שישה חודשים אחרי מבצע ״שאגת הארי״: הפסקה לא יציבה במקום שלום

שישה חודשים אחרי שישראל וארצות הברית פתחו במתקפה מתואמת נגד איראן ב-28 בפברואר, המלחמה לא הולידה הסדר מכריע וגם לא שלום יציב. ישראל וושינגטון הציגו את המבצע כמהלך מנע שנועד לפגוע ביכולות הגרעין והטילים של איראן; טהרן הגיבה במתקפות נגד ישראל, הכוחות האמריקניים והאזור. מזכר הבנות שנחתם ביוני יצר חלון דיפלומטי זמני, אך פג באוגוסט לאחר שהשיחות נקלעו למבוי סתום. 1718

המצב הנוכחי מתאים יותר להגדרה של הפוגה לא יציבה: ההרתעה הצבאית והלחץ הכלכלי ממשיכים לעצב את ההתפתחויות, בעוד ישראל מבהירה כי היא עשויה לתקוף שוב גם אם ארצות הברית ואיראן יגיעו להסכם חדש.

מדוע ישראל וארצות הברית יצאו למתקפה

ישראל תיארה את מבצע ״שאגת הארי״ כמערכה מתואמת עם צבא ארצות הברית, שנועדה לפגוע בהנהגה האיראנית, בתשתיות הצבאיות ובמה שהגדירה איום קיומי על ישראל, האזור והעולם. 3444 לפי דיווח רויטרס, ישראל הציגה את התקיפה כמכת מנע, לאחר שהדיפלומטיה סביב תוכנית הגרעין האיראנית כבר נקלעה למשבר. 51

לפי הדיווחים, בין היעדים היו מרכזי פיקוד, מערכות הגנה אווירית, מתקני טילים, נכסים ימיים ותשתיות הקשורות לתוכנית הגרעין. 3743 כלי תקשורת ממלכתיים באיראן, שצוטטו ברויטרס, דיווחו גם כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, נהרג במתקפות הפתיחה. 50

הטענות הללו משקפות את ההסבר של המדינות שפתחו במבצע. הן אינן מוכיחות כשלעצמן שהתקיפות חיסלו את היכולת האיראנית ארוכת הטווח בתחום הגרעין או הטילים — שאלה שנותרה בלב המגעים הדיפלומטיים שבאו לאחר מכן.

איראן הגיבה — אבל תמונת הקרב נותרה שנויה במחלוקת

איראן הגיבה במתקפות טילים וכטב״מים נגד ישראל, כוחות אמריקניים ויעדים בכמה מדינות באזור. רויטרס דיווחה בהמשך כי איראן השתמשה בטילים ארוכי-טווח, וכי אחת המתקפות פצעה עשרות בני אדם סמוך לאתר גרעיני ישראלי. 49 באותו דיווח צוין גם כי איראן שיגרה מאות טילים וכטב״מים לאחר המתקפה הראשונית. 50

עם זאת, המספרים המדויקים המופיעים בחלק מהדיווחים — בהם הטענה ליותר מ-200 טילים וכטב״מים, 11 הרוגים ויותר מ-140 פצועים — אינם מבוססים באופן עקבי על המקורות החזקים ביותר שנמצאים כאן. לכן יש להציגם כטענות מלחמתיות מדווחות, ולא כנתונים סופיים.

אותה זהירות נדרשת גם ביחס לטענות על הצי האיראני. טענתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי הצי הושמד, מול הכחשות מצד גורמים איראניים, משקפות נרטיבים מנוגדים. החומר הזמין אינו מאמת באופן עצמאי את מלוא גרסתו של אף צד. המסקנה הזהירה ביותר היא שהמערכה הראשונית גרמה נזק משמעותי לתשתיות הצבאיות של איראן — אך לא הוכיחה שאיראן איבדה את כל יכולתה להגיב.

המחיר האזרחי וההשלכות האזוריות

הלחימה הרחיבה את הסיכון הביטחוני הרבה מעבר לשלוש המדינות המרכזיות בעימות. אנשי צבא ובסיסים אמריקניים, ישראל, מדינות המפרץ, תנועת הספנות והתשתיות האנרגטיות הפכו כולם ליעדים אפשריים או למוקדי לחץ. רויטרס דיווחה כי מתקפות איראניות הגיעו לפחות לשבע מדינות שבהן מוצבים בסיסים אמריקניים, בעוד דיווחים אחרים תיעדו נפגעים בישראל ובאיחוד האמירויות. 5057

קשה לאמת מספרי נפגעים בזמן מלחמה פעילה. ה-BBC ציטט את הארגון Human Rights Activists in Iran, שלפיו באיראן נהרגו 1,407 בני אדם, בהם 214 ילדים, אך הדגיש גם את המגבלות על אימות עצמאי של הנתונים. 52 מקורות אחרים הציגו מספרים שונים במידה ניכרת — סיבה נוספת לכך שיש לייחס את הנתונים לגורם המדווח ולא להציגם כמספרים סופיים.

מדוע מצר הורמוז הפך למוקד מרכזי

העימות הפך את מצר הורמוז — נתיב מים מרכזי להובלת אנרגיה מהמפרץ — גם לנקודת חיכוך צבאית וגם לקלף מיקוח דיפלומטי. איומים על חופש השיט העלו את הסיכון למדינות המפרץ, לאוניות מסחריות ולשווקי האנרגיה בעולם.

פתיחת המצר מחדש הייתה מרכיב מרכזי במזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן ביוני. ההסכם נועד גם לעצור את הלחימה ולאפשר 60 ימי משא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית ועל הקלות בסנקציות. 172024 הדגש על השיט המחיש כי השלכות המלחמה לא הסתכמו בחילופי טילים: הגישה הימית והלחץ הכלכלי הפכו לחלק מההיגיון האסטרטגי המרכזי של העימות.

