חברת פרלמנט השליכה ביצים על ראש הממשלה בפועל בקוסובו – וחשפה משבר פוליטי עמוק

כדי להבין מה הוביל לאותו רגע – ומדוע תקיפת הביצים אינה התפרצות מבודדת אלא סימפטום של משבר מוסדי עמוק – יש להתחקות אחר ההחלטות, המועדים והמשא ומתן הכושל שהביאו את קוסובו לנקודה זו.

הטריגר המיידי: בקשה לעוד זמן

השלכת הביצים התרחשה במהלך ישיבה מליאה שכונסה לכינון הפרלמנט החדש בעקבות הבחירות החטופות ב-7 ביוני. הישיבה הייתה למעשה המשך של ניסיון קודם מ-6 באוגוסט שקרס. רגעים לפני התקיפה, אמר קורטי לפרלמנט שהוא זקוק לעוד זמן כדי לנהל משא ומתן עם מפלגות אחרות לפני שיציע מועמד ליושב ראש הפרלמנט – צעד הכרחי בדרך להקמת ממשלה . עבור חברי האופוזיציה, בקשה זו הייתה הקש ששבר את גב הגמל.

החמצת המועד החוקתי של 7 באוגוסט

הישיבה ב-8 באוגוסט התקיימה יום אחד לאחר תום המועד המחייב. בית המשפט החוקתי של קוסובו קבע את 7 באוגוסט 2026 בחצות כמועד האחרון לכינון המחוקק בעקבות הבחירות ב-7 ביוני . הישיבה המכוננת ב-6 באוגוסט נכשלה מכיוון שקורטי סירב להציע מועמד ליושב ראש, בטענה ש"כל כינון של פרלמנט ללא הסכמה מוקדמת על בחירת הנשיא יהיה חסר תוחלת" . מועד חצות חלף ללא פרלמנט מתפקד. מכון הצדק של קוסובו (IKD) קבע כי מדובר בהפרה חוקתית .

מפלגות האופוזיציה טענו כי קיום הישיבה לאחר המועד הופך את ההליך כולו לבלתי חוקתי . העמימות המשפטית – החוקה אינה מפרטת פיזור אוטומטי בגין החמצת המועד – הותירה את המדינה בשטח לא מוכר .

מדוע המשא ומתן הקואליציוני קרס: מבוי סתום סביב הנשיאות

מבוי הסתום מתמקד במשא ומתן חלוקת כוח כושל בין תנועת 'בטוונדוסייה' (הגדרה עצמית) של קורטי, שמחזיקה ב-53 מתוך 120 מושבי הפרלמנט, לבין האופוזיציה 'הליגה הדמוקרטית של קוסובו (LDK)' . שתי המפלגות לא הצליחו להגיע להסכמה על בחירת נשיא חדש – תפקיד שחייב להיבחר על ידי הפרלמנט לפני שניתן יהיה להקים ממשלה במלואה . מנהיג ה-LDK, לומיר עבדיקסיקו, הודיע בסוף יולי על סיום מחויבות מפלגתו לשיחות המוסדיות . פגישות שהתקיימו לאחר מכן ב-6 וב-7 באוגוסט לא הצליחו לגשר על הפער . ללא הסכם על הנשיאות, סירב קורטי למנות יושב ראש פרלמנט, וללא יושב ראש, הפרלמנט לא יכול היה לתפקד.

שלוש בחירות בפחות משנתיים

זוהי מערכת הבחירות הלאומית השלישית של קוסובו בפחות משנתיים:

• פברואר 2025 – הבחירות הפרלמנטריות הרגילות האחרונות, שלא הניבו ממשלה יציבה.
• לאחר מכן התקיימו בחירות בזק, שגם הן לא פתרו את המבוי הסתום.
• בחירות החטופות ב-7 ביוני 2026 – ההצבעה האחרונה, שתוצאותיה הביאו למבוי הסתום הנוכחי .

כל מחזור בחירות לא הצליח לשבור את תקיעות המפלגתית, ומחזק מעגל שבו אף מפלגה לא יכולה להשיג גם רוב פרלמנטרי וגם קונצנזוס על הנשיאות.

מה הלאה: בחירות רביעיות באופק

עם המועד החוקתי של 7 באוגוסט שהוחמץ, ללא יושב ראש פרלמנט וללא נשיא שנבחר, קוסובו עומדת בפני הסבירות הכמעט ודאית של בחירות בזק נוספות. אנליסטים וכלי תקשורת מתארים את המצב כ"מבוי סתום פוליטי ממושך" עם "חשש גובר לבחירות בזק נוספות" . אי כינון הפרלמנט במסגרת הזמן החוקתית עלול לגרום לפיזור אוטומטי, שישלח את המדינה לקלפיות בפעם הרביעית בפחות משנתיים .

כיצד תקיפת הביצים ממחישה את המשבר הרחב יותר

השלכת הביצים לא הייתה התפרצות אקראית – היא הייתה מעשה תיאטרלי של תסכול המגלם את ההתפרקות כולה:

• כעס האופוזיציה על טקטיקות הסחבת של קורטי – הוא ביקש עוד זמן על הרצפה במקום להציג הסכם קואליציוני קונקרטי .
• זלזול חוקתי – הישיבה עצמה נתפסה בעיני האופוזיציה כ"בלתי חוקתית" משום שהמועד החוקי כבר פג .
• שיתוק מוסדי – הפרלמנט, שאמור להיות הזירה לפתרון מחלוקות פוליטיות, הפך לבמה לכאוס תדמיתי משום שהמנגנונים הנורמליים של הממשל – בחירת יושב ראש, בחירת נשיא, הקמת ממשלה – כולם חסומים.
• עייפות בחירות – התקרית התרחשה בפרלמנט שהוא עצמו תוצר של עוד מערכת בחירות לא חד-משמעית, כאשר בוחרים ופוליטיקאים כאחד לכודים בלולאה של הצבעות חוזרות שאינן משנות דבר.

תגובתו של קורטי, שתועדה בוידאו, הייתה מאופקת: הוא אמר שהוא "שמח לשלם את המחיר הזה" אם זה המחיר של הדיאלוג . אך מחיר השיתוק המתמשך עלול להיות גבוה עוד יותר עבור מדינה שמיצתה, בפחות משנתיים, שלוש מערכות בחירות ועדיין אינה מסוגלת להקים ממשלה.