צה״ל הודה שסימן עצורים פלסטינים במספרים במהלך פשיטה בקבאטיה

לפי הדיווחים, הכוחות ערכו חיפושים בבתים ועצרו תושבים ברחבי העיירה. ב-ג׳רוזלם פוסט דווח כי צה״ל מסר ששני בני אדם שנחשדו בטרור נעצרו, וכי הכוחות פשטו על יותר מ-100 בתים. דיווחים אחרים, שהתבססו על מקורות מקומיים, דיברו על עשרות עצורים, בהם נשים. מספר העצורים המדויק אינו מבוסס דיו בחומרים שסופקו.

כיצד הגיב צה״ל?

צה״ל אישר כי כוחותיו סימנו במספרים אנשים שנחקרו במהלך המבצע. ההסבר הצבאי היה מנהלי: העצורים הוגדרו כחשודים, והמספרים שימשו, לפי הצבא, לצורכי זיהוי במהלך התשאולים. עם זאת, הצבא לא הציג את השיטה כנוהל מקובל, אלא הגדיר את ההתנהלות כחמורה.

בהודעתו מסר צה״ל כי המפקדים הבהירו לחיילים המעורבים את חומרת המעשה וכי ״הופקו לקחים״. החומרים שסופקו אינם מציינים עונש מסוים, חקירה ספציפית או קצין שנשא באחריות בעקבות האירוע בקבאטיה.

התגובה עוררה ביקורת נוספת משום שמדובר בהתנהלות שכבר עלתה בעבר. באפריל מסר צה״ל כי חיילים הפעילו שיקול דעת לקוי כאשר סימנו במספרים את ידיהן של נשים פלסטיניות במהלך כניסה מבוקרת למחנה הפליטים בג׳נין.

מדוע התמונות עוררו ביקורת?

חבר הכנסת מהאופוזיציה אחמד טיבי גינה את התמונות ותיאר אותן כמשפילות וככאלה המזכירות ״תקופות אפלות״. פעילי זכויות אדם תיארו אף הם את הסימון הגלוי של אנשים הנתונים לשליטה צבאית כמעשה מבזה ודה-הומניזטורי. מדובר בעמדות ביקורתיות כלפי הפרקטיקה, ולא בהסבר הרשמי של צה״ל.

הנראות של המספרים עמדה במרכז הסערה. כתיבה על המצח ועל הזרועות לא רק סייעה, לפי הצבא, להבחין בין עצורים; היא גם הפכה את הסימון לפומבי וצמצמה את האנשים שעליהם נכתב למספרים בזמן שהוחזקו ונחקרו. המקורות מתעדים את הסימון ואת הביקורת סביבו, אך אינם קובעים מה הייתה כוונתם המדויקת של החיילים מעבר להסבר הצבאי שלפיו המספרים נועדו לזיהוי במהלך תשאולים.

במה האירוע שונה מהמקרה בג׳נין באפריל?

המקרה באפריל התרחש כאשר פלסטינים הורשו להיכנס למחנה הפליטים בג׳נין, שהיה נתון למגבלות צבאיות, כדי לבדוק את בתיהם ולאסוף חפצים. לפי Middle East Eye, עשרות נשים סומנו במספרים על ידיהן. בדיווחים אחרים נאמר שכ-120 נשים הורשו להיכנס למחנה.

בקבאטיה, לעומת זאת, הסימון התרחש במהלך פשיטה ותשאול של עצורים — ולא במהלך כניסה מאורגנת של תושבים למחנה מוגבל. עם זאת, בשני המקרים מדובר באותה פרקטיקה בסיסית: כתיבת מספרים על גופם של פלסטינים. לכן האירוע המאוחר העלה שאלות בנוגע ליעילותה של ההבטחה הקודמת של צה״ל, שלפיה ההתנהלות אינה הולמת ולא תחזור על עצמה.

מה מראים הנתונים הרחבים יותר על הגדה?

האירוע בקבאטיה התרחש על רקע דיווחים על עלייה בפשיעה שמוגדרת בישראל כפשיעה לאומנית יהודית ועלייה בתקיפות מתנחלים בגדה המערבית הכבושה. נתוני מערכת הביטחון הישראלית שדווחו בכאן הצביעו על 660 אירועים כאלה במחצית הראשונה של 2026. בדיווח אחד הושווה המספר ל-440 אירועים במחצית הראשונה של 2025, בעוד שבסיקור אחר הושווה ל-405 אירועים — והוצגה עלייה של 63%.

הפער נובע מהאופן שבו הוצגו הנתונים והתקופות שאליהן הושוו. נוסף לכך, ״פשיעה לאומנית״ היא קטגוריה של מערכת הביטחון הישראלית, ולא סוג עבירה אחיד; היא עשויה לכלול עימותים, השחתת רכוש, הצתות, חסימות כבישים ופגיעה ברכוש. הנתונים מצביעים על עלייה מדווחת באירועים לאומניים או הקשורים למתנחלים, אך אינם מסבירים כשלעצמם את הסימון בקבאטיה ואינם מוכיחים שכל האירועים היו חלק ממדיניות מתואמת אחת.

מה אפשר לקבוע — ומה לא?

החומרים שסופקו תומכים בארבע מסקנות ברורות:

• כוחות ישראליים סימנו עצורים פלסטינים במספרים במהלך המבצע בקבאטיה.
• צה״ל אישר את ההתנהלות ואמר כי המפקדים הדגישו בפני החיילים את חומרתה.
• לפרקטיקה היה תקדים עדכני באפריל, כאשר הצבא מתח ביקורת גם על סימון מספרים על ידיהם של פלסטינים.
• האירוע התרחש בתקופה שבה נרשמה עלייה בדיווחים על אירועי פשיעה לאומנית או אלימות מתנחלים בגדה.

לעומת זאת, החומרים אינם מבססים קשר ישיר בין סימון העצורים לבין תוכניות להעברת סמכויות אכיפה אזרחיות בגדה המערבית מהצבא למשטרה. הם גם אינם מאפשרים אימות עצמאי של הנתון שייחס למשרד הבריאות הפלסטיני יותר מ-1,100 הרוגים פלסטינים בגדה מאז אוקטובר 2023. לכן יש להתייחס לטענות הפוליטיות והמשפטיות הרחבות בנפרד מהעובדות המתועדות של הפשיטה בקבאטיה.