נתונים אלו מצביעים על כך שלמרות ירידה בעוצמת הלחימה בהשוואה לשלבים מוקדמים יותר של המלחמה, הפסקת האש לא עצרה לחלוטין את האירועים הקטלניים בעזה.

התקפות נמשכות על מערכת הבריאות

ניטור של WHO מראה גם כי אלימות הפוגעת במתקני בריאות ובצוותים רפואיים נמשכה.

• 449 התקפות על מערכת הבריאות דווחו ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש במהלך 2025.
• מתוכן, 216 התרחשו בעזה, וגרמו ל112 הרוגים ו-305 פצועים.

WHO הזהיר שוב ושוב כי התקפות כאלה מחמירות מצב של מערכת בריאות שכבר עמוסה מעבר ליכולתה. בשנת 2026, הארגון גינה תקיפה שפגעה בבית החולים האינדונזי, וציין כי התקפות מרובות על מתקנים רפואיים התרחשו בשבועות שקדמו לכך, והובילו להרוגים, פצועים ופינוי כפוי של חולים וצוות.

בתי חולים פועלים תחת עומס קיצוני

גם בתקופת הפסקת האש, תשתית הבריאות בעזה נותרה פגועה קשות.

גורמים ב-WHO דיווחו כי:

• אף בית חולים בעזה לא פעל באופן מלא, ורק 14 מתוך 36 בתי החולים ברצועה פעלו בכלל, רבים מהם באופן חלקי בלבד.
• נזק נרחב למתקנים ברחבי הרצועה הותיר את מערכת הבריאות נאבקת לשקם שירותים.

בתי החולים התמודדו גם עם מחסור כרוני בדלק, חשמל, מים וצוות רפואי. מחסורים אלו מגבילים את היכולת לבצע ניתוחים, להפעיל יחידות טיפול נמרץ, או לספק טיפול במחלות כרוניות וצרכי בריאות אימהיים.

מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי

דיווחי WHO מדגישים מחסור מתמשך בתרופות ובציוד חיוניים.

מתקנים בעזה דיווחו על:

• מחסור חמור בתרופות חיוניות ובציוד רפואי,
• שיבושים באספקת החשמל והדלק הדרושים להפעלת גנרטורים בבתי חולים,
• זמינות מוגבלת של ציוד וצוות עקב הסכסוך הממושך.

כדי לסייע בייצוב המערכת, WHO מסר כי סיפק כ-60 מיליון דולר של ציוד רפואי חיוני ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש בשנת 2025, אם כי הצרכים המשיכו לעלות בהרבה על המשאבים הזמינים.

הגבלות על סיוע הומניטרי וציוד רפואי

דיווחים הומניטריים של האו״ם מצביעים על כך שהגבלות מינהליות וביטחוניות על סיוע האטו את זרימת האספקה הקריטית לעזה גם לאחר הפסקת האש.

• תהליכי האישור למטען הומניטרי – כולל פריטים שסווגו על ידי ישראל כמוצרים דו-שימושיים – נותרו צוואר בקבוק מרכזי בתקופת הפסקת האש.
• ארגוני סיוע דיווחו כי בקשות רבות להכנסת חומרי סיוע לעזה נדחו; תדרוך אחד של האו״ם ציין למעלה מ-100 בקשות שנדחו בתוך החודש הראשון לאחר תחילת הפסקת האש.

הגבלות אלו השפיעו לא רק על חומרי בנייה אלא גם על ציוד הדרוש לשיקום בתי חולים ומערכות מים וביוב.

השפעה על ארגונים הומניטריים

ארגונים רפואיים והומניטריים אומרים כי הגבלות הגישה הגבילו את יכולתם לספק סיוע.

• רופאים ללא גבולות (MSF) דיווחו על ללא שיפור משמעותי בכניסת האספקה הרפואית ההומניטרית שלהם לעזה מיד לאחר הפסקת האש.
• סוכנויות האו״ם גם הזהירו כי כמויות גדולות של אספקה הומניטרית נותרו מחוץ לעזה למרות שהיו מוכנות למשלוח.

