השער, שהגיע בדיוק לפני הפסקת הקירור, נתן דחיפה אדירה למצרים, שחלמה על ניצחון סנסציוני. השחקנים של רודי גרסיה, לעומתם, נראו אבודים. דה בריינה ועמיתיו התקשו לייצר מצבים, והמחצית הראשונה הסתיימה בתחושה שהסנסציה בדרך. .
במחצית השנייה, בלגיה לחצה אך ללא מחץ. המאמן גרסיה הבין שחייבים שינוי, ושלף את הקלף האחרון שלו. בדקה ה-66, רומלו לוקאקו עלה לשחק. ההשפעה הייתה מיידית, כמעט לא הגיונית.
22 שניות בלבד לאחר שעלה מהספסל, לוקאקו קיבל מסירת רוחב של תומא מנייה והסתער לעבר תיבת החמש. הוא לא נגע בכדור, אבל נוכחותו המאיימת הספיקה. הלחץ שהפעיל גרם למוחמד האני, שניסה נואשות להרחיק, להסיט את הכדור לרשת השער של א-שנאווי. 1:1. האצטדיון, שהיה צבוע אדום ברובו לטובת המועדפת האירופית, התפוצץ משאגה מעורבת: הקלה בלגית, שברון לב מצרי.
הדיווחים תיארו את התרומה של לוקאקו כ"ניצוץ שהצית את ההתקפה בנוכחותו בלבד", שהפך את פני המשחק ברגע . בחצי השעה האחרונה, בלגיה שלטה וחיפשה מהפך. קווין דה בריינה (שהלך והתעייף) וג'רמי דוקו ניסו לפרוץ את החומה המצרית, אך הפרעונים החזיקו מעמד בגבורה וחגגו נקודה, בתחושה מעורבת שהיא גם רווח וגם הפסד עצום.
.
| סטטיסטיקה | בלגיה | מצרים |
|---|---|---|
| החזקת כדור | 53-54% | 46-47% |
| סך הכל בעיטות | 15 | 14 |
| בעיטות למסגרת | 3 | 3 |
| שערים צפויים (xG) | 1.31-1.32 | 0.98-1.07 |
| מצבים מסוכנים גדולים | 2 | 2 |
| קרנות | 2 | 7 |
השופט הברזילאי רמון אבאטי שרק לסיום, והמסך ירד על דרמה בלומן פילד. התחושות היו קוטביות.
מצד מצרים: אכזבה עצומה, מהולה בגאווה. במשך דקות ארוכות הם נראו כשווים בין שווים מול אחת הנבחרות הטובות בעולם. השער של אשור, יום ההולדת של סלאח, הארגון הטקטי – לכל זה לא היה שום ערך מול שובר הלב בדמות השער העצמי, שקטע את החגיגה. הכותרת הראשית אחרי המשחק, שחזרה בכמעט כל כתבה, הייתה ההמתנה הבלתי נגמרת: "הנבחרת שזכתה שבע פעמים באליפות אפריקה עדיין מחפשת את ניצחונה הראשון במונדיאל" .
מצד בלגיה: תחושת הקלה עצומה. הם ניצלו מתבוסה מביכה בזכות החילוף המבריק של מאמנם. לולא לוקאקו, השערים של קורטואה היו ננעלים, והשאלות הגדולות על "דור הזהב" שלא מצליח לזכות בתואר היו חוזרות ובגדול. במקום זאת, הם לקחו נקודה, אבל ביקורת על היכולת החלשה וחוסר היצירתיות מול הגנה צפופה בוודאי תישמע בימים הקרובים.