הפשיטות הישראליות בסוריה מתרחבות: שניים נעצרו בקוניטרה, שמונה תקיפות באידליב

זהות העצורים לא פורסמה, והדיווחים הזמינים אינם מוסרים פרטים נוספים על סוגי כלי הרכב או על יעד שאליו נלקחו העצורים. כמו כן, לא דווח על הרוגים או פצועים במהלך הפעולה. חשוב להדגיש כי הפרטים על הפשיטה מבוססים בעיקר על דיווחים סוריים ולא אומתו באופן עצמאי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ג'בתא אל-ח'שב מופיעה בדיווחים על פעילות ישראלית. בחודשים האחרונים דווח על כניסת כוחות לעיירה, הקמת מחסומים זמניים, חיפושים בבתים ומעצרים קודמים.

שמונה תקיפות בבסיס אבו א-דוחור

ב-18 באוגוסט דיווחה התקשורת הממלכתית הסורית על שמונה תקיפות ישראליות בבסיס הצבאי אבו א-דוחור, במזרח מחוז אידליב. לפי הדיווחים, המסלול, מתקני האחסון ותשתיות נוספות במקום נפגעו, אך לא היו נפגעים. גם מקורות שצוטטו ברויטרס אישרו כי לא דווח על casualties — הרוגים או פצועים — בתקיפה.

הצבא הישראלי נמנע בתחילה מתגובה. בהמשך אישרו גורמים ישראליים כי ישראל תקפה את הבסיס, והציגו לכך נימוק ביטחוני: לטענת ישראל, סוריה הייתה קרובה להפרת הסדר ביטחוני מוסכם בכך שאפשרה לכוחות טורקיים להיפרס בבסיס או להשתתף בשיקומו.

הבסיס נמצא במרחק של כ-70 קילומטרים מהגבול הטורקי, ולכן התקיפה הייתה רגישה במיוחד מבחינת אנקרה. לפי דיווחים, משלחת טורקית בחנה את שדה התעופה זמן קצר לפני התקיפות, על רקע אפשרות למעורבות טורקית בשיקום המתקן או בפריסה בו.

עם זאת, ההסבר הישראלי משקף את עמדת ישראל בלבד. המידע שסופק אינו מוכיח באופן עצמאי שפריסה טורקית הייתה קרובה לביצוע, או שהבסיס היווה איום מבצעי מיידי. גם היקף הנזק המלא אינו ברור מעבר למסלול, למתקני האחסון ולתשתיות שעליהן דיווחו מקורות סוריים.

ומה לגבי ההפגזות במערב דרעא?

בתקופה זו הופיעו גם דיווחים על הפגזות ישראליות באזור הכפרי במערב מחוז דרעא. אולם החומר הזמין אינו מאפשר לקבוע באופן מאומת את היקף הנזק או את מספר הנפגעים באירועים אלה. הנתונים הברורים ביותר נוגעים לתקיפה באבו א-דוחור, שבה לא דווח על נפגעים.

חלק מדפוס רחב יותר בדרום סוריה

הפשיטה בקוניטרה התרחשה על רקע דיווחים על פעילות ישראלית כמעט יומיומית בדרום סוריה מאז נפילת ממשלת בשאר אל-אסד בדצמבר 2024. בדיווחים מתוארים כניסות לכפרים במחוזות קוניטרה ודרעא, חיפושים בבתים, מעצרים, הקמת מחסומים זמניים והגבלות על תנועת כלי רכב ותושבים.

מקורות סוריים וגופי ניטור דיווחו גם על תנועת כוחות ישראליים לתוך אזור החיץ שבפיקוח האו״ם, שנקבע במסגרת הסכם הפרדת הכוחות מ-1974. לפי דוח של הרשת הסורית לזכויות אדם, הוקמו בדרום סוריה לפחות תשעה בסיסים צבאיים ישראליים, רובם במחוז קוניטרה.

דיווחים אחרים תיארו פגיעה בשטחים חקלאיים, סלילת דרכים, חפירת תעלות והקמת תשתיות צבאיות סמוך לקו הגבול עם רמת הגולן. היקף הפעילות והאופן שבו היא מוגדרת משתנים בין המקורות, אך המגמה המרכזית העולה מהם היא מעבר מפעולות נקודתיות לנוכחות צבאית מתמשכת יותר, הכוללת מחסומים, נקודות גישה ובסיסים.

