כך סייעה בינה מלאכותית להסיר גידול מוחי בגודל 11 מ״מ — בלי לסכן את הראייה

מה קרה בניתוח?

חוקרים מאוניברסיטת קולג׳ לונדון (UCL) ומבתי החולים האוניברסיטאיים של לונדון (UCLH) דיווחו על השימוש הראשון בבינה מלאכותית בזמן אמת במהלך ניתוח חי להסרת גידול מוחי. הניתוח נערך בבית החולים הלאומי לנוירולוגיה ולנוירוכירורגיה בלונדון, והמערכת סייעה למנתחים לנווט בין כלי דם ועצבים סמוכים לבלוטת יותרת המוח. 1

הגידול הוסר בהצלחה, וראייתו של המטופל נשמרה. עם זאת, הדיווח הקליני שסופק אינו מפרט את מהלך ההחלמה ארוך הטווח, ולכן הראיות הקיימות תומכות בתוצאה המיידית של הניתוח — אך אינן מאפשרות להסיק מסקנות רחבות יותר על ההחלמה. 1

מי היה המטופל?

ריס היברט, מנהל שירות לקוחות ומתנדב בקהילה מבדפורדשייר, היה בן 48 בעת הניתוח. בגופו נמצא גידול שפיר בגודל 11 מ״מ בבלוטת יותרת המוח. הגידול התגלה לאחר שהתמוטט במהלך הליכה וסבל מהתקף אפילפטי בדצמבר 2024. 1

מכיוון שהגידול היה סמוך לעצבי הראייה, הוא איים על הראייה ועלול היה לגרום בסופו של דבר לעיוורון אם לא היה מוסר. 1

מדוע ניתוח כזה מסוכן במיוחד?

בלוטת יותרת המוח נמצאת בבסיס הגולגולת, בסמוך לעורקי התרדמה ולעצבי הראייה. לכן המנתחים נדרשים לעבוד בשוליים זעירים במיוחד: הסרה חלקית של הגידול עלולה להשאיר רקמה מאחור, ואילו פגיעה במבנים הסמוכים עלולה לגרום לדימום, שבץ או אובדן ראייה. 14

הניתוח בוצע בגישה אנדוסקופית. במקום להסתמך רק על סריקות שבוצעו לפני הניתוח, המערכת ניתחה את שידור הווידאו החי מתוך אזור הניתוח וסיפקה לצוות שכבת מידע נוספת בזמן שההליך הת 진행. 1

מה בדיוק עשתה הבינה המלאכותית?

המערכת לא הייתה מנתח אוטונומי. היא שימשה ככלי תומך החלטה, שעיבד את צילומי האנדוסקופ וסייע לזהות או להדגיש:

• כלי דם ועצבים קריטיים בסביבת הגידול;
• את כלי הניתוח שבהם השתמש הצוות;
• את האינטראקציות בין המכשירים לרקמה. 111

בפועל, ה־AI תפקד כ״זוג עיניים נוסף״: הוא סימן אזורים בסיכון ואזורים שכדאי להימנע מהם, בעוד שהמנתחים החליטו כיצד להמשיך. המערכת לא הפעילה את כלי הניתוח, לא שלטה בהם ולא יכלה לעקוף את החלטות הצוות הרפואי. 1

ההבחנה הזו חשובה. מקרה מוצלח אחד מראה שניתן לשלב סיוע מבוסס AI בניתוח חי; הוא אינו מוכיח שמערכת בינה מלאכותית מסוגלת לבצע נוירוכירורגיה לבדה, או שהיא משפרת את התוצאות עבור מטופלים באופן כללי.

מי פיתח וביצע את ההליך?

את הניתוח ביצע פרופ׳ האני מרקוס, פרופסור במכון קווין סקוור לנוירולוגיה של UCL ונוירוכירורג יועץ בבית החולים הלאומי לנוירולוגיה ולנוירוכירורגיה. לצדו עבד דניאל ח׳אן, דוקטורנט ב־UCL ומתמחה בנוירוכירורגיה ב־UCL וב־UCLH, שהוביל את העבודה. 1

הטכנולוגיה פותחה בידי צוות רב־תחומי במכון הוקס של UCL, בהובלתה הטכנית של ד״ר סופיה באנו. קבוצת Surgical Robot Vision עוסקת בניתוח בזמן אמת של האנטומיה, המצלמות וכלי הניתוח, וכן בשילוב מידע מניתוחים וממערכות הדמיה. 2

כיצד אומנה המערכת?

