במסגרת ההתרחבות הודיעה אנתרופיק על שותפויות עם גורמים מרכזיים במערכת ה-AI הקוריאנית. בין החברות נמנות Naver, Samsung SDS, LG CNS ו-Nexon .
במקביל נרקמו שותפויות אקדמיות עם המעבדה הלאומית למחקר ב-AI (NAIR) — קונסורציום הכולל את KAIST, אוניברסיטת קוריאה, אוניברסיטת יונסיי, POSTECH ומוסדות קוריאניים נוספים .
המרכיב הממשלתי המרכזי במהלך היה מזכר הבנות עם משרד המדע והתקשוב של דרום קוריאה (MSIT). מטרתו לקדם אימוץ בטוח ואחראי של AI, לצד שיתוף פעולה בבטיחות מודלים ובסייבר .
במסגרת ההסכם, המכון הקוריאני לבטיחות בינה מלאכותית (AISI), הפועל תחת המכון למחקר בתחום האלקטרוניקה והתקשורת (ETRI), ואנתרופיק ישתפו פעולה בהערכת בטיחות של מודלים — כולל בחינת הביצועים והסיכונים שלהם בשפה הקוריאנית . בתחום הסייבר, משרד המדע והתקשוב ואנתרופיק אמורים לזהות יחד חולשות במערכות AI ולחלוק ידע ומידע על איומי סייבר
.
הקשר בין הצדדים כבר כלל צעד מעשי: ב-3 ביוני הודיע המשרד הקוריאני כי הסוכנות הקוריאנית לאינטרנט ולאבטחה (KISA) קיבלה גישה למודל הסייבר של אנתרופיק, Mythos, במסגרת Project Glasswing ובשיתוף חברות קוריאניות גדולות . כלומר, הגישה לכלי בטיחות מתקדם הושגה עוד לפני ההכרזה הפומבית על המשרד בסיאול.
חמישה ימים לפני פתיחת המשרד, ב-12 ביוני 2026, משרד המסחר האמריקאי הוציא הוראת בקרת ייצוא שחייבה את אנתרופיק להפסיק מיד גישה לשני המודלים המתקדמים ביותר שלה — Claude Fable 5 ו-Claude Mythos 5 — עבור כל אזרח זר, בתוך ארצות הברית ומחוצה לה . ההוראה כללה גם עובדים של אנתרופיק שאינם אזרחי ארצות הברית
.
הצו נחתם בידי שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק . לפי משרד המסחר, הטריגר היה ניסיון פריצה, או jailbreak, שלטענתו כלל השלכות על הביטחון הלאומי
. שני המודלים היו זמינים לציבור במשך שלושה ימים בלבד: Fable 5 הושק ב-9 ביוני
.
ההוראה לא הסתפקה בחסימה גיאוגרפית של משתמשים מחוץ לארצות הברית. היא התבססה על הלאום של המשתמש — גם אם הוא נמצא בתוך ארצות הברית. מכיוון שאנתרופיק לא יכלה לאמת באופן אמין את הלאום של כל משתמש בזמן אמת ברמת המערכת, היא טענה שהדרך היחידה לעמוד בדרישה הייתה להשבית את שני המודלים עבור כל הלקוחות בעולם .
בהצהרה רשמית מסרה החברה: ״ההשפעה הכוללת של ההוראה היא שעלינו להשבית באופן פתאומי את Fable 5 ו-Mythos 5 עבור כל הלקוחות שלנו כדי להבטיח ציות״ . אנתרופיק תיארה את המהלך כ״אי-הבנה״ ואמרה שהיא פועלת להחזיר את הגישה בהקדם האפשרי
. החברה הבהירה כי הגישה לשאר מודלי אנתרופיק לא הושפעה
.
לפי הדיווחים, אנתרופיק חלקה על הנימוק שהציג הממשל. החברה טענה כי ההדגמה שעליה התבססה ההחלטה הייתה נקודתית ולא הוכיחה פגיעה כללית במודלים . היא הזהירה כי החלת סטנדרט כזה עלולה להגביל באופן משמעותי את היכולת לפרוס מודלי AI מתקדמים
.
ארגון Cloud Security Alliance תיאר את הפרשה כמקרה הראשון שבו ממשלת ארצות הברית אילצה ישירות חברת AI לבטל גישה לגרסאות מסוימות של מודל שכבר הוצע באופן מסחרי, על בסיס הלאום של המשתמשים .
על הנייר, מדובר בשני מהלכים נפרדים:
אך מבחינה עסקית, התזמון יצר מצב בעייתי: אנתרופיק הכריזה על שותפויות עם חברות, חוקרים וגופים ממשלתיים בקוריאה, ובאותו שבוע נאלצה לכבות את המודלים המתקדמים ביותר שלה עבור משתמשים ברחבי העולם — לרבות עובדים זרים בחברה עצמה .
חשוב להדגיש כי ההכרזה בסיאול ומזכר ההבנות עם MSIT לא עסקו באופן ספציפי במתן גישה ל-Fable 5 או ל-Mythos 5. הדגש היה על בטיחות AI, שיתוף פעולה בסייבר והערכת מודלים בשפה הקוריאנית . נוסף על כך, דרום קוריאה כבר קיבלה גישה ל-Mythos דרך Project Glasswing לפני הדיווח על ההשבתה הגלובלית
.
הפרשה מדגישה אתגר מרכזי עבור חברות שמפתחות מודלי AI מתקדמים: כיצד להרחיב פעילות מסחרית ומחקרית ברחבי העולם, ובמקביל לציית למערכת מתפתחת של מגבלות ביטחון לאומי ובקרת ייצוא.
דרום קוריאה בחרה במסלול של שותפות — גישה לכלי בטיחות מתקדמים, שיתוף פעולה עם הממשלה וחיבור לחברות ולמוסדות מחקר מקומיים. ארצות הברית, לעומת זאת, הפעילה מנגנון חד-צדדי שהשפיע על זמינות המודלים בכל העולם.
הניגוד בין שני האירועים אינו מוכיח שהתרחבות אנתרופיק בקוריאה גרמה לצו האמריקאי, או להפך. הוא כן מראה עד כמה קשה לחברות AI לנהל מוצר גלובלי כאשר החלטה רגולטורית במדינה אחת יכולה לשנות בן-לילה את הגישה למודל עבור משתמשים, שותפים ועובדים במדינות רבות.