התקרית התרחשה במהלך גמר AFCON ברבאט ב-18 בינואר, כאשר סנגל ניצחה את המארחת מרוקו 1–0 לאחר הארכה וזכתה בטורניר. לקראת סיום המשחק, המתיחות גברה וכמה אוהדים ניסו להסתער על המגרש, מה שאילץ את כוחות הביטחון להתערב ולהפסיק את המשחק לזמן קצר.
הרשויות מסרו כי ההפרות כללו התנגשויות עם אנשי ביטחון ונזק למתקני האצטדיון. כמה אנשים נעצרו לאחר האירוע, בעוד גורמים מרוקאים ביקשו להשיב את הסדר על כנו ולחקור את האלימות.
התובעים המרוקאים האשימו את האוהדים העצורים בחוליגניות ועבירות נלוות הקשורות לאי-הסדרים באצטדיון. האישומים כללו:
בית משפט מרוקאי הרשיע מאוחר יותר 19 נאשמים: 18 אזרחי סנגל ואזרח צרפתי אחד. המשפט נמשך מספר שעות לפני מתן גזר הדין.
בית המשפט גזר עונשי מאסר שנעו בין שלושה חודשים לשנה, לצד קנסות כספיים. הפירוט שפורסם בכלי תקשורת שונים כלל:
הנאשמים כבר בילו שבועות במעצר לפני משפט לאחר שנעצרו בליל הגמר.
גזר הדין עורר ביקורת בסנגל ועורר חששות לגבי היחסים בין שתי המדינות. גורמים סנגלים תיארו את המצב כמצער ודחפו לפתרון, בטענה שהנושא חצה את גבולות הספורט ונכנס לזירה הדיפלומטית.
נשיא סנגל, בסירו דיומאי פה, אישר מאוחר יותר כי ביקש אישית מהמלך מוחמד השישי להעניק חנינה לאוהדים הכלואים.
לקראת חג הקורבן (עיד אל-אדחא), הודיע החצר המלכותי של מרוקו על חנינה ל-18 האוהדים הסנגלים שהורשעו בפרשה. בארמון נאמר כי ההחלטה התקבלה ממספר סיבות:
גורמים רשמיים הציגו את החנינה כצעד הומניטרי המשקף את הקשר ההדוק בין שתי המדינות.
ההחלטה המלכותית סייעה להרגיע את המחלוקת שפרצה בעקבות גמר AFCON. על ידי שחרור האוהדים הסנגלים – שחלקם כבר ריצו חלק מעונשם – מרוקו אותתה על נכונות להתקדם מעבר למחלוקת, תוך שמירה על פסק הדין המשפטי נגד המעורבים.
הפרשה המחישה כיצד אירועי ספורט גדולים יכולים לגלוש לפוליטיקה בינלאומית. מה שהתחיל כאלימות אוהדים במשחק כדורגל מתוח הסתיים בהרשעות בבית משפט, פניות דיפלומטיות, ולבסוף חנינה מלכותית שמטרתה להשיב את היחסים הטובים בין שתי אומות הקשורות זו בזו.