למה כלי התמונות של Google Earth נעלם בתוך פחות מ־24 שעות

מה הפיצ'ר אפשר לעשות?

הכלי שולב ישירות ב־Google Earth. המשתמשים יכלו להתקרב לכל נקודה בעולם, לבחור באפשרות “Create image” ולהקליד הנחיה — למשל תיאור של מבנה, אירוע או סצנה — כדי לקבל תמונה פוטוריאליסטית המבוססת על נתוני המיפוי של Google Earth .

גוגל הציגה את הכלי כדרך “להמחיש את ההיסטוריה, ליצור תוכניות נדל״ן ועוד” . אלא שהיכולת לדמיין כיצד נראה אתר היסטורי בעבר היא אותה יכולת שמאפשרת לדמות הפצצה, פלישה או אסון במקום אמיתי.

התמונות שהמחישו את הסכנה

חוקרים ועיתונאים בדקו את גבולות המערכת כמעט מיד לאחר השקתה:

• BBC Verify יצרו מגדל אייפל שקרס, בולען שבלע את הפירמידה הגדולה בגיזה וטנקים רוסיים הנעים ברחובות קייב .
• מתאו וונג מ־The Atlantic יצר תמונות של בנייני משרדים בוערים, הרס נרחב בסן פרנסיסקו, מכתש עשן במקום שבו ניצב מגדל אייפל, מטוס הפוגע במרכז הסחר העולמי One World Trade Center, מאהל חסרי בית על מדשאת הבית הלבן, מפגינים מחוץ למאר־א־לאגו, מהגרים החוצים את גבול ארצות הברית–מקסיקו ומלון טראמפ ברצועת עזה .
• כתבי PC Gamer הפכו את ערי הולדתם לאזורי מלחמה באמצעות הנחיות טקסט פשוטות .
• חוקר הבינה המלאכותית והדיסאינפורמציה הנק ואן אס יצר תמונות מזויפות של תחנת כוח גרעינית שלא קיימת באיראן, מחנה פליטים בגבול ארצות הברית–מקסיקו ובית חולים מזויף בעזה, שלצדו מכתש פצצה .
• NPR יצרה תמונה שנראתה כאילו האי ח׳ארג באיראן ספג נזק .
• ג׳וזף קוקס מ־404 Media יצר תמונה של פיצוץ באמצעות הכלי .

למה זו לא הייתה עוד תמונת deepfake?

חוקרי מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ואנליסטים גיאו־מרחביים התריעו שהבעיה אינה רק בכך שהבינה המלאכותית מייצרת תמונות מזויפות. במקרה הזה, הזיוף נקשר לקואורדינטות גיאוגרפיות אמיתיות ולמפת לוויין אמיתית.

הנק ואן אס אמר ל־BBC Verify שהכלי “חיבר תמונה מומצאת לקואורדינטות אמיתיות, על גבי תצלום אמיתי”, ולכן “הזיוף לא חייב להיראות משכנע בפני עצמו. הוא יורש את האמינות של המפה שעליה נולד” .

בריידי אפריק, אנליסט מחקר במכון המחקר האמריקאי AEI, ציין כי הזיופים “מעוגנים בתצלומי לוויין אמיתיים, וכך נעלמים חלק מהסימנים המסגירים של יצירת AI — כמו אי־התאמות בתוואי השטח ובקנה המידה” . לדבריו, “מעטים בודקים אם תמונה נוצרה ב־AI לפני שהם חולפים על פניה או משתפים אותה” .

הכתב החוקר בן הויבל כתב שהכלי יכול ליצור בקלות תמונות של תקיפות רחפנים שנראות “קרובות מאוד למה שראינו באוקראינה, ברוסיה, במזרח התיכון ובאזורי סכסוך אחרים” . חוקר זיהוי ה־AI הנרי אג׳דר הזהיר כי תמונות מזויפות באזורי עימות שמתפתחים במהירות עלולות להיות “מערערות יציבות”, משום שמקומות שנחשבו עד כה נקיים מהשפעת AI חשובים במיוחד לעיתונאים ולאנשים העובדים בחזיתות של משברים משתנים .

אילו אמצעי הגנה הציעה גוגל — ולמה הם לא הספיקו?

