מנצ'יו שב לקדמת הבמה עם סרטו החדש, שמוגדר כיציאה ראשונה שלו מגבולות רומניה ומתרחש כולו בנופים הקפואים של נורווגיה.
הסרט עוקב אחר משפחת גיאורגיו: מיכאי (סבסטיאן סטן), מהנדס תוכנה רומני, ואשתו ליזבט (רנטה ריינסווה), נורווגית שחזרה למולדתה. יחד עם חמשת ילדיהם, הם עוברים לכפר מבודד השוכן על שפת פיורד. מהר מאוד, השיטות המסורתיות והדתיות שלהם בגידול הילדים מתנגשות עם הנורמות הפרוגרסיביות של הקהילה המקומית. כאשר מורה מבחינה בחבלות על גופה של אחת הבנות, רשויות הרווחה הנורווגיות מתערבות ופותחות בחקירה שמסעירה את כל הכפר ומעוררת דיון ציבורי נוקב על סובלנות, ערכים וחופש הורות.
מנצ'יו תיאר את הסרט כ"דרמה על פונדמנטליזם שמאלני", והוא מעמת באופן בלתי מתפשר את הצופה עם שאלות על גבולות החירות והפלורליזם.
פיורד היה אחד הסרטים המדוברים ביותר בפסטיבל. בבכורה שלו, הסרט זכה לתשואות עמידה שנמשכו 12 דקות רצופות — הארוכות ביותר בפסטיבל באותה שנה.
מבקרים שיבחו את המשחק המתוח של סטן וריינסווה, את התסריט המדויק ואת האומץ של מנצ'יו להתמודד עם סוגיות בוערות מבלי לקחת צד מוסרי חד משמעי.
את חבר השופטים הראשי של הפסטיבל הוביל השנה הבמאי הדרום קוריאני פארק צ'אן-ווק.
רשימת הזוכים הבולטים בתחרות הרשמית:
בניגוד לשנים קודמות, התחרות הראשית של 2026 נתפסה על ידי מבקרים רבים כ"פתוחה לחלוטין" וללא פייבוריטית מובהקת. מעט סרטים הצליחו לייצר באזז משמעותי, והתחושה הכללית הייתה שמדובר בשנה חלשה יחסית מבחינת איכות הכותרים.
אחת המגמות הבולטות ביותר הייתה הנוכחות המוגבלת של אולפני הוליווד. דיווחים רבים ציינו שהוליווד כמעט "החרימה" את הפסטיבל השנה, והותירה את הבמה לאולפנים עצמאיים ולקולנוע בינלאומי.
הפסטיבל חילק השנה שלוש מחוות כבוד ליוצרים איקוניים:
למרות האווירה המאופקת וההיעדר היחסי של כוכבי העל ההוליוודיים, פסטיבל קאן 2026 סיפק רגע קולנועי משמעותי עם זכייתו של פיורד. הסרט לא רק העניק למנצ'יו את תואר הכבוד הגבוה ביותר בפעם השנייה, אלא גם הוכיח שקאן נותרה הבמה המרכזית לקולנוע בינלאומי נועז ומעורר מחשבה.