האומות המאוחדות אישרו כי הן עוקבות בדאגה אחר הדיווחים על התקיפה, וציינו כי היא גרמה להרוגים ופצועים, ובהם ילדים. עם זאת, האו"ם הדגיש כי אינו יכול לאמת את הפרטים באופן עצמאי, משום שהאזור נמצא תחת כיבוש רוסי ולגורמים בינלאומיים אין גישה אליו.

מחלוקת על מטרת התקיפה

המחלוקת המרכזית סביב התקיפה נוגעת לשאלה האם המטרה הייתה אזרחית או צבאית.

טענת רוסיה: מוסקבה והגורמים הרשמיים שהתקינה טוענים כי רחפנים אוקראיניים פגעו בכוונה תחילה במעונות סטודנטים ובבנייני חינוך של מכללה מקומית. מנהיגי רוסיה תיארו את האירוע כתקיפה מכוונת נגד אזרחים, והשתמשו בו כדי לקרוא לגינוי בינלאומי.

טענת אוקראינה: גורמים רשמיים באוקראינה הכחישו כי כוונו למעונות אזרחיים. על פי דיווחים שהובאו באו"ם, קייב מסרה כי התקיפה נועדה לפגוע במפקדת פיקוד מבצעית של רחפנים רוסיים שפעלה באותו אזור.

מכיוון שלחוקרים בלתי תלויים אין גישה לאתר, אף אחת מהגרסאות לא אושרה סופית על ידי ארגונים בינלאומיים. האו"ם הדגיש כי אין לו יכולת לאמת את פרטי התקיפה באופן עצמאי.

דיון החירום במועצת הביטחון

רוסיה ביקשה כינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות האירוע, והציגה אותו כפשע מלחמה נגד אזרחים.

במהלך הדיון הציגו המעצמות פרשנויות שונות בתכלית לאירוע ולמלחמה כולה.

• רוסיה: הדיפלומטים הרוסיים גינו את התקיפה כ"מפלצתית" וטענו שהיא מוכיחה שאוקראינה תוקפת במכוון מתקנים אזרחיים, ובהם מבנים המאכלסים קטינים וסטודנטים.

• בריטניה: בריטניה אמרה כי כל אובדן חיי אזרחים, במיוחד ילדים, הוא חמור, אך טענה כי האחריות הרחבה יותר למלחמה מוטלת על פלישת רוסיה לאוקראינה. נציגי בריטניה אמרו שאם רוסיה באמת רוצה להגן על אזרחים, עליה להסכים להפסקת אש או לסיים את המלחמה.

• ארצות הברית: ארה"ב קראה לעצור את ההרס ואובדן החיים, ושבה וקראה להפסקת אש מיידית ומקיפה שתוביל למשא ומתן לסיום המלחמה.

• סין: סין הביעה דאגה מהדיווחים על התקיפה ומהנפגעים, במיוחד בקרב סטודנטים, וקראה לאיפוק ולמאמצים להפחתת הסבל האזרחי.

עוד תקיפה באותו שבוע: מחסן הסיוע של האו"ם בדניפרו

האירוע בסטרובילסק התרחש ימים ספורים לאחר אירוע נוסף שהמחיש את ההשלכות ההומניטריות של המלחמה.

ב-20 במאי פגע טיל רוסי בעיר דניפרו במחסן ששימש את נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR). בתקיפה נהרגו לפחות שני בני אדם וכ-900 משטחי סיוע הומניטרי הושמדו, בשווי של יותר ממיליון דולר.

במחסן אוחסנו חומרי מחסה לשעת חירום, מחצלות שינה וערכות היגיינה שיועדו לאוכלוסייה עקורה באזורי החזית. השמדת המחסן שיבשה את אספקת הסיוע לאלפי אנשים שנפגעו מהלחימה.

מלחמה שנמדדת יותר ויותר בפגיעה באזרחים

יחד, תקיפת סטרובילסק והשמדת מחסן הסיוע של האו"ם ממחישות כיצד המחיר ההומניטרי של המלחמה ממשיך לטפס.

גורמים באו"ם אומרים כי המלחמה גבתה עד כה עשרות אלפי קורבנות אזרחיים ופגעה בתשתיות אזרחיות רבות. בשנים האחרונות, תקיפות פגעו שוב ושוב בבתי ספר, בנייני מגורים ומתקנים הומניטריים.

כשהמלחמה נכנסת לשנתה הרביעית, אירועים אלו מראים כיצד אפילו מבנים הקשורים לחינוך, למגורים ולסיוע הומניטרי נגררים יותר ויותר אל תוך האלימות – לעתים קרובות בליווי נרטיבים סותרים ובקושי רב לאמת באופן בלתי תלוי את המתרחש בשטח.

