גאנה דורשת מרוסיה לפעול נגד גיוס אזרחיה למלחמה באוקראינה

62 הרוגים ו-15 נעדרים

אבלקווה דיווח כי 62 אזרחים גנאים נהרגו במלחמה וכי 15 נוספים מוגדרים נעדרים. הנתונים הופיעו בכמה דיווחים על מסיבת העיתונאים המשותפת של שני השרים.

המקורות הזמינים אינם קובעים כמה אזרחים גנאים גויסו בסך הכול מאז 2022. כמו כן, אין בהם פירוט עצמאי ומהימן של מספר האזרחים שנותרו בחיים, המשרתים במסגרת חוזה או שנפלו קורבן להטעיה בדרך להצטרפותם.

ההסבר של לברוב ועמדת מוסקבה

לברוב אישר, לפי הדיווחים על הפגישה, כי אזרחים גנאים חתמו על חוזים עם משרד ההגנה הרוסי. הוא ייחס את החלטתם לשילוב של הזדהות עם רוסיה ושל מניעים חומריים וכלכליים.

הגרסה הזו שונה מתיאור הגיוס של גאנה כבלתי חוקי, וכן מדיווחים שלפיהם רשתות גיוס פנו לאזרחים אפריקאים באמצעות מתווכים והציעו להם עבודות אזרחיות בשכר גבוה. לכן, החומר הקיים מציג גרסאות מתחרות באשר לאופן שבו הגיעו המגויסים לשירות הרוסי, אך אינו מכריע באופן עצמאי מה היה היקף ההטעיה או הכפייה במקרים של אזרחים גנאים.

התמונה האפריקאית הרחבה יותר

התלונה של גאנה אינה מקרה מבודד. לברוב אמר כי רוסיה קיבלה פניות דומות מדרום אפריקה, קניה ובוטסואנה.

דיווחים תיארו מאמצי גיוס שנעשו באמצעות מתווכים והצעות עבודה אזרחיות, ועוררו חששות בקניה, בגאנה ובדרום אפריקה. לפי דיווח אחד, שירותי המודיעין של קניה זיהו יותר מ-1,000 מגויסים קנייתים, אף שגורמים קנייתים אמרו שאין בידיהם מספר מדויק של כלל האזרחים המעורבים.

משרד החוץ של אוקראינה אמר באוגוסט כי לפחות 2,982 בני אדם מ-37 מדינות באפריקה גויסו לכוחות המזוינים של רוסיה, וכי ידוע על 486 שנהרגו. אלה נתונים אוקראיניים — הערכה או טענה המבוססת על מידע מודיעיני — ולא מספר שאומת במשותף בידי כל הצדדים.

בדיווחים אוקראיניים מוקדמים יותר הופיעה הערכה נמוכה יותר, של יותר מ-1,700 אפריקאים שנלחמו לצד רוסיה. הפער ממחיש כי המספרים משתנים בהתאם למועד, להגדרה ולמקור המידע.

כיצד מתואר מנגנון הגיוס

הדיווחים שנאספו סביב הפרשה מתארים דפוס שבו מועמדים פנו למתווכים שהציעו להם עבודה אזרחית, לעיתים תוך הבטחות לשכר אטרקטיבי. חקירות נוספות ודיווחים אוקראיניים טענו לשימוש רחב יותר בהטעיה, בכפייה, בהצעות לימודים או עבודה ובהבטחות לאזרחות רוסית או להטבות אחרות.

עם זאת, מדובר בתיאור של מערכת גיוס רחבה יותר — לא בהוכחה שכל אזרח גנאי שגויס הוטעה או אולץ. החומר שסופק אינו מבסס כל טענה פרטנית בנוגע לכל מגויס, מגייס או ערוץ גיוס.

חששות דומים במדינות נוספות

קניה ודרום אפריקה כבר העלו חששות בנוגע לאזרחים שלדבריהן פותו להצטרף לכוחות הרוסיים באמצעות הצעות עבודה. בוטסואנה הזהירה גם היא מפני דיווחים על אזרחים שנפלו קורבן להטעיה או לכפייה.

אף שהשאלה המקורית כללה גם טענות הנוגעות לפנמה, המקורות הזמינים כאן אינם מאמתים טענה ספציפית בעניין זה.

הסכמים נוספים שנחתמו במוסקבה

הפגישה לא עסקה רק במחלוקת על הגיוס. רוסיה וגאנה חתמו גם על הסכם לפטור מחובת אשרה לבעלי דרכונים דיפלומטיים ודרכוני שירות, לפי דיווחים שהתבססו על משרד החוץ של גאנה.

לברוב אמר בנוסף כי שתי המדינות מתכוננות לכינוס הוועדה הבין-ממשלתית לסחר ולשיתוף פעולה כלכלי, מדעי וטכנולוגי במוסקבה, לפני סוף 2026. במילים אחרות, סוגיית הגיוס הועלתה לצד המשך שיתוף פעולה דו-צדדי — ולא החליפה את סדר היום הדיפלומטי הרחב יותר.

ומה לגבי תוכניות הגיוס של רוסיה ב-2026?

אוקראינה דיווחה בנפרד כי רוסיה תכננה לגייס לפחות 18,500 אזרחים זרים בשנת 2026. מדובר בהערכה שיוחסה למודיעין האוקראיני, ולא בנתון רוסי מאומת.

המקורות הזמינים אינם מאמתים:

• את המספר המצטבר של אזרחים גנאים שגויסו מאז 2022;
• גוף רוסי מסוים שאמור לבצע את הבדיקה, מעבר להפניות לגורמים המוסמכים ולמשרד ההגנה;
• מספר מדויק ומוסכם של כלל האפריקאים שנהרגו בתקופות הדיווח השונות;
• את הטענות הנוגעות לפנמה;
• תמונה חד-משמעית של היקף הכפייה בכל אחד מהמקרים בגאנה; או
• מסקנות גיאופוליטיות רחבות יותר בנוגע לאזור הסאהל.

המסקנה הברורה ביותר מהפגישה ב-17 באוגוסט מצומצמת יותר: גאנה הציבה בפני מוסקבה באופן ישיר את סוגיית גיוס אזרחיה, דיווחה על 62 הרוגים ו-15 נעדרים, וקיבלה התחייבות רוסית לבחון את בקשתה. האם ההתחייבות תוביל לפעולה שניתן יהיה לאמת — עדיין לא ידוע.