במילים אחרות, עאון ביקש מהוותיקן לסייע בהפעלת לחץ בינלאומי כדי שההסדר הביטחוני יהיה הדדי, וכדי לחזק את טענת ממשלת לבנון שסמכותה על הנשק ועל החלטות המלחמה צריכה להיות בלעדית.

מה כולל הסכם המסגרת?

ההסכם המשולש בין לבנון, ישראל וארצות הברית אינו הסדר מיידי שמכריע את כל המחלוקות, אלא מתווה מדורג לייצוב המצב הביטחוני. לפי הדיווחים, הוא כולל פירוק הדרגתי של חיזבאללה מנשקו, פריסת צבא לבנון באזורים בדרום ונסיגה מדורגת של הכוחות הישראליים.

יישום ההסכם אמור להתבצע בשלבים ובכפוף לפיקוח. בשלב הראשון אמור צבא לבנון לקבל אחריות ביטחונית ב“אזורי פיילוט” בדרום, ולאחר אימות התנאים הביטחוניים אמורים הכוחות הישראליים להיערך מחדש ולהיסוג מהאזורים הרלוונטיים.

אלא שהסדר מדורג כזה תלוי בהסכמה על סדר הפעולות — וכאן מצוי אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים. מנהיג חיזבאללה, נעים קאסם, דחה את ההסכם בתיווך ארצות הברית והבהיר שהארגון ימשיך ב“התנגדות” המזוינת. ישראל, מצדה, המשיכה להחזיק כוחות באזור ביטחון שהכריזה עליו, ולא השלימה נסיגה.

המסר מהוותיקן: תמיכה דיפלומטית, לא מנגנון אכיפה

לאחר פגישתו עם האפיפיור נפגש עאון עם הקרדינל פייטרו פארולין, מזכיר המדינה של הכס הקדוש. בשיחה השתתף גם הארכיבישוף פול ריצ׳רד גלאגר, המזכיר ליחסים עם מדינות ועם ארגונים בינלאומיים.

הוותיקן מסר כי השיחות עסקו בעיקר בהסכם המסגרת, בייצוב הגבול הדרומי של לבנון ובחתירה לשלום צודק ובר־קיימא.

עם זאת, ההודעה הרשמית של הכס הקדוש לא כללה הכרזה על מנגנון אכיפה חדש, פריסת כוח צבאי או הסכם תיווך רשמי. תפקידו של הוותיקן נותר דיפלומטי: תמיכה ביישום ההסכם לצד אזהרה פומבית שההסדר נתקל בקשיים משמעותיים.

דיווחים נוספים מסרו כי עאון הציג לאפיפיור שרידים של הפטריארך המבורך אליאס חוויאק, מחווה סמלית שנועדה להדגיש את המורשת הנוצרית של לבנון. הפרט הזה לא הופיע בהודעה הרשמית של הוותיקן, ולכן המידע הציבורי בעניינו מוגבל.

מדוע הפגישה התקיימה בעיתוי דחוף?

הפנייה הדיפלומטית של ביירות הגיעה בשעה שדיווחי ניטור הצביעו על עלייה חדה בפעילות הצבאית. כוח האו״ם הזמני בלבנון, יוניפי״ל (UNIFIL), מסר כי בין 5 ל־16 באוגוסט נרשמו בממוצע 137 שיגורים ביום. ביום שבת אחד תועדו 208 שיגורים, וביום ראשון שלאחריו 185.

יוניפי״ל דיווח גם על יותר מ־1,700 הפרות של המרחב האווירי הלבנוני בין 21 ביוני ל־11 באוגוסט, וכן על יותר מ־100 תקיפות אוויריות ויותר מ־1,800 שיגורים של צה״ל במהלך אותה תקופה.

בנפרד, כלי תקשורת ממלכתיים בלבנון דיווחו כי תקיפות ישראליות באנצר ובדיר א־זהראני הרגו לפחות 11 בני אדם, בהם שלושה ילדים ושתי נשים. הנשיא עאון אמר כי התקיפות מעבירות מסר ברור לגבי הקושי בתהליך המשא ומתן ובמאמצים ליישם את הסכם המסגרת.

הנתונים מתארים את הרקע הביטחוני שבו מתנהלת הדיפלומטיה, אך אינם מוכיחים שלוותיקן יש יכולת ישירה לכפות על אחד הצדדים לציית להסכם. הם כן מסבירים מדוע ביירות מבקשת גיבוי בינלאומי רחב יותר, בשעה שהשלבים הביטחוניים שעליהם הוסכם נותרו תקועים והאלימות בדרום נמשכת.

מה צפוי בהמשך ברומא?

ביקורו של עאון ברומא אמור היה לכלול גם פגישות עם נשיא איטליה סרג׳ו מטרלה ועם ראש הממשלה ג׳ורג׳ה מלוני. במרכז השיחות צפוי לעמוד עתיד הכוחות הבינלאומיים בדרום לבנון, ובפרט יוזמה צרפתית־איטלקית להקמת כוח רב־לאומי שיוכל להחליף את יוניפי״ל או לרשת אותו כאשר המנדט שלו יתקרב לסיומו.

דיונים אלה עשויים להשפיע על האופן שבו יעוצבו בעתיד מנגנוני הפיקוח והאימות של ההסכם. אך הבעיה המיידית נותרה בעינה: המתווה תלוי בשורת צעדים שעליהם ישראל, לבנון והגורמים הפוליטיים הלבנוניים עדיין אינם מסכימים — וכל זאת בזמן שהלחימה בדרום נמשכת.

