ההיסטוריה נכתבה בטורונטו: קנדה חילצה 1-1 דרמטי מול בוסניה, נקודת מונדיאל ראשונה בתולדותיה

המאמן ג'סי מארש פנה לספסל בדקה ה-76, כשהעלה את החלוץ סייל לארין במקומו של אולוואסיי . ההחלטה השתלמה כמעט מיד. 121 שניות לאחר שדרך על כר הדשא, לארין בעט בוולה מדויק ושטוח לפינה התחתונה, מול השוער ניקולה ואסילי, וקבע 1-1 . את הבישול לשער סיפק פרומיס דייוויד, שקיבל מסירה לאחר פריצה אדירה של איסמאל קונה .

שליטה קנדית מוחצת שלא באה לידי ביטוי בתוצאה

תוצאת הסיום לא שיקפה נאמנה את השליטה הקנדית. המארחת סיימה את המשחק עם 61% החזקה בכדור, וירתה 13 פעמים לשער לעומת 8 של הבוסנים, עם יתרון בשערים צפויים (xG) של 1.25 מול 0.98 . הלחץ היה חזק במיוחד במחצית הראשונה, שבה קנדה זכתה בתשע קרנות – הנתון הגבוה ביותר לקבוצה במחצית הראשונה של משחק מונדיאל, מאז שנבחרת איטליה זכתה ב-11 קרנות מול גאנה ב-2006 .

נתוני המפתח מספרים את הסיפור כולו :

• החזקת כדור: קנדה 61%, בוסניה והרצגובינה 39%
• סך הכל בעיטות: קנדה 13, בוסניה והרצגובינה 8
• בעיטות למסגרת: קנדה 4, בוסניה והרצגובינה 3
• קרנות: קנדה 9, בוסניה והרצגובינה 4
• עבירות: קנדה 10, בוסניה והרצגובינה 20

נקודת ציון דרך לכדורגל הקנדי

תוצאת התיקו מהווה פריצת דרך מנטלית משמעותית עבור נבחרת שכשלה להשיג ולו נקודה אחת בשתי הופעותיה הקודמות במונדיאל, כולל קמפיין מאכזב בקטאר ארבע שנים קודם לכן . הנקודה מקדמת את קנדה בבית ב' הקשה, ושומרת על סיכוייה להעפיל לשלב הבא ולרדוף אחר ניצחון ראשון אי פעם במונדיאל בחיים .

ההשפעה המיידית של לארין הדגישה את חשיבותו כמלך השערים של קנדה בכל הזמנים, אך הערב הזה היה גדול מרגע אחד. התמונה של הנבחרת חוגגת מול ים של אוהדים לבושים באדום, תחת מגדל ה-CN האייקוני בטורונטו, הפכה לוויז'ואל המכונן של היום – רגע שהכריז על הגעתה של קנדה ככוח לגיטימי על הבמה הגלובלית .