רומניה מפוצצת סלעים בדנובה כדי להציל את הכור הגרעיני האחרון שלה מהשבתה

פיצוץ סלעים צבאי לניתוב הנהר

ב-3 באוגוסט ביצע חיל הים הרומני פיצוץ מבוקר במחשוף סלעי שנחשף עקב מפלס המים הנמוך באחד מערוצי הדנובה . הפעולה, שבה נעשה שימוש בכ-180 ק"ג חומר נפץ, נועדה להסיט את זרימת המים לעבר ערוץ "הדנובה הישנה" (Old Danube), המזין את מערכת צריכת מי הקירור של תחנת צ'רנוודה .

תוכנית החירום להטבעת דוברות

עד 6 באוגוסט הכינה הממשלה צעד דרמטי נוסף: הטבעת ארבע דוברות עמוסות סלעים בדנובה ליצירת מחסום ניתוב. לפי הערכות גורמים רשמיים, מהלך זה יכול היה להאריך את פעולת כור 2 ב-9–10 ימים . התוכנית נדחתה מספר פעמים בשל תנאי נהר לא בטוחים, אך נותרה האופציה המרכזית לקנות זמן נוסף לכור ולרשת החשמל.

מסגרת לניתוק צרכנים תעשייתיים

במקביל להתערבויות הפיזיות בנהר, הממשלה הכינה מסגרת חוקית לניתוק צרכני חשמל תעשייתיים אם מצב הרשת יחמיר עוד יותר, מה שמעיד על חומרת המחסור הפוטנציאלי בחשמל .

המשבר הגרעיני המקביל בהונגריה

הונגריה התמודדה עם גרסה חמורה עוד יותר של אותה בעיה. תחנת הכוח הגרעינית פאקס (Paks), המספקת כמחצית מתצרוכת החשמל של המדינה, הושבתה לראשונה מזה כ-50 שנה ב-2 באוגוסט 2026 . מפלס הדנובה בבודפשט צנח לכ-10 ס"מ בלבד, הרבה מתחת לשיא השפל הקודם שעמד על 33 ס"מ ב-2018 . לפני ההשבתה המלאה, התחנה פעלה בכ-10% בלבד מהיכולת הרגילה שלה . ראש הממשלה פטר מג'אר (Peter Magyar) תיאר את המצב כמי שמעמיד את רשת החשמל של המדינה בקצה גבול יכולתה, וביקש מצרכנים תעשייתיים גדולים לצמצם את הצריכה .

ההקשר הרחב: בצורת ומשבר אנרגיה

המשבר היה תוצאה של בצורת ממושכת וגלי חום קיצוניים רצופים ברחבי אירופה. מפלס הדנובה בכניסה לרומניה (באזיאש, Bazias) ירד לשפל הנמוך ביותר מאז 1996 עד 20 ביולי, ומפלס המים ליד צ'רנוודה המשיך לרדת ב-2–3 ס"מ ליום בתחילת אוגוסט . גם נהר הריין (Rhine) הגיע לשפל היסטורי במקביל, מה ששיבש את קירור הכורים הגרעיניים, ייצור הידרואלקטרי, שילוח מטענים ושרשרות אספקה תעשייתיות בגרמניה, אוסטריה, סרביה, קרואטיה, רומניה, הונגריה ובולגריה .

גל החום המתמשך הגביר את הביקוש לחשמל למזגנים, בדיוק בזמן שייצור החשמל התלוי בנהרות קרס, והטיל עומס חריג על רשתות החשמל הלאומיות .

נקודות תורפה והשלכות כלכליות

שבריריות אספקת האנרגיה. תחנת צ'רנוודה ברומניה מספקת בדרך כלל כ-20% מתצרוכת החשמל במדינה; ההשבתה החלקית שלה אילצה הסתמכות כבדה על יבוא והעלתה את הסיכון להפסקות חשמל . הונגריה איבדה כמעט מחצית מכושר הייצור שלה כשפאקס הושבתה . שתי המדינות נאלצו לרכוש חשמל חלופי בשווקים אזוריים במחירים מוזרמים, מה שהעלה את העלויות לצרכנים ולתעשייה .

חקלאות. המפלס הנמוך של הדנובה גרם להגבלות השקיה לחקלאים ברומניה, בעוד הונגריה הטילה הגבלות על שימוש במים ביותר מ-100 ערים וכפרים .

שיט ומסחר. תנועת דוברות על הדנובה הושבתה ברובה בסרביה, קרואטיה, הונגריה ורומניה, והותירה ספינות תקועות ושיבשה את הובלת תבואה, עפרות ודלק .

עלות כלכלית ישירה להונגריה. ראש הממשלה מג'אר העריך שהמשבר עשוי לעלות להונגריה 100-200 מיליארד פורינט (כ-316–632 מיליון דולר), בשל עליית מחירי יבוא החשמל .

קריאת השכמה לפגיעות האקלים. גורמים רשמיים ואנליסטים ברחבי האזור תיארו את המצב כחשיפה של התלות המבנית של תשתיות קריטיות בזרימה יציבה של נהרות. אירועים דומים של מפלס נמוך בדנובה התרחשו גם ב-2003, 2018 ו-2022, אך היו פחות חמורים ולא הובילו להשבתת כורים גרעיניים .