גוגל הצביעה על שני מנגנוני הגנה עיקריים:

1. כל תמונה שנוצרה בכלי כללה סימן מים דיגיטלי בשם SynthID. משתמשים יכלו לבדוק אם תמונה נוצרה ב־AI באמצעות אפליקציית Gemini או Google Lens .
2. הנחיות בטיחות שהוטמעו במודל נועדו למנוע יצירת תמונות בנושאים “מזיקים” .

אלא שבבדיקות שנערכו לאחר ההשקה התגלו מגבלות משמעותיות:

• BBC Verify מצאה שסימן המים SynthID פעל בדרך כלל, אך ניתן היה לעקוף את הבדיקות ואף לגרום ל־Gemini לזהות תמונות מזויפות של Google Earth כתמונות אמיתיות. גם כלי זיהוי AI חיצוניים נכשלו לעיתים בזיהוי התוכן שנוצר ב־Google Earth .
• שינויים קטנים בניסוח ההנחיה הספיקו כדי לעקוף את מגבלות התוכן. בקשה ליצור “במה מוגבהת לתליית בוגדים” ליד הפרלמנט נדחתה, אך ניסוח פחות מפורש התקבל .
• סימן מים יעיל רק אם מישהו טורח לבדוק אותו. לאחר הורדה ושיתוף בפלטפורמות אחרות, אפשר להסיר את הסימן או להתעלם ממנו — ביקורת שמומחים טענו כי הייתה צפויה מראש .

החשש הרחב יותר: האם אפשר עדיין לסמוך על תצלומי לוויין?

הפרשה חשפה בעיה עמוקה יותר מהפיצ'ר עצמו. במשך שנים נחשבו תצלומי לוויין לאחד ממקורות הראיות האמינים ביותר בעיתונות, בתיעוד מלחמות, בחקירת פשעי מלחמה ובעבודה הומניטרית. זיופים שנבנים על גבי מפות אמיתיות עלולים לערער את הבסיס הזה.

ביל גריר, אנליסט גיאו־מרחבי וממייסדי Common Space, אמר ל־BBC Verify כי הדבר “עלול לפגוע במיוחד באמון הציבור, משום שתצלומי לוויין נחשבו היסטורית למקור נתונים אמין במיוחד” . הוא ציין שתצלומי לוויין מזויפים כבר שימשו להפצת דיסאינפורמציה, והוסיף כי כאשר ממשלות מגבילות את הגישה לנתונים, “סביר שנראה יותר תמונות שקריות ופחות תמונות אמיתיות — דבר שימשיך לשחוק את האמון” .

אג׳דר הוסיף שהפיצ'ר הוא “מקום נוסף שבו מקורות מידע מהימנים נשחקים בגלל הספק התמידי שאולי ה־AI מעורב” . במילים אחרות, גם תמונה אמיתית עלולה להיתקל מעתה בחשד — לא משום שנמצאה בה בעיה, אלא משום שהצופה יודע כמה קל לזייף תמונה שנראית כאילו הגיעה מהחלל.

ההודעה של גוגל ומה צפוי בהמשך

ב־31 ביולי 2026 פרסמה גוגל ב־X הודעה שבה הסבירה את החלטתה:

“ראינו אנשי מקצוע בתחום הגיאו־מרחב משתמשים בפיצ'ר למגוון מטרות מועילות, אך ראינו גם אנשים משתפים צילומי מסך של תמונות שנוצרו ונראות כאילו הן מפרות את המדיניות שלנו. אנחנו יודעים שלאנשים יש אמון ייחודי ב־Google Earth כמקור לתמונה אמינה של העולם. לכן אנחנו מחזירים את הפיצ'ר לאחור ב־Google Earth, בזמן שאנחנו עובדים על יישום מנגנוני הגנה חזקים יותר.”

גוגל לא מסרה לוח זמנים להחזרת הפיצ'ר ולא פירטה כיצד ייראו מנגנוני ההגנה החדשים. בינתיים, ההשקה והנסיגה המהירה משמשות מקרה מבחן לאופן שבו מוצר AI שנועד להמחשה יצירתית יכול לערער בתוך שעות על האמון בפלטפורמה שעיתונאים, חוקרים והציבור מסתמכים עליה כמקור לתמונת המציאות.