בשלב זה חשוב להבחין בין העובדה שאירעה תקלה לבין הסיבה לתקלה: ההודעה הסינית מאשרת כשל טכני, אך אינה מסבירה עדיין מה גרם לו. חלק מהדיווחים ממקמים את האירוע כ-83 שניות לאחר ההמראה, ואילו דיווחים אחרים וניתוחי וידאו מצביעים על כ-85 שניות.
הדגם מיוצר על ידי האקדמיה הסינית לטכנולוגיית כלי שיגור, חברה-בת בייג׳ינגית של CASC. המפרט המדווח של הרקטה כולל:
מסלול מעבר גיאוסינכרוני, או GTO, הוא מסלול ביניים אליפטי מאוד. לוויינים שמיועדים להגיע למסלול גיאוסטציונרי משתמשים בו בדרך למסלול גבוה שבו הם יכולים להישאר מעל אותה נקודה בכדור הארץ. לכן, היכולת המוצהרת של לונג מארץ׳ 7A מתאימה במיוחד לשיגור לוויינים כבדים יחסית ליעדים מסלוליים בגובה רב.
זהו הכשל השני של לונג מארץ׳ 7A. לפני המשימה שבה אבד ChinaSat 4B, הדגם ביצע 17 משימות חלל, לפי הדיווחים שעליהם התבסס החשבון הראשוני. בכך הסתיים רצף של שיגורים מוצלחים שנמשך כמה שנים.
המשמעות המיידית היא אובדן לוויין תקשורת והצורך לקבוע אם מדובר בתקלה נקודתית ברקטה המסוימת הזו או בבעיה רחבה יותר. עם זאת, במועד ההודעות הראשוניות לא פורסם ממצא חקירתי שמסביר את הכשל מעבר להגדרה הכללית של CASC — "תקלות טכניות".