גורמים הומניטריים אומרים כי צווארי בקבוק אלו האטו את המאמצים לשקם שירותי בריאות ולטפל בצרכים האזרחיים הדחופים.

דיון במועצת הביטחון של האו״ם

הקהילה הבינלאומית דנה שוב ושוב ביישום הפסקת האש במועצת הביטחון.

• בהחלטה 2803 (2025), מועצת הביטחון אישרה תוכנית רחבה יותר שמטרתה לסיים את הסכסוך בעזה ולייצב את הרצועה.
• גורמים באו״ם אמרו מאוחר יותר למועצה כי הפסקת האש נותרה רפה ולא שלמה, כאשר אלימות מתמשכת וצרכים הומניטריים חמורים ממשיכים לאיים על ההתקדמות.

דיוני מועצת הביטחון התמקדו בעיקר בשני נושאים: הבטחת קיום הפסקת האש והגדלה דרמטית של הגישה ההומניטרית לעזה.

התמונה הכוללת מדיווחי WHO

ההערכות של WHO מדגישות בעקביות כי הפסקת האש הפחיתה את היקף הלחימה אך לא פתרה את משבר הבריאות בעזה. הארגון מדווח על שילוב של גורמים שממשיכים להנציח את מצב החירום:

• נפגעים מתמשכים לאחר הפסקת האש
• התקפות חוזרות ונשנות על מערכת הבריאות
• בתי חולים פגועים ולא מתפקדים באופן מלא
• מחסור חמור בתרופות, דלק וצוות
• הגבלות שמאטות את כניסת הסיוע ההומניטרי

בשילוב, תנאים אלה משמעותם שמערכת הבריאות בעזה נותרת תחת לחץ קיצוני גם בתקופות של לחימה מופחתת.

עבור סוכנויות הסיוע, האתגר המרכזי נותר שיקום יכולת בריאות בסיסית תוך הבטחת גישה הומניטרית מתמשכת והגנה על מתקנים רפואיים וצוותים.

נתונים אלו מצביעים על כך שלמרות ירידה בעוצמת הלחימה בהשוואה לשלבים מוקדמים יותר של המלחמה, הפסקת האש לא עצרה לחלוטין את האירועים הקטלניים בעזה.

התקפות נמשכות על מערכת הבריאות

ניטור של WHO מראה גם כי אלימות הפוגעת במתקני בריאות ובצוותים רפואיים נמשכה.

• 449 התקפות על מערכת הבריאות דווחו ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש במהלך 2025.
• מתוכן, 216 התרחשו בעזה, וגרמו ל112 הרוגים ו-305 פצועים.

WHO הזהיר שוב ושוב כי התקפות כאלה מחמירות מצב של מערכת בריאות שכבר עמוסה מעבר ליכולתה. בשנת 2026, הארגון גינה תקיפה שפגעה בבית החולים האינדונזי, וציין כי התקפות מרובות על מתקנים רפואיים התרחשו בשבועות שקדמו לכך, והובילו להרוגים, פצועים ופינוי כפוי של חולים וצוות.

בתי חולים פועלים תחת עומס קיצוני

גם בתקופת הפסקת האש, תשתית הבריאות בעזה נותרה פגועה קשות.

גורמים ב-WHO דיווחו כי:

• אף בית חולים בעזה לא פעל באופן מלא, ורק 14 מתוך 36 בתי החולים ברצועה פעלו בכלל, רבים מהם באופן חלקי בלבד.
• נזק נרחב למתקנים ברחבי הרצועה הותיר את מערכת הבריאות נאבקת לשקם שירותים.

בתי החולים התמודדו גם עם מחסור כרוני בדלק, חשמל, מים וצוות רפואי. מחסורים אלו מגבילים את היכולת לבצע ניתוחים, להפעיל יחידות טיפול נמרץ, או לספק טיפול במחלות כרוניות וצרכי בריאות אימהיים.

מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי

דיווחי WHO מדגישים מחסור מתמשך בתרופות ובציוד חיוניים.

מתקנים בעזה דיווחו על:

• מחסור חמור בתרופות חיוניות ובציוד רפואי,
• שיבושים באספקת החשמל והדלק הדרושים להפעלת גנרטורים בבתי חולים,
• זמינות מוגבלת של ציוד וצוות עקב הסכסוך הממושך.

כדי לסייע בייצוב המערכת, WHO מסר כי סיפק כ-60 מיליון דולר של ציוד רפואי חיוני ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש בשנת 2025, אם כי הצרכים המשיכו לעלות בהרבה על המשאבים הזמינים.

הגבלות על סיוע הומניטרי וציוד רפואי

דיווחים הומניטריים של האו״ם מצביעים על כך שהגבלות מינהליות וביטחוניות על סיוע האטו את זרימת האספקה הקריטית לעזה גם לאחר הפסקת האש.

• תהליכי האישור למטען הומניטרי – כולל פריטים שסווגו על ידי ישראל כמוצרים דו-שימושיים – נותרו צוואר בקבוק מרכזי בתקופת הפסקת האש.
• ארגוני סיוע דיווחו כי בקשות רבות להכנסת חומרי סיוע לעזה נדחו; תדרוך אחד של האו״ם ציין למעלה מ-100 בקשות שנדחו בתוך החודש הראשון לאחר תחילת הפסקת האש.

הגבלות אלו השפיעו לא רק על חומרי בנייה אלא גם על ציוד הדרוש לשיקום בתי חולים ומערכות מים וביוב.

השפעה על ארגונים הומניטריים

ארגונים רפואיים והומניטריים אומרים כי הגבלות הגישה הגבילו את יכולתם לספק סיוע.

• רופאים ללא גבולות (MSF) דיווחו על ללא שיפור משמעותי בכניסת האספקה הרפואית ההומניטרית שלהם לעזה מיד לאחר הפסקת האש.
• סוכנויות האו״ם גם הזהירו כי כמויות גדולות של אספקה הומניטרית נותרו מחוץ לעזה למרות שהיו מוכנות למשלוח.

גורמים הומניטריים אומרים כי צווארי בקבוק אלו האטו את המאמצים לשקם שירותי בריאות ולטפל בצרכים האזרחיים הדחופים.

דיון במועצת הביטחון של האו״ם

הקהילה הבינלאומית דנה שוב ושוב ביישום הפסקת האש במועצת הביטחון.

• בהחלטה 2803 (2025), מועצת הביטחון אישרה תוכנית רחבה יותר שמטרתה לסיים את הסכסוך בעזה ולייצב את הרצועה.
• גורמים באו״ם אמרו מאוחר יותר למועצה כי הפסקת האש נותרה רפה ולא שלמה, כאשר אלימות מתמשכת וצרכים הומניטריים חמורים ממשיכים לאיים על ההתקדמות.

דיוני מועצת הביטחון התמקדו בעיקר בשני נושאים: הבטחת קיום הפסקת האש והגדלה דרמטית של הגישה ההומניטרית לעזה.

התמונה הכוללת מדיווחי WHO

ההערכות של WHO מדגישות בעקביות כי הפסקת האש הפחיתה את היקף הלחימה אך לא פתרה את משבר הבריאות בעזה. הארגון מדווח על שילוב של גורמים שממשיכים להנציח את מצב החירום:

• נפגעים מתמשכים לאחר הפסקת האש
• התקפות חוזרות ונשנות על מערכת הבריאות
• בתי חולים פגועים ולא מתפקדים באופן מלא
• מחסור חמור בתרופות, דלק וצוות
• הגבלות שמאטות את כניסת הסיוע ההומניטרי

בשילוב, תנאים אלה משמעותם שמערכת הבריאות בעזה נותרת תחת לחץ קיצוני גם בתקופות של לחימה מופחתת.

עבור סוכנויות הסיוע, האתגר המרכזי נותר שיקום יכולת בריאות בסיסית תוך הבטחת גישה הומניטרית מתמשכת והגנה על מתקנים רפואיים וצוותים.