש שלילי יותר, כתב, עלולה החריגה להאמיר ל-4 טריליון רובל. סילואנוב הזהיר מפני חריגות דומות של 4 טריליון רובל גם בשנים 2027 ו-2028, וקרא להקפיא באופן מידי כ-2.9 טריליון רובל (כ-40.8 מיליארד דולר) מתקציבים אזרחיים מתוכננים .

החור השחור בתקציב הביטחון

הבור התקציבי במשרד ההגנה אינו בגדר השערה. שני מקורבים לממשלה מסרו לבלומברג כי המשרד עצמו צפוי לגירעון של כ-1.3 טריליון רובל (כ-18 מיליארד דולר) בתקציב 2026 . נתון זה משתלב בתמונה פיסקלית קודרת הרבה יותר: בעוד שהתכנון המקורי כלל גירעון שנתי של 3.8 טריליון רובל, הנתונים מראים כי בארבעת החודשים הראשונים של השנה בלבד, הגירעון כבר זינק לרמה של 5.9 טריליון רובל .

נתון מפתח נוסף הוא שיעור ההוצאה המלחמתית מתוך התקציב הכולל. על פי ההערכות, הוצאות הביטחון והלחימה זוללות כעת כ-40% מכלל תקציב המדינה הרוסי, רמה שסילואנוב והבנק המרכזי מזהירים בפרטיות כי היא אינה תואמת ניהול פיננסי בר-קיימא .

לראשונה מזה שלוש שנים: הכלכלה הרוסית נסוגה

אזעקות האמת הכלכליות מגובות כעת בנתונים יבשים. על פי ההערכה הרשמית של שירות הסטטיסטיקה הפדרלי (Rosstat) מה-15 במאי 2026, הכלכלה הרוסית התכווצה ברבעון הראשון של השנה בשיעור של 0.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זוהי הנסיגה הרבעונית הראשונה של רוסיה מזה שלוש שנים .

הבנק המרכזי של רוסיה היה פסימי אף יותר, והעריך התכווצות של 0.5% , בעוד המכון לתחזית כלכלית (INP) של האקדמיה הרוסית למדעים הצביע על צלילה של 1.5% . בעקבות הנתונים השליליים, הממשלה נאלצה לקצץ באופן דרמטי את תחזית הצמיחה השנתית ל-2026 ל-0.4% בלבד, לעומת התחזית האופטימית הקודמת שעמדה על 1.3% .

מה גורם למיתון?

ההתכווצות אינה תוצאה של אירוע בודד, אלא של מפל לחצים הנוחתים בו-זמנית על הכלכלה הרוסית:

• הסנקציות המערביות ממשיכות לחנוק את הכנסות האנרגיה, להגביל את יבוא הטכנולוגיה ולבלום את התוצר התעשייתי .
• ריבית גבוהה מנשוא, בה נוקט הבנק המרכזי כדי להילחם באינפלציה, חנקה את האשראי הזמין ואת ההשקעות במגזר הפרטי .
• העלאת המע"מ בינואר 2026 העיקה על הצריכה הפרטית ועל הפעילות הכלכלית בראשית השנה .
• מחסור חמור בכוח אדם, תוצאה ישירה של הגיוס הצבאי וההגירה ההמונית מרוסיה, מרוקן מגזרים חיוניים כמו ייצור ובנייה .
• תקיפות מל"טים אוקראיניות על בתי זיקוק גרמו לנזקים משמעותיים לכושר הזיקוק, שיבשו את אספקת הדלק ופגעו במקור הכנסה חיוני מיצוא .
• אינפלציה עיקשת, הנאמדת בכ-5.2% , שוחקת באופן מתמשך את כוח הקנייה של משקי הבית .
• צנע תקציבי נרחב מחוץ לתחום הביטחון, כאשר משרד האוצר מקדם הקפאה של כמעט כל ההוצאה האזרחית, לרבות השקעות ציבוריות ושירותים חברתיים .

פורום סנקט פטרבורג בצל העימות הפנימי

פוטין צפוי לנאום בפורום הכלכלי הבינלאומי של סנקט פטרבורג (SPIEF) בתחילת יוני 2026, אירוע שבמשך שנים שימש כחלון ראווה ליציבותה הכלכלית של רוסיה ולפתיחותה להשקעות זרות. השנה, הפורום ייערך על רקע מביך במיוחד. הדיווחים בבלומברג ובפייננשל טיימס, שפורסמו ימים ספורים לפני האירוע, חושפים בגלוי כי האגף הפיננסי בממשלת רוסיה מאותת בפומבי שמחיר המלחמה הנוכחי גבוה מדי ובלתי אפשרי למימון .

הדיסוננס עם הקו הפומבי, התקיף והבלתי מתפשר, של פוטין – הדורש מימון צבאי בלתי מוגבל בזמן ששר האוצר שלו עצמו דוחף לקיצוצים רוחביים מרחיקי לכת – הוא מוחלט. כאשר הצמיחה נבלמת, הגירעון נוסק לשיאים חדשים, והוצאות הביטחון בולעות 40% מהתקציב, פורום סנקט פטרבורג 2026 עומד לעסוק פחות במשיכת משקיעים, ויותר בשאלה האם הממסד הכלכלי הרוסי יכול בכלל להתמודד עם הסתירות הפנימיות של כלכלת מלחמה שלדעתו הפרטית היא בלתי נסבלת .