במקום לחסום את הגישה לכלי AI, ריפלינג בנתה את AI Spend Console (קונסולת הוצאות AI), והשיקה אותה לציבור ב-6 באוגוסט 2026 . למוצר יש מספר יכולות מחוברות:

מעקב הוצאות לפי עובד

הקונסולה ממפה את הוצאת הטוקנים של AI לעובדים בודדים, צוותים ותפקידים, ולאחר מכן מקשרת אותה לאותות פרודוקטיביות כמו בקשת משיכה (pull requests) וביקורות קוד . זה נתן לריפלינג את היכולת לראות אילו תפקידים או אנשים ספציפיים אחראים על החשבון – והאם ההוצאה הזו הניבה תוצאות.

שער AI עם ניתוב חכם

ריפלינג בנתה שכבת ביניים שמנתבת אוטומטית כל שאילתה (prompt) למודל החסכוני ביותר עבור המשימה, במקום לשלוח אותה כברירת מחדל למודלי frontier יקרים . מבדיקות פנימיות של החברה עלה כי המודל GLM 5.2 של Z.ai היה זול ב-85% ממודלי frontier מובילים תוך ביצועים כמעט זהים, ולכן שאילתות שגרתיות נותבו לשם . יש לציין שמדובר בהשוואה שדווחה על ידי החברה עצמה, ולא בתוצאה בלתי תלויה .

מכסי הוצאה לכל כלי

ריפלינג ניהלה משא ומתן על מכסה מקסימלית להוצאות עבור כל כלי AI – Cursor, OpenAI, Copilot ועוד – כדי למנוע מכלי יחיד לצבור חשבון בלתי מוגבל .

קישור לתפוקה

הקונסולה מקשרת בין צריכת טוקנים לתפוקה מדידה – התחייבויות קוד, איכות בקשת משיכה, מהירות ביקורת – כך שניתן לסמן הוצאות שאינן מניבות פרודוקטיביות ולטפל בהן . ריפלינג מכנה זאת במפורש "לוח מחוונים" (dashboard) ולא "לוח מובילים" (leaderboard) .

קפטני AI

עובדים ייעודיים האחראים על פיקוח וניהול הוצאות AI בתוך הצוותים שלהם, מה שיוצר אחריות ישירה .

התוצאה

תוך חודשים, ריפלינג הורידה את הוצאות הטוקנים שלה מכ-40% מתקציב כוח האדם של מחלקת המו"פ לכ-15% – מבלי לצמצם את נפח השימוש. החברה עדיין צרכה כ-600 מיליארד טוקנים בחודש ביולי, אבל החשבון ביולי היה רק 37% ממה שהיה באפריל . כפי שניסחו זאת מספר מקורות: נפח הטוקנים מעולם לא ירד – החשבון הוא שירד .

במקום לחסום את הגישה לכלי AI, ריפלינג בנתה את AI Spend Console (קונסולת הוצאות AI), והשיקה אותה לציבור ב-6 באוגוסט 2026 . למוצר יש מספר יכולות מחוברות:

מעקב הוצאות לפי עובד

הקונסולה ממפה את הוצאת הטוקנים של AI לעובדים בודדים, צוותים ותפקידים, ולאחר מכן מקשרת אותה לאותות פרודוקטיביות כמו בקשת משיכה (pull requests) וביקורות קוד . זה נתן לריפלינג את היכולת לראות אילו תפקידים או אנשים ספציפיים אחראים על החשבון – והאם ההוצאה הזו הניבה תוצאות.

שער AI עם ניתוב חכם

ריפלינג בנתה שכבת ביניים שמנתבת אוטומטית כל שאילתה (prompt) למודל החסכוני ביותר עבור המשימה, במקום לשלוח אותה כברירת מחדל למודלי frontier יקרים . מבדיקות פנימיות של החברה עלה כי המודל GLM 5.2 של Z.ai היה זול ב-85% ממודלי frontier מובילים תוך ביצועים כמעט זהים, ולכן שאילתות שגרתיות נותבו לשם . יש לציין שמדובר בהשוואה שדווחה על ידי החברה עצמה, ולא בתוצאה בלתי תלויה .

מכסי הוצאה לכל כלי

ריפלינג ניהלה משא ומתן על מכסה מקסימלית להוצאות עבור כל כלי AI – Cursor, OpenAI, Copilot ועוד – כדי למנוע מכלי יחיד לצבור חשבון בלתי מוגבל .

קישור לתפוקה

הקונסולה מקשרת בין צריכת טוקנים לתפוקה מדידה – התחייבויות קוד, איכות בקשת משיכה, מהירות ביקורת – כך שניתן לסמן הוצאות שאינן מניבות פרודוקטיביות ולטפל בהן . ריפלינג מכנה זאת במפורש "לוח מחוונים" (dashboard) ולא "לוח מובילים" (leaderboard) .

קפטני AI

עובדים ייעודיים האחראים על פיקוח וניהול הוצאות AI בתוך הצוותים שלהם, מה שיוצר אחריות ישירה .

התוצאה

תוך חודשים, ריפלינג הורידה את הוצאות הטוקנים שלה מכ-40% מתקציב כוח האדם של מחלקת המו"פ לכ-15% – מבלי לצמצם את נפח השימוש. החברה עדיין צרכה כ-600 מיליארד טוקנים בחודש ביולי, אבל החשבון ביולי היה רק 37% ממה שהיה באפריל . כפי שניסחו זאת מספר מקורות: נפח הטוקנים מעולם לא ירד – החשבון הוא שירד .