המערכת אומנה ונבדקה באמצעות מאגר גדול ומסומן של סרטונים מניתוחים אנדוסקופיים קודמים בבלוטת יותרת המוח. הצוות תיאר את המאגר כמכיל מאות סרטונים; בדוח השנתי של UCL מ־2023 נכתב כי המערכת ניתחה יותר מ־200 סרטונים, וצברה בתוך עשרה חודשים ניסיון שהחוקרים השוו לזה שמנתח יחיד היה זקוק לשנים כדי לצבור. 14

האימון נועד ללמד את המודל לזהות שלבים בניתוח, כלי עבודה ואינטראקציות בין מכשירים לרקמות. המחקר הרחב יותר כולל גם זיהוי גורמים אפשריים לסיבוכים במהלך הניתוח ואיתור אנטומיה קריטית בשלבים מרכזיים של ניתוחי בלוטת יותרת המוח. 11

איזו תשתית מימנה והפעילה את המערכת?

המערכת פעלה על גבי Clara IGX של NVIDIA — פלטפורמה המיועדת ליישומי AI בזמן אמת בסביבות של מכשור רפואי. הניסוי הקליני מומן בידי המכון הלאומי הבריטי למחקרי בריאות וטיפול (NIHR) ובידי Google, וזכה לתמיכה נוספת מהמרכז הביו־רפואי של NIHR ב־UCLH, מהקולג׳ המלכותי למנתחים, מ־EPSRC ומ־Wellcome. 1

האם זהו ״ChatGPT למנתחים״?

החזון לטווח הרחוק הוא ליצור מעין טייס־משנה כירורגי בזמן אמת: מערכת שתבין מה מתרחש בניתוח, תזהה אנטומיה ופעולות כירורגיות ותספק משוב בזמן המתאים. חוקרי UCL תיארו את הכיוון הזה בקיצור כ״ChatGPT למנתחים״. 12

אלא שמדובר ביעד עתידי, לא ביכולת שהודגמה במלואה בניתוח הנוכחי. הראיות שסופקו תומכות במערכת ממוקדת של סיוע חזותי וקבלת החלטות בניתוחי בלוטת יותרת המוח — לא ביכולות שיחה כלליות ולא ביכולת לתכנן ולבצע הליכים באופן עצמאי.

מה צפוי בהמשך?

הניתוח נערך במסגרת ניסוי קליני מוקדם. זהו צעד משמעותי שמדגים היתכנות, אך מטופל יחיד אינו יכול להראות כיצד המערכת תפעל אצל מנתחים שונים, בבתי חולים אחרים, במיקומי גידול שונים או בקרב קבוצות מטופלים שונות. UCL ושותפיה מתכננות בדיקות קליניות רחבות יותר, אך המקורות שסופקו אינם מפרטים את מספר המשתתפים, את אתרי הניסוי או את לוח הזמנים הסופי. 1

שר החדשנות הרפואית של בריטניה, ג׳יימס פרית׳, הציג את המקרה כדוגמה לאופן שבו AI עשוי לאפשר צורות טיפול חדשות, אך הדגיש את הצורך במנגנוני בטיחות מתאימים. מייק לואיס מה־NIHR קישר אף הוא את העבודה לשימוש רחב יותר בטכנולוגיה ובחדשנות במערכת הבריאות. 1

השורה התחתונה זהירה אך מעודדת: בינה מלאכותית שולבה בניתוח מוח מורכב ובסיכון גבוה כ״זוג עיניים נוסף״, בעוד שנוירוכירורגים מנוסים נשארו אחראים לכל החלטה. המבחן הבא יהיה לבדוק אם הסיוע הזה מספק תועלת אמינה בעשרות ומאות ניתוחים נוספים — בלי לפגוע בבטיחות המטופלים.