הקרן הוותיקה של פרטנרס גרופ מפעילה בלם פדיונות לראשונה, כשגל החרדה גולש מהאשראי הפרטי אל הפרייבט אקוויטי

למרות כריות הנזילות הללו, החברה בחרה להפעיל את מנגנון ההגבלה במקום להשתמש בקווי האשראי כדי לעמוד בכל הדרישות – החלטה שמנוגדת לדרך בה בלקסטון טיפלה במצב דומה בקרן האשראי הפרטי שלה. מניית מנהלת הנכסים השווייצרית ספגה לחץ בעקבות ההודעה. דו"ח של מורנינגסטאר מיום 4 ביוני ציין כי פרטנרס גרופ דיווחה על "גרר מפדיונות קרנות ירוקות-עד" על צמיחת הנכסים . תמונת מצב מאפריל 2026 הראתה ירידה של 11.62% במחיר המניה על פני 90 יום ותשואה שלילית של 27.63% לבעלי המניות בשנה אחת .

התמונה הגדולה: גל פדיונות באשראי הפרטי

הפעלת מנגנון ההגבלה בפרטנרס גרופ לא התרחשה בחלל ריק. הרבעון הראשון של 2026 התאפיין בגל עצום של בקשות פדיון בקרנות אשראי פרטי:

• קרן ההלוואות של קליף-ווטר (33 מיליארד דולר): משקיעים ביקשו למשוך 14% מהמניות ברבעון הראשון, מה שאילץ את קליף-ווטר להגביל את המשיכות ל-7%, התקרה המקסימלית המותרת במבנה קרן ה"אינטרוול" שלה .
• קרן האשראי הפרטי של בלקסטון (BCRED): עמדה בפני בקשות פדיון חסרות תקדים. במקום להפעיל מגבלה, בלקסטון ויותר מ-25 בכירים בחברה הזרימו 400 מיליון דולר מהונם האישי לקרן מזין (feeder fund), ובכך הורידו את הפדיון נטו לרמה שאפשרה לעמוד בכל הדרישות מבלי לקצץ בתשלומים . החברה גם הגדילה את תקרת הפדיון של BCRED.
• בלקרוק: הגבילה בפברואר 2026 משיכות מקרן חוב אשראי פרטי מובילה לאחר זינוק בבקשות הפדיון .
• קרלייל: הגבילה ברבעון הראשון של 2026 את הפדיונות מקרן Carlyle Tactical Private Credit Fund ל-5% בלבד, לאחר שהבקשות הגיעו ל-15.7% מהאחזקות בקרן בהיקף 7 מיליארד דולר .

בניתוח דיווחים לרשות ני"ע האמריקאית (SEC), מצא אתר Business Insider כי משקיעים ביקשו למשוך 19.5 מיליארד דולר מקרנות הלוואות ישירות באשראי פרטי ברבעון הראשון. החברות שילמו בפועל רק 10.4 מיליארד דולר, המהווים 53% מהבקשות, ו-9 מתוך 17 קרנות הגבילו את התשלומים .

הלחצים נובעים ממספר מקורות. עדכון הרבעון הראשון של בלקסטון ציין "תנודתיות מוגברת ואי-ודאות הנובעת מטורבולנציה גיאופוליטית וחששות מהפרעה בתחום הבינה המלאכותית" כגורמים המכבידים על סנטימנט המשקיעים . דו"ח רויטרס על ההגבלות של בלקרוק ציין במפורש את "הסלמת המלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן" כחלק מהרקע הכלכלי הרחב .

מדוע קרנות "ירוק-עד" פגיעות?

קרנות "ירוק-עד" כמו ה-Global Value SICAV מבטיחות למשקיעים נזילות תקופתית – בדרך כלל פדיונות חודשיים או רבעוניים המוגבלים ל-5% מהשווי הנקי – בתמורה לגישה לנכסים פרטיים שבדרך כלל אינם סחירים. המודל עובד כל עוד בקשות הפדיון נשארות מתחת לתקרה. כאשר הן חורגות ממנה, כפי שקרה במספר כלים בתחילת 2026, הקרנות ניצבות בפני דילמה: לכבד את כל הבקשות על ידי מכירת נכסים או משיכה מקווי אשראי, או להפעיל את מנגנון ההגבלה ולהסתכן בפגיעה תדמיתית.

הלחץ הצטבר מאז סוף 2025. ברבעון הרביעי של 2025, קרנות אשראי פרטי בולטות, כולל קרן Ares Strategic Income, קרן האשראי של בלקסטון וקרן Oaktree Strategic Credit, דיווחו על בקשות פדיון ביחס לשווי הנקי שנעו בין 2.71% ל-4.89%, אך עדיין יכלו לעמוד בכל הדרישות . ברבעון הראשון של 2026, החיץ הזה התאדה לחלוטין.

מה הלאה?

פרטנרס גרופ הכירה בכך שמנגנון הגבלת הפדיונות יכביד על צמיחת הנכסים. בעוד שהחברה הנחתה בעבר על ביקוש גולמי חדש של לקוחות בסך 26 עד 32 מיליארד דולר לשנת 2026 כולה, היא גם חזתה השפעות שליליות של מינוס 10 עד 13 מיליארד דולר מתוכניות סגורות שמגיעות לסיומן . תוספת הפדיונות החסומים מפלטפורמת הירוק-עד מוסיפה רוח נגדית נוספת, אם כי העוצמה המדויקת – אם מדובר ב-1-2% או בנתון אחר – לא פורטה בדיווחים הפומביים הזמינים.

עבור המשקיעים, הפרשה הזו מדגישה את המתח המובנה במודל הירוק-עד: הבטחת הנזילות חזקה רק כמו היכולת (והנכונות) של הקרן לספק אותה בתקופות של לחץ בשווקים. ככל שהחרדה מתפשטת מאשראי פרטי לכלי פרייבט אקוויטי, סביר שנראה עוד שערים ננעלים, הזרקות הון יצירתיות ומשיכות מוגבלות.