האומות המאוחדות אישרו כי הן עוקבות בדאגה אחר הדיווחים על התקיפה, וציינו כי היא גרמה להרוגים ופצועים, ובהם ילדים. עם זאת, האו"ם הדגיש כי אינו יכול לאמת את הפרטים באופן עצמאי, משום שהאזור נמצא תחת כיבוש רוסי ולגורמים בינלאומיים אין גישה אליו.

מחלוקת על מטרת התקיפה

המחלוקת המרכזית סביב התקיפה נוגעת לשאלה האם המטרה הייתה אזרחית או צבאית.

טענת רוסיה: מוסקבה והגורמים הרשמיים שהתקינה טוענים כי רחפנים אוקראיניים פגעו בכוונה תחילה במעונות סטודנטים ובבנייני חינוך של מכללה מקומית. מנהיגי רוסיה תיארו את האירוע כתקיפה מכוונת נגד אזרחים, והשתמשו בו כדי לקרוא לגינוי בינלאומי.

טענת אוקראינה: גורמים רשמיים באוקראינה הכחישו כי כוונו למעונות אזרחיים. על פי דיווחים שהובאו באו"ם, קייב מסרה כי התקיפה נועדה לפגוע במפקדת פיקוד מבצעית של רחפנים רוסיים שפעלה באותו אזור.

מכיוון שלחוקרים בלתי תלויים אין גישה לאתר, אף אחת מהגרסאות לא אושרה סופית על ידי ארגונים בינלאומיים. האו"ם הדגיש כי אין לו יכולת לאמת את פרטי התקיפה באופן עצמאי.

דיון החירום במועצת הביטחון

רוסיה ביקשה כינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות האירוע, והציגה אותו כפשע מלחמה נגד אזרחים.

במהלך הדיון הציגו המעצמות פרשנויות שונות בתכלית לאירוע ולמלחמה כולה.

• רוסיה: הדיפלומטים הרוסיים גינו את התקיפה כ"מפלצתית" וטענו שהיא מוכיחה שאוקראינה תוקפת במכוון מתקנים אזרחיים, ובהם מבנים המאכלסים קטינים וסטודנטים.

• בריטניה: בריטניה אמרה כי כל אובדן חיי אזרחים, במיוחד ילדים, הוא חמור, אך טענה כי האחריות הרחבה יותר למלחמה מוטלת על פלישת רוסיה לאוקראינה. נציגי בריטניה אמרו שאם רוסיה באמת רוצה להגן על אזרחים, עליה להסכים להפסקת אש או לסיים את המלחמה.

• ארצות הברית: ארה"ב קראה לעצור את ההרס ואובדן החיים, ושבה וקראה להפסקת אש מיידית ומקיפה שתוביל למשא ומתן לסיום המלחמה.

• סין: סין הביעה דאגה מהדיווחים על התקיפה ומהנפגעים, במיוחד בקרב סטודנטים, וקראה לאיפוק ולמאמצים להפחתת הסבל האזרחי.

עוד תקיפה באותו שבוע: מחסן הסיוע של האו"ם בדניפרו

האירוע בסטרובילסק התרחש ימים ספורים לאחר אירוע נוסף שהמחיש את ההשלכות ההומניטריות של המלחמה.

ב-20 במאי פגע טיל רוסי בעיר דניפרו במחסן ששימש את נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR). בתקיפה נהרגו לפחות שני בני אדם וכ-900 משטחי סיוע הומניטרי הושמדו, בשווי של יותר ממיליון דולר.

במחסן אוחסנו חומרי מחסה לשעת חירום, מחצלות שינה וערכות היגיינה שיועדו לאוכלוסייה עקורה באזורי החזית. השמדת המחסן שיבשה את אספקת הסיוע לאלפי אנשים שנפגעו מהלחימה.

מלחמה שנמדדת יותר ויותר בפגיעה באזרחים

יחד, תקיפת סטרובילסק והשמדת מחסן הסיוע של האו"ם ממחישות כיצד המחיר ההומניטרי של המלחמה ממשיך לטפס.

גורמים באו"ם אומרים כי המלחמה גבתה עד כה עשרות אלפי קורבנות אזרחיים ופגעה בתשתיות אזרחיות רבות. בשנים האחרונות, תקיפות פגעו שוב ושוב בבתי ספר, בנייני מגורים ומתקנים הומניטריים.

כשהמלחמה נכנסת לשנתה הרביעית, אירועים אלו מראים כיצד אפילו מבנים הקשורים לחינוך, למגורים ולסיוע הומניטרי נגררים יותר ויותר אל תוך האלימות – לעתים קרובות בליווי נרטיבים סותרים ובקושי רב לאמת באופן בלתי תלוי את המתרחש בשטח.