משבר בתחנות, לא מחסור לאומי: מה עמד מאחורי קיצוב הדלק בסלובניה

יש הבדל בין שתי המסגרות: המגבלה של MOL הייתה לפי ביקור, ואילו הממשלה קבעה תקרה יומית כללית. בשני המקרים מדובר היה בכלי חירום לניהול הביקוש — לא בהוכחה שמאגרי הדלק של סלובניה התרוקנו לחלוטין.

צוואר הבקבוק היה בבתי הזיקוק ובתחבורה

הלחץ על תחנות הדלק בסלובניה השתלב במשבר אנרגיה רחב יותר, שנקשר בדיווחים שסופקו לעימות בין ארצות הברית, ישראל ואיראן. הלחימה והשיבושים באזור מצר הורמוז פגעו בתנועת הנפט הגולמי ובשינוע מוצרי דלק מזוקקים. הזרימות דרך הנתיב, שעמדו בממוצע על כ-18 מיליון חביות ביום לפני המלחמה, ירדו ל-4.8 מיליון חביות ביום ביולי ולכ-2 מיליון חביות ביום בתחילת אוגוסט, לפי נתונים שציטטה רויטרס.

במקביל, בתי זיקוק נפגעו או הושבתו. תפוקת הזיקוק במזרח התיכון הייתה נמוכה בכ-2.9 מיליון חביות ביום לעומת רמתה לפני המלחמה ברבעון השני, ולרבעון השלישי צפוי פער נוסף של 2.2 מיליון חביות ביום. מתקפות אוקראיניות דחפו את פעילות הזיקוק ברוסיה לשפל של כמעט שני עשורים, וגם ירידה בזיקוק וביצוא הדלק מסין הוסיפה ללחץ.

ההבחנה חשובה: בנזין ודיזל הם מוצרים מזוקקים, ולא נפט גולמי בלבד. לכן ייתכן שיהיה נפט במקומות מסוימים, אך עדיין יהיה מחסור בדיזל אם בתי הזיקוק נפגעו או מתקשים להשיג ולהוביל את חומר הגלם. מחירי הדיזל באירופה עלו לאחר מכן ביותר מ-70% מתחילת המלחמה, והפער בין מחיר הגזול האירופי למחיר הנפט מסוג ברנט הגיע לשיא.

למה ירידה במחיר הנפט לא בהכרח מוזילה מיד את הדלק?

מחיר הנפט הגולמי ומחיר הדלק בתחנה אינם תמיד נעים יחד. השבתת בתי זיקוק, מגבלות שינוע, מלאים נמוכים ועלייה במרווחי הזיקוק יכולים להשאיר את הדיזל יקר גם כאשר מדד הנפט הגולמי יורד.

מינהל המידע של משרד האנרגיה האמריקאי צפה שמחיר ברנט יעמוד בממוצע על 103 דולר לחבית ברבעון השני של 2026, לפני ירידה ל-70 דולר לחבית ברבעון הרביעי. התחזית ממחישה עד כמה שוק הנפט הגולמי תנודתי — אך היא אינה מבטיחה ירידה מקבילה במחירי הדיזל לצרכן.

הלחץ הורגש במיוחד במרווחי הזיקוק. לפי רויטרס, הפרמיה של גזול אירופי דל-גופרית מעל מחיר ברנט הגיעה ביולי ל-74.66 דולר לחבית — מדד לפער בין מחיר הדיזל לבין חומר הגלם שממנו הוא מיוצר. בגולדמן זקס העריכו שמרווחי הדלקים המזוקקים יישארו גבוהים מאוד לאורך 2026, משום ששוק המוצרים המזוקקים הדוק יותר משוק הנפט הגולמי.

איך המשבר התבטא במזרח אירופה?

מדינות באזור הגיבו בשילוב של תקרות מחיר, שינויי מסים וצעדי חירום להבטחת אספקה. במסמך של מועצת האיחוד האירופי נרשם כי מחיר הסולר בקרואטיה עמד על 1.88 אירו לליטר ב-30 במרץ. נתוני שוק מאוחרים יותר הציבו את המחיר הממוצע במדינה על כ-1.835 אירו לליטר.

גם מולדובה התמודדה עם לחץ נפרד אך קשור על שרשרת האספקה ועל המחירים. בסוף יולי עלה מחיר הסולר המפוקח לכ-1.62 אירו לליטר, והממשלה הכריזה על מצב התרעה למשך 30 יום בתחומי האנרגיה וניהול המים לאחר דיווחים על עשרות תחנות שנותרו ללא סולר.

אין לראות בנתונים האלה מחיר אירופי אחיד, או הוכחה שכל המדינות חוו בדיוק את אותו מחסור. הם ממחישים כיצד שילוב של פגיעה בזיקוק, מגבלות הובלה ומדיניות מחירים לאומית יצר תוצאות שונות בכל שוק.

מה עדיין לא ברור לגבי סלובניה?

המקורות שסופקו מתעדים בבירור את הכנסת המגבלות של 50 ו-200 הליטר ב-22 במרץ, וכן מסבירים מדוע המפיצים החלו להגביל מכירות עוד קודם לכן. עם זאת, אין בהם אישור חזק לכך שהמגבלות הוסרו רשמית בסוף מאי. לכן יש להתייחס לתאריך הזה כאל מידע שלא אומת, ולא כאל עובדה מבוססת בציר הזמן.

השיעור המרכזי מהמקרה הסלובני הוא שמשבר דלק עשוי להופיע קודם כול בתור תורים, משאבות ריקות ומגבלות רכישה — ולאו דווקא כמחסור במחסנים הלאומיים. הצעד של סלובניה נועד להאט ביקוש חריג ולשמור על זמינות דלק ברחבי הרשת בזמן שמערך ההפצה הסתגל.

הבעיה האירופית הרחבה יותר תלויה בינתיים בגורמים שקשה לתקן במהירות: בתי זיקוק שנפגעו, נתיבי שיט מוגבלים וירידה ביצוא של מוצרי דלק. צווארי בקבוק כאלה עלולים להימשך זמן רב יותר מהשיבוש הראשוני שיצר אותם.