תגובות ארצות הברית, טורקיה, סוריה והאו״ם

• ארצות הברית: טום באראק, השליח המיוחד של ארצות הברית לסוריה ולעיראק, כינה את התקיפות שאושרו באבו א-דוחור "הסלמה מיותרת" ואמר שהן אינן מקדמות את היציבות האזורית. הוא קרא לדיאלוג ולשיח הגיוני במקום לתקריות צבאיות נוספות.
• טורקיה: אנקרה גינתה את התקיפות וטענה כי הן מפרות את ריבונותה ואת שלמותה הטריטוריאלית של סוריה. משרד החוץ הטורקי קרא לקהילה הבינלאומית לפעול מול מה שהגדיר כהסלמה ישראלית הולכת וגוברת.
• ירדן ומדינות ערב: ירדן הצטרפה למצרים, קטר, כווית וסעודיה בגינוי התקיפה ובהזהרה כי היא עלולה להביא להסלמה אזורית נוספת.
• סוריה: דמשק הגדירה את התקיפות ואת החדירות הישראליות המתמשכות כהפרה של ריבונות סוריה ושל החוק הבינלאומי, וקשרה אותן למחלוקת סביב הסכם הפרדת הכוחות מ-1974.
• האומות המאוחדות: סטפן דוז'ריק, דובר מזכ״ל האו״ם, כינה את התקיפות "הפרה מדאיגה מאוד" של שלמותה הטריטוריאלית והמרחב האווירי של סוריה, ואמר כי עליהן להיפסק.
• ישראל: ישראל אישרה בדיעבד את התקיפה בבסיס, והסבירה כי ביקשה למנוע שינוי בהסדר הביטחוני ולחסום אפשרות ליצירת דריסת רגל צבאית טורקית בסוריה.

הביקורת האמריקאית בלטה במיוחד משום שיצאה מוושינגטון, בעלת ברית מרכזית של ישראל, והתמקדה בתקיפה הספציפית באבו א-דוחור ובסיכון שבהסלמה. התגובות הפומביות ממחישות כי המהלך הישראלי יצר חיכוך לא רק עם דמשק, אלא גם עם אנקרה — ובמקרה הזה גם עם ארצות הברית.

מה דורשת סוריה ממועצת הביטחון?

סוריה קראה למועצת הביטחון של האו״ם ולקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים תקיפים נגד התקיפות והחדירות הישראליות. דרישותיה כוללות לחץ בינלאומי שיוביל לנסיגת ישראל מהשטחים שאליהם נכנסה מאז דצמבר 2024, ובהם אזורים באזור החיץ שבפיקוח האו״ם, וכן מרמת הגולן הסורית הכבושה.

מבחינת דמשק, מדובר בהגנה על ריבונותה ובשמירה על הסכם הפרדת הכוחות מ-1974. ישראל, מנגד, מציגה את הפעילות המורחבת כאמצעי ביטחוני שנועד למנוע מכוחות עוינים או מפריסות צבאיות מערערות להגיע לאזורים הסמוכים לגבולה. המקורות מתעדים את שתי העמדות, אך אינם מצביעים על הסדר כולל חדש שהושג בין הצדדים.

מדוע האירועים האחרונים חשובים?

הפשיטה בג'בתא אל-ח'שב והתקיפות באבו א-דוחור הן שתי צורות שונות של אותה חזית מתרחבת. בקוניטרה דווח על כוח קרקעי גדול, חיפושים ומעצר של שני בני אדם. באידליב הגיעה הפעולה למתקן צבאי המרוחק מהגבול המיידי עם רמת הגולן, והפכה לנקודת חיכוך ישירה עם טורקיה.

ביחד, האירועים משקפים אסטרטגיה ישראלית שמשלבת מאז דצמבר 2024 עמדות קדמיות ומחסומים בדרום סוריה עם פשיטות, מעצרים ותקיפות של מתקנים שנתפסים בישראל כאיומים ביטחוניים אפשריים. הם גם חושפים מחלוקת אזורית משולשת: סוריה דורשת את הפסקת החדירות הישראליות, טורקיה מבקשת למלא תפקיד בתשתיות הביטחוניות והצבאיות של סוריה, וישראל מנסה למנוע מתפקיד כזה לשנות את מאזן הכוחות בקרבת גבולותיה. הביקורת הפומבית מוושינגטון מלמדת כי גם נימוק ביטחוני ישראלי אינו מונע חשש אמריקאי מהידרדרות נוספת.