במילים אחרות, עאון ביקש מהוותיקן לסייע בהפעלת לחץ בינלאומי כדי שההסדר הביטחוני יהיה הדדי, וכדי לחזק את טענת ממשלת לבנון שסמכותה על הנשק ועל החלטות המלחמה צריכה להיות בלעדית.

מה כולל הסכם המסגרת?

ההסכם המשולש בין לבנון, ישראל וארצות הברית אינו הסדר מיידי שמכריע את כל המחלוקות, אלא מתווה מדורג לייצוב המצב הביטחוני. לפי הדיווחים, הוא כולל פירוק הדרגתי של חיזבאללה מנשקו, פריסת צבא לבנון באזורים בדרום ונסיגה מדורגת של הכוחות הישראליים.

יישום ההסכם אמור להתבצע בשלבים ובכפוף לפיקוח. בשלב הראשון אמור צבא לבנון לקבל אחריות ביטחונית ב“אזורי פיילוט” בדרום, ולאחר אימות התנאים הביטחוניים אמורים הכוחות הישראליים להיערך מחדש ולהיסוג מהאזורים הרלוונטיים.

אלא שהסדר מדורג כזה תלוי בהסכמה על סדר הפעולות — וכאן מצוי אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים. מנהיג חיזבאללה, נעים קאסם, דחה את ההסכם בתיווך ארצות הברית והבהיר שהארגון ימשיך ב“התנגדות” המזוינת. ישראל, מצדה, המשיכה להחזיק כוחות באזור ביטחון שהכריזה עליו, ולא השלימה נסיגה.

המסר מהוותיקן: תמיכה דיפלומטית, לא מנגנון אכיפה

לאחר פגישתו עם האפיפיור נפגש עאון עם הקרדינל פייטרו פארולין, מזכיר המדינה של הכס הקדוש. בשיחה השתתף גם הארכיבישוף פול ריצ׳רד גלאגר, המזכיר ליחסים עם מדינות ועם ארגונים בינלאומיים.

הוותיקן מסר כי השיחות עסקו בעיקר בהסכם המסגרת, בייצוב הגבול הדרומי של לבנון ובחתירה לשלום צודק ובר־קיימא.

עם זאת, ההודעה הרשמית של הכס הקדוש לא כללה הכרזה על מנגנון אכיפה חדש, פריסת כוח צבאי או הסכם תיווך רשמי. תפקידו של הוותיקן נותר דיפלומטי: תמיכה ביישום ההסכם לצד אזהרה פומבית שההסדר נתקל בקשיים משמעותיים.

דיווחים נוספים מסרו כי עאון הציג לאפיפיור שרידים של הפטריארך המבורך אליאס חוויאק, מחווה סמלית שנועדה להדגיש את המורשת הנוצרית של לבנון. הפרט הזה לא הופיע בהודעה הרשמית של הוותיקן, ולכן המידע הציבורי בעניינו מוגבל.

מדוע הפגישה התקיימה בעיתוי דחוף?

הפנייה הדיפלומטית של ביירות הגיעה בשעה שדיווחי ניטור הצביעו על עלייה חדה בפעילות הצבאית. כוח האו״ם הזמני בלבנון, יוניפי״ל (UNIFIL), מסר כי בין 5 ל־16 באוגוסט נרשמו בממוצע 137 שיגורים ביום. ביום שבת אחד תועדו 208 שיגורים, וביום ראשון שלאחריו 185.

יוניפי״ל דיווח גם על יותר מ־1,700 הפרות של המרחב האווירי הלבנוני בין 21 ביוני ל־11 באוגוסט, וכן על יותר מ־100 תקיפות אוויריות ויותר מ־1,800 שיגורים של צה״ל במהלך אותה תקופה.

בנפרד, כלי תקשורת ממלכתיים בלבנון דיווחו כי תקיפות ישראליות באנצר ובדיר א־זהראני הרגו לפחות 11 בני אדם, בהם שלושה ילדים ושתי נשים. הנשיא עאון אמר כי התקיפות מעבירות מסר ברור לגבי הקושי בתהליך המשא ומתן ובמאמצים ליישם את הסכם המסגרת.

הנתונים מתארים את הרקע הביטחוני שבו מתנהלת הדיפלומטיה, אך אינם מוכיחים שלוותיקן יש יכולת ישירה לכפות על אחד הצדדים לציית להסכם. הם כן מסבירים מדוע ביירות מבקשת גיבוי בינלאומי רחב יותר, בשעה שהשלבים הביטחוניים שעליהם הוסכם נותרו תקועים והאלימות בדרום נמשכת.

מה צפוי בהמשך ברומא?

ביקורו של עאון ברומא אמור היה לכלול גם פגישות עם נשיא איטליה סרג׳ו מטרלה ועם ראש הממשלה ג׳ורג׳ה מלוני. במרכז השיחות צפוי לעמוד עתיד הכוחות הבינלאומיים בדרום לבנון, ובפרט יוזמה צרפתית־איטלקית להקמת כוח רב־לאומי שיוכל להחליף את יוניפי״ל או לרשת אותו כאשר המנדט שלו יתקרב לסיומו.

דיונים אלה עשויים להשפיע על האופן שבו יעוצבו בעתיד מנגנוני הפיקוח והאימות של ההסכם. אך הבעיה המיידית נותרה בעינה: המתווה תלוי בשורת צעדים שעליהם ישראל, לבנון והגורמים הפוליטיים הלבנוניים עדיין אינם מסכימים — וכל זאת בזמן שהלחימה בדרום נמשכת.