הזהב הגיב תחילה בעלייה של עד 0.8% ונגע לזמן קצר ברמה של 4,100 דולר לאונקיה . גם הביטקוין התחזק בדקות שלאחר ההודעה . עבור שוק שהתכונן לאפשרות של העלאת ריבית כבר ביולי, עצם ההחלטה להמתין נתפסה כהקלה מתונה.

אלא שהמשקיעים לא הסתפקו בשיעור הריבית עצמו. הם התמקדו בעיקר במספר המתנגדים ובמסר של יו״ר הפד, קווין וורש.

מדוע העלייה בזהב התהפכה?

שלושה גורמים התחברו זה לזה והפכו את העלייה הראשונית לנסיגה:

• העמדה הנוקשה של וורש מול האינפלציה. וורש חזר והבהיר כי הפד לא יסכים לאינפלציה גבוהה מיעד של 2%, ואף אמר שהוא "יאכזב" את מי שמצפה למדיניות מוניטרית מקלה במקרה כזה . העובדה שלא יצא נגד הקולות שקראו להעלאת ריבית חיזקה בשוק את ההערכה שהעלאה בספטמבר נותרה אפשרית מאוד.
• שלושה קולות בעד העלאה מיידית. כאשר שלושה חברים מצביעים להעלות את הריבית כבר באותה פגישה, ההחלטה להמתין נראית שברירית יותר. הפיצול אותת שהוועדה קרובה יותר להידוק מוניטרי מכפי שהכותרת הרשמית עשויה לרמוז .
• הזינוק בהסתברות להעלאה בספטמבר. לאחר ההחלטה, עסקאות החלף על הריבית תימחרו הסתברות של 63%–67% להעלאה של רבע נקודת אחוז בפגישת הפד בספטמבר . התמחור החדש העלה את התשואות הריאליות — כלומר, את התשואות בניכוי האינפלציה — והכביד על נכס שאינו מייצר ריבית כמו הזהב.

בתוך זמן קצר הזהב מחק את הרווחים, ירד מתחת ל־4,050 דולר והתקרב לרמת הספוט שלפני החלטת הפד, סביב 4,021 דולר .

טיל איראני, נפט יקר יותר ולחץ אינפלציוני

ב־29 ביולי שיגרה איראן טילים בליסטיים לעבר כוחות אמריקאיים שבסיסם בירדן. פיקוד המרכז של ארצות הברית, CENTCOM, מסר כי משמרות המהפכה האיראניים שיגרו כמה טילים ב״ניסיון מתקפת פתע״ נגד אנשי צבא אמריקאים . כל הטילים יורטו, אך האירוע שם קץ להפוגה קצרה בת ארבעה ימים והחזיר לשווקים את החשש לשיבושים באספקת האנרגיה דרך מצר הורמוז.

מחיר נפט מסוג ברנט כבר חצה את רף 90 הדולר לחבית ב־20 ביולי, והגיע ל־90.79 דולר, לאחר שהעימותים בין ארצות הברית לאיראן צמצמו את משלוחי האנרגיה באזור . בזמן ישיבת הפד נותר הנפט ברמה גבוהה, סביב 89–90 דולר לחבית .

עבור הזהב, העלייה בנפט הייתה חרב פיפיות:

• מצד אחד, נפט יקר יותר מגביר את החשש לאינפלציה ומחזק את הביקוש לזהב כנכס הגנה בתקופות של אי־ודאות גיאופוליטית.
• מצד שני, עלייה חדה במחירי האנרגיה מקשה על הפד לרסן את האינפלציה. לכן היא עשויה להגדיל את הסיכוי להעלאת ריבית בספטמבר.

במקרה הזה, הגורם השני גבר על הראשון: נפט יקר יותר עשוי להוביל לאינפלציה גבוהה יותר; אינפלציה גבוהה יותר מגדילה את הסיכוי להעלאת ריבית; ריבית גבוהה יותר מגדילה את העלות האלטרנטיבית של החזקת זהב — ולכן מפעילה לחץ מכירה על המתכת .

הרמות שהסוחרים עוקבים אחריהן

לאחר שהזהב נסוג מהשיא התוך־יומי של 4,116.28 דולר וחזר מתחת ל־4,050 דולר, תשומת הלב בשוק מתמקדת בשלוש רמות מרכזיות:

• 4,020 דולר — תמיכה ראשונה. זו בערך רמת המחיר שלפני החלטת הפד. ירידה מתחתיה עלולה לפתוח את הדרך להפסדים נוספים .
• 3,950–3,970 דולר — אזור התמיכה הבא. אובדן של הטווח הזה יאותת שהשוק בוחן רצפה נמוכה יותר.
• 4,100 דולר — התנגדות מיידית. זו הרמה שאליה הגיע הזהב במהלך התגובה הראשונית להחלטת הפד. כל עוד המחיר אינו חוזר מעליה ומתבסס שם, ההטיה קצרת הטווח נותרת דובית .

הזהב נסחר כעת בערך 25% מתחת לשיא כל הזמנים שנרשם בינואר 2026, בסביבת 5,600 דולר, ולכן הוא עדיין נמצא עמוק בשטח התיקון . השילוב בין פד ניצי, נפט יקר וציפיות גוברות להעלאת ריבית מקשה על הזהב לייצר עלייה מתמשכת — גם כאשר המתיחות הגיאופוליטית מעניקה לו תמיכה זמנית.

