החות׳ים הגיבו בסדרת תקיפות טילים וכטב״מים נגד מאריב, עיר שבשליטת הממשלה ומשמשת גם מקום מקלט לעקורים. הרשויות המקומיות מסרו כי ארבעה טילים בליסטיים וארבעה כטב״מים פגעו בשכונות מגורים ובאזורים הסמוכים למחנות עקורים. לפי הדיווחים, היו נפגעים ונגרם נזק לבתים, לכלי רכב ולרכוש נוסף.
בהמשך דיווחו גורמים מקומיים על שיגורים נוספים: טיל חמישי פצע אדם אחד, וטיל שישי שוגר לעבר מאריב במהלך הלילה. דיווחים אחרים דיברו על שישה טילים בליסטיים וארבעה כטב״מים שנורו לעבר אזורי מגורים, ועל פגיעה במתקנים אזרחיים — בהם מאפייה.
הדיווחים אינם אחידים בתיאור התקיפות ובמספר הנפגעים, אך כולם מצביעים על אותה מגמה מדאיגה: הלחימה מגיעה לקהילות עירוניות ולאוכלוסייה עקורה, ולא נותרת רק סביב יעדים צבאיים.
האלימות התפשטה גם לאל-מוח׳א, או מוח׳ה, עיר נמל לחופי ים סוף במחוז תעז. כלי תקשורת צבאיים המזוהים עם הממשלה מסרו כי מתקפה חות׳ית הרגה ארבעה חיילים ושלושה אזרחים, פצעה 15 בני אדם וכללה שימוש בכטב״מים — 11 מהם, לפי הדיווח, הופלו.
דיווחים אחרים תיארו תקיפות ליליות באל-מוח׳א ובמאריב, שבהן נהרגו כמה בני אדם ונגרם נזק לתשתיות אזרחיות. מכיוון שהמספרים משתנים בין הדיווחים, יש להתייחס למניין הנפגעים בזהירות.
הסבב הנוכחי משלב טילים בליסטיים, כטב״מי תקיפה, ארטילריה ופעילות קרקעית באזורים המרוחקים זה מזה. החות׳ים משתמשים בטילים ובכטב״מים נגד מחנות, מחסנים ואזורים עירוניים, בעוד שכוחות הממשלה מדווחים על הפעלת כטב״מים נגד עמדות, התקהלויות וכלי רכב חות׳יים.
לשילוב הזה יש שתי השלכות מרכזיות. ראשית, ניתן לשגר תקיפות מעבר לקו החזית המיידי, ולכן קשה יותר לבלום את ההסלמה. שנית, כאשר מתקנים צבאיים, שכונות מגורים ומחנות עקורים נמצאים זה לצד זה, גדל הסיכון למותם של אזרחים ולפגיעה בתשתיות.
הדיווח על הפלת 11 כטב״מים ליד אל-מוח׳א מדגיש גם את חשיבותן הגוברת של מערכות הגנה אווירית ושל יכולות נגד-כטב״מים במלחמה.
ההתפתחות החשובה ביותר אינה טענה בודדת על מספר ההרוגים, אלא דפוס הפעולה וההתפשטות הגאוגרפית: תקיפות חות׳יות נגד עמדות ממשלה ואזורים אזרחיים, תגובות של הממשלה באמצעות כטב״מים וארטילריה, וחידוש הלחימה בחזיתות שנהנו מתקופות של רגיעה יחסית.
הדיווחים הזמינים אינם מוכיחים שמלחמה כוללת בכל רחבי המדינה כבר פרצה מחדש. עם זאת, הם מצביעים על הידרדרות חמורה: אזורים אזרחיים ומחנות עקורים נחשפים שוב ושוב לטילים ולכטב״מים. ככל שמעגל התקיפות מתרחב, כך גובר הסיכון שחילופי אש מקומיים יהפכו למתקפה מתואמת ולמשבר הומניטרי רחב יותר.
לעת עתה, נתוני ההרוגים עדיין שנויים במחלוקת. המסקנה הברורה ביותר היא שהסכסוך בתימן נכנס לשלב מסוכן יותר, שבו מערכות בלתי מאוישות וכלי נשק ארוכי-טווח מגבירים את הלחץ הן על הכוחות הלוחמים והן על האוכלוסייה האזרחית.