זו לא הייתה רעידת אדמה רגילה
האסון שהתרחש ב־26 באוגוסט באזור לנגטנג לירונג שבהימלאיה לא היה, לפי הראיות הראשוניות, התפרצות רגילה של אגם קרחוני וגם לא רעידת אדמה שגרמה למפולת. מדובר ככל הנראה בשרשרת אירועים מהירה: חלק גדול מסלע ההר והקרחון קרס, המסה המתדרדרת הפכה למפולת של קרח וסלע, ובהמשך התערבבו בה מים, סחף וסלעים — והיא התפתחה לזרם בוץ ולשיטפון בזק הרסני במורד העמק. הגורם המדויק שהחל את הקריסה עדיין נחקר.
3
26
27
מה קרס בהר?
ניתוח תמונות לוויין שנאספו לאחר האירוע הראה שהקריסה כללה יותר מגוש קרח שהתנתק. גאומורפולוגים זיהו קריסה של הסלע שמתחת לקרחון, שסחפה איתה מסה גדולה של קרח במדרון הצפוני והתלול של לנגטנג לירונג. החומר צנח מאות מטרים אל מערכת הנהרות העליונה, ובדרכו במורד צבר סלעים, משקעים ומים.
3
24
26
מומחים שצוטטו על ידי Science Media Centre תיארו את שלב הפתיחה כמפולת גדולה של סלע וקרח, בגובה של כ־5,200 מטרים. לדבריהם, חלק מהקרחון ומהסלע שמתחתיו, שרוחבו הוערך בכ־1 עד 1.3 קילומטרים, התנתק ממסיב לירונג. בשל מהירותה הרבה, המפולת הראשונית כמעט שלא הותירה זמן להתרעה באזור המקור.
27
בהמשך זרם החומר דרך עמקי נהרות המחוברים זה לזה בנפאל ובטיבט, ושטף מבנים, גשרים ותשתיות אחרות. חלק מהפסולת חסם זמנית את אפיקי המים, יצר סכרים טבעיים ואגמים מאחורי מחסומי סחף — והוסיף שלב נוסף לרצף ההצפות.
6
25
מדוע ההסבר של רעידת האדמה השתנה?
המדידות הסייסמיות הראשונות פורשו כעדות לרעידת אדמה בעוצמה 4.4. אולם ניתוח מאוחר יותר של הסוכנות הגיאולוגית של ארצות הברית (USGS) ושל גורמים נוספים קבע שהאות נוצר מקריסת הסלע והקרח, ולאחר מכן מזרם הפסולת. בדיווחים מאוחרים יותר תואר האירוע הסייסמי שנוצר מקריסת הקרחון בעוצמה 5.2.
3
15
21
23
ההבדל חשוב: סייסמוגרפים מסוגלים לזהות תנועה גדולה של מסה, אך זיהוי האות לאחר שהמדרון כבר קרס אינו שקול לחיזוי הקריסה מראש. גם מערכות התרעה המבוססות על גשם, מפלס נהרות או אגמים קרחוניים לא בהכרח יכלו לספק התרעה משמעותית בזמן לאירוע מורכב ומהיר כל כך. מומחים ציינו שזמן התרעה ארוך יותר במורד הזרם עדיין עשוי היה לצמצם את מספר הקורבנות, אף שהקריסה הראשונית עצמה הייתה מהירה מכדי להתריע מפניה ישירות.
27
כיצד שינוי האקלים עשוי להגביר את הסיכון?
החוקרים עדיין לא קבעו ששינוי האקלים היה הטריגר המיידי והיחיד ב־26 באוגוסט. המסקנה הזהירה יותר היא שההתחממות עשויה הייתה להחליש את המערכת ההררית כולה ולהגדיל את הסבירות לקריסה. נסיגת קרחונים משנה את התמיכה שהקרח מספק למדרונות תלולים, בעוד שהפשרת פרמפרוסט — קרקע, סלע וחומר אורגני שקפאו במשך שנים רבות — מסירה מעין "דבק" טבעי שמייצב סלעים סדוקים.
38
43
האירוע התרחש על רקע מגמה רחבה יותר בהימלאיה. מחקרים מצביעים על כך שמפולות של קרח וסלע נעשות תכופות יותר באזורים מסוימים, ככל שנסיגת הקרחונים, הידרדרות הפרמפרוסט ומשקעי קיצון משנים את תנאי המדרונות. עם זאת, המגמות משתנות ממקום למקום ואינן אחידות בכל האזור.
40 תצפיות נפרדות מראות כי אובדן הקרח בהימלאיה הואץ בארבעת העשורים האחרונים: קצב האובדן הממוצע במאה ה־21 היה מהיר פי שניים לעומת סוף המאה ה־20.
41
המגמות האזוריות מעידות על סביבת סיכון משתנה, אך אינן מספקות לבדן הסבר מלא לקריסה מסוימת. כדי לקבוע מה הפעיל את האירוע יהיה צורך לבחון את המדרון שקרס, תנאי מזג האוויר, מבנה הקרחון והרישום הסייסמי.
מספר הקורבנות והסכנה שעדיין נמשכת
היקף האסון השתנה במהירות עם הגעת צוותי החילוץ לאזורים מבודדים. לפי דיווח רויטרס, עד 28 באוגוסט נהרגו לפחות 579 בני אדם בנפאל ושבעה בטיבט, ובנפאל דווח על 1,924 נעדרים. הנתונים היו זמניים, כאשר רבים עדיין לא אותרו והגישה לעמקים שכוסו בפסולת נותרה מוגבלת.
18
פעולות החילוץ התמודדו עם כבישים שניזוקו, מדרונות לא יציבים, מזג אוויר קשה וסכנת הצפות נוספות. צוותי מסוקים וצוותים נפאליים וסיניים חיפשו ניצולים, בזמן שהרשויות עקבו אחר לפחות שני אגמים שנוצרו במעלה הזרם מאחורי מחסומי פסולת. גורמים רשמיים הזהירו שגלישה של המים מעל המחסום או קריסתו עלולות להזרים מים נוספים לעמקים שכבר חרבו; אחד האגמים דווח כמי שכבר עלה על גדותיו.
18
20
31
34
האירוע ממחיש מדוע תכנון הסיכונים בהימלאיה אינו יכול להסתמך רק על מדידות גשם, מדי מפלס נהרות או מפות של אגמים קרחוניים. יש לנטר גם מדרונות לא יציבים של סלע, קרח ופרמפרוסט באמצעות תמונות לוויין, נתונים סייסמיים ותצפיות קרקע — ולבנות מנגנוני התרעה שיפעלו משני עברי הגבול בין נפאל לסין.
קריסת לנגטנג לירונג הראתה כיצד כמה מפגעים יכולים להתחבר בתוך דקות לאירוע אחד: קריסת סלע וקרחון, מפולת, זרם בוץ ושיטפון. מרגע שהמדרון מתחיל להיכשל, חלון הזמן להצלת חיים עשוי להיות קצר ביותר.
27
40