הזהב הגיב תחילה בעלייה של עד 0.8% ונגע לזמן קצר ברמה של 4,100 דולר לאונקיה . גם הביטקוין התחזק בדקות שלאחר ההודעה . עבור שוק שהתכונן לאפשרות של העלאת ריבית כבר ביולי, עצם ההחלטה להמתין נתפסה כהקלה מתונה.

אלא שהמשקיעים לא הסתפקו בשיעור הריבית עצמו. הם התמקדו בעיקר במספר המתנגדים ובמסר של יו״ר הפד, קווין וורש.

מדוע העלייה בזהב התהפכה?

שלושה גורמים התחברו זה לזה והפכו את העלייה הראשונית לנסיגה:

• העמדה הנוקשה של וורש מול האינפלציה. וורש חזר והבהיר כי הפד לא יסכים לאינפלציה גבוהה מיעד של 2%, ואף אמר שהוא "יאכזב" את מי שמצפה למדיניות מוניטרית מקלה במקרה כזה . העובדה שלא יצא נגד הקולות שקראו להעלאת ריבית חיזקה בשוק את ההערכה שהעלאה בספטמבר נותרה אפשרית מאוד.
• שלושה קולות בעד העלאה מיידית. כאשר שלושה חברים מצביעים להעלות את הריבית כבר באותה פגישה, ההחלטה להמתין נראית שברירית יותר. הפיצול אותת שהוועדה קרובה יותר להידוק מוניטרי מכפי שהכותרת הרשמית עשויה לרמוז .
• הזינוק בהסתברות להעלאה בספטמבר. לאחר ההחלטה, עסקאות החלף על הריבית תימחרו הסתברות של 63%–67% להעלאה של רבע נקודת אחוז בפגישת הפד בספטמבר . התמחור החדש העלה את התשואות הריאליות — כלומר, את התשואות בניכוי האינפלציה — והכביד על נכס שאינו מייצר ריבית כמו הזהב.

בתוך זמן קצר הזהב מחק את הרווחים, ירד מתחת ל־4,050 דולר והתקרב לרמת הספוט שלפני החלטת הפד, סביב 4,021 דולר .

טיל איראני, נפט יקר יותר ולחץ אינפלציוני

ב־29 ביולי שיגרה איראן טילים בליסטיים לעבר כוחות אמריקאיים שבסיסם בירדן. פיקוד המרכז של ארצות הברית, CENTCOM, מסר כי משמרות המהפכה האיראניים שיגרו כמה טילים ב״ניסיון מתקפת פתע״ נגד אנשי צבא אמריקאים . כל הטילים יורטו, אך האירוע שם קץ להפוגה קצרה בת ארבעה ימים והחזיר לשווקים את החשש לשיבושים באספקת האנרגיה דרך מצר הורמוז.

מחיר נפט מסוג ברנט כבר חצה את רף 90 הדולר לחבית ב־20 ביולי, והגיע ל־90.79 דולר, לאחר שהעימותים בין ארצות הברית לאיראן צמצמו את משלוחי האנרגיה באזור . בזמן ישיבת הפד נותר הנפט ברמה גבוהה, סביב 89–90 דולר לחבית .

עבור הזהב, העלייה בנפט הייתה חרב פיפיות:

• מצד אחד, נפט יקר יותר מגביר את החשש לאינפלציה ומחזק את הביקוש לזהב כנכס הגנה בתקופות של אי־ודאות גיאופוליטית.
• מצד שני, עלייה חדה במחירי האנרגיה מקשה על הפד לרסן את האינפלציה. לכן היא עשויה להגדיל את הסיכוי להעלאת ריבית בספטמבר.

במקרה הזה, הגורם השני גבר על הראשון: נפט יקר יותר עשוי להוביל לאינפלציה גבוהה יותר; אינפלציה גבוהה יותר מגדילה את הסיכוי להעלאת ריבית; ריבית גבוהה יותר מגדילה את העלות האלטרנטיבית של החזקת זהב — ולכן מפעילה לחץ מכירה על המתכת .

הרמות שהסוחרים עוקבים אחריהן

לאחר שהזהב נסוג מהשיא התוך־יומי של 4,116.28 דולר וחזר מתחת ל־4,050 דולר, תשומת הלב בשוק מתמקדת בשלוש רמות מרכזיות:

• 4,020 דולר — תמיכה ראשונה. זו בערך רמת המחיר שלפני החלטת הפד. ירידה מתחתיה עלולה לפתוח את הדרך להפסדים נוספים .
• 3,950–3,970 דולר — אזור התמיכה הבא. אובדן של הטווח הזה יאותת שהשוק בוחן רצפה נמוכה יותר.
• 4,100 דולר — התנגדות מיידית. זו הרמה שאליה הגיע הזהב במהלך התגובה הראשונית להחלטת הפד. כל עוד המחיר אינו חוזר מעליה ומתבסס שם, ההטיה קצרת הטווח נותרת דובית .

הזהב נסחר כעת בערך 25% מתחת לשיא כל הזמנים שנרשם בינואר 2026, בסביבת 5,600 דולר, ולכן הוא עדיין נמצא עמוק בשטח התיקון . השילוב בין פד ניצי, נפט יקר וציפיות גוברות להעלאת ריבית מקשה על הזהב לייצר עלייה מתמשכת — גם כאשר המתיחות הגיאופוליטית מעניקה לו תמיכה זמנית.