המקורות הזמינים תומכים במסקנה שהמלחמה החריפה את הקשיים הכלכליים באיראן והגבירה את הלחץ עליה. עם זאת, אין בהם בסיס אמין דיו לקביעת שיעור מדויק של האינפלציה, היקף הפגיעה בתוצר או רמת המצוקה האזרחית. לכן יש להתייחס בזהירות לכל מספר נקודתי בתחומים אלה.

מה השיג מזכר יוני — ומה הוא הותיר ללא פתרון

פקיסטן וקטר סייעו בתיווך מזכר הבנות בן 14 סעיפים בין ארצות הברית לאיראן, שנכנס לתוקף ביוני. הוא נועד לעצור את הפעולות הצבאיות, להתמודד עם המצור ההדדי על מצר הורמוז ולפתוח תהליך משא ומתן בן 60 יום. 171920

חשיבותו של ההסדר הייתה בכך שהחליף הסלמה מיידית במסגרת לשיחות. אך הוא דחה את המחלוקות הקשות במקום לפתור אותן. בין הסוגיות שנותרו פתוחות:

• היקף ההגבלות על תוכנית הגרעין של איראן ואופן האימות שלהן;
• הקלות בסנקציות והתנאים הכלכליים של כל הסדר;
• תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן;
• המעמד העתידי של מצר הורמוז; וכן
• תפקידה של ישראל והמחויבויות שיחולו עליה במסגרת הסכם אמריקני-איראני.

הגרדיאן דיווח כי המסגרת לא כללה מגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. 6 גם ניתוח של האגודה לבקרת נשק הגדיר את המזכר כהסכם שאינו גרעיני במהותו, שאינו סוגר בעצמו את המסלולים של איראן לעבר נשק גרעיני — אף שהוא עשוי היה ליצור דרך לחידוש משא ומתן שניתן לאמתו. 11

כבר בעת הכרזת המזכר הזהירה רויטרס כי הפיכתה של ההבנה הראשונית להסכם קבוע תהיה קשה בהרבה. 17 ההערכה הזו התממשה כאשר המזכר פג ב-17 באוגוסט, על רקע היחלשות השיחות. 18

מדוע ישראל טוענת שהסכם אמריקני-איראני לא יספיק

עמדת ישראל הפכה לאחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך להסדר יציב. שר האנרגיה אלי כהן אמר כי ישראל תתקוף שוב את איראן אם טהרן תשקם את תוכניות הגרעין או הטילים הבליסטיים שלה — גם אם תגיע להסכם עם ארצות הברית. 57

העמדה הזו משקפת פער יסודי בין הגישה הדיפלומטית של וושינגטון לבין תפיסת הביטחון הישראלית. הסכם אמריקני-איראני עשוי להגביל את הפעילות הגרעינית או לפתוח מחדש נתיבי שיט, אך ישראל מאותתת כי תשמור לעצמה אפשרות עצמאית לתקיפה אם תסבור שהיכולות האיראניות חוזרות ונבנות.

הדבר משמעותי במיוחד משום שהמסגרת מיוני לא הגבילה את תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן — נקודה שהגרדיאן הדגיש. 6 לכן גם הסכם מוצלח יצטרך להתמודד לא רק עם ההבטחות של איראן, אלא גם עם השאלה אם ישראל תראה בו הסדר מספק ואם מנגנוני פיקוח אמינים יוכלו למנוע מחלוקות מלהפוך לעילה לחידוש התקיפות.

מה מלמד המעבר האמריקני ללחץ כלכלי

העמדה הפומבית של וושינגטון משלבת איומים בפעולה צבאית מחודשת עם איפוק מותנה. באוגוסט אמר טראמפ כי ארצות הברית תימנע מתקיפה נוספת אם ניתן יהיה להגיע במהירות להסכם שיבלום את שאיפותיה הגרעיניות של איראן ויפתח מחדש את מצר הורמוז. 1

גישה זו מציבה את הלחץ הכלכלי ואת הדיפלומטיה הכופה לפני מתקפה חדשה — אך אינה מסירה את איום הכוח. טהרן, מצדה, מציגה את עצם קיומם של המשא ומתן ושל היכולות הצבאיות שלה כהוכחה לכך שלא הובסה. הפרשנויות המנוגדות הללו מקשות על בניית אמון ועל הסכמה בנוגע לאופן שבו תיראה עמידה בתנאי הסכם.

מה צפוי מכאן

בטווח הקרוב, התרחיש הסביר יותר אינו הסכם שלום כולל אלא הפוגה כפויה ולא יציבה. התקיפות הראשוניות פגעו במבנה הפיקוד ובתשתיות הצבאיות של איראן, אך התגובה האיראנית הוכיחה שהעימות עדיין עלול להתפשט מעבר לגבולות ולסכן נתיבי שיט ותשתיות אנרגיה. מזכר יוני הראה שתיווך אזורי יכול לייצר מסגרת זמנית, אך פקיעתו המחישה עד כמה מעט הסכמה קיימת בנוגע לסוגיות היסוד.

הסדר בר-קיימא ידרוש יותר מהפסקת אש. הוא יצטרך לכלול מגבלות גרעין שניתן לאמת, הסדר מעשי בנושא הסנקציות, בהירות לגבי הטילים הבליסטיים, גישה אמינה דרך מצר הורמוז ומנגנון שימנע מפעולה ישראלית חד-צדדית להצית מחדש את המלחמה. עד שהשאלות האלה ייענו, הדיפלומטיה עשויה להפחית את הסיכון להסלמה — אך לא